הרב שמעון אמור
הרב שמעון אמורצילום: יח''צ

בראשית השבוע, י"ז באדר ב' התשפ"ב, הובא למנוחת עולמים גדול הענקים בדורנו, הרב חיים קנייבסקי זכר צדיק וקדוש לברכה, שעלה לגנזי מרומים בערב שבת קודש פרשת צו, בסיום שמחת שושן-פורים.

מרן הרב קנייבסקי זצ"ל, או כפי שיותר מתאים לכנותו על פי הליכותיו- פשוט ר' חיים- היה אבא של כולנו, ובמילים אלה בדיוק השתמש בנו הרב שלמה קנייבסקי, שבהספדו לאביו ציין שדאג לכל ילד, נכד, ובחור ולכל אחד באופן פרטי ומיוחד.

מביתו הצנוע והפשוט, עם הרהיטים הבסיסיים ביותר לצד הרבה מאד ספרי קודש שאחד מהם היה פתוח לפניו כל הזמן- יצאה תורה והוראה לישראל וליהודים בכל רחבי העולם משך עשרות שנים כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, בהיותו אחד מגדולי הפוסקים בדורנו מאז פטירת אביו- "הסטייפלר"- הגאון הרב יעקב קנייבסקי זצוק"ל.

גדולה בתורה ובהלכה בשילוב הליכות עולם לו של ענווה ופשטות הפכו את מרן הרב קנייבסקי זצ"ל לאחד המאורות הגדולים של העולם כולו בחיבור בלתי פוסק לכל צורכי עם ישראל. עיניו הטובות שדרשו כל קוץ וכל תג בתורה התמקדו מעומק הלב בצרותיהם של עניים דלים ופשוטי עמך ישראל, והעניקו להם את ההרגשה שהם החשובים ביותר בעולם- ויש מי שיעזור להם ויתפלל עבורם.

השתדלותו הבלתי פוסקת של מרן הרב קנייבסקי זצ"ל למען כלל ישראל הייתה לאות ומופת לאהבת אדם שרק בעוד שנים רבות ניתן יהיה להבין את השפעתם הרוחנית והמעשית על כל מי שזכו לברכתו וראו ישועות.

"הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"? אכן, זכינו ומצאנו איש קדוש כזה, מרן הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, שהאיר את העולם כולו בתורה וגמילות חסדים, ועכשיו- יתומים היינו ואין אב- ומניין נשאב כוחות להמשיך בלעדיו? רק כוח התורה! שהרי מרן "שר התורה" היה עוסק בלימוד תורה מאמצע הלילה ומסתפק בכמה שעות שינה בודדות לצורך שמירת גופו החיונית- ובכך הורה דרך לרבים להתחזק בלימוד- אך גם לא להעלים עין מצרכי הציבור ולסייע ככל שניתן בין היתר באמצעות מפעל החסד "קופת העיר" שהחייה נפשות ועשה חגים שמחים לכל-כך הרבה נצרכים שכל ימות החול חיו בדלות נוראה וזכו למעדני מלך ממי שידו משגת ולא קפץ אותה מאחיו האביון בהוראת וברכת מרן הרב קנייבסקי זצ"ל.

לאורו נלך ונקבל על עצמנו להתחזק בתורת החיים, לקבל כל אדם באהבה ולהתפלל על כלל ישראל, ולשמר את זכרו של גדול הדור בתודעתנו ובכל אורחות חיינו בצנעא ובהסתפקות במועט כפי שנהג הרב כל חייו.

"חבל על דאבדין ולא משתכחין"

הכותב הוא רב המכללה האקדמית חמדת