סיפור;הגדה. יהודה גזבר
סיפור;הגדה. יהודה גזבר עיצוב: סטודיו דוב אברמסון

את הספר החדש של יהודה גזבר על ההגדה של פסח עדיף לא להתחיל מהמבוא, ולמעשה, גם לא מתחילת ההגדה עצמה. העמוד המדויק שבו אני ממליץ להתחיל הוא עמוד 230 – של הספר הקודם.

ספר הביכורים של גזבר, שנקרא 'ופלים לימון', יצא לפני כשנתיים בהוצאת ידיעות ספרים והכיל מקבץ סיפורים קצרים. לאחד מהם, זה שמתחיל בעמוד 230, קראו 'ליל הסדר'. בסיפור קצר, בן 14 עמודים בסך הכל, התחיל גזבר בעדינות ובכישרון להאיר את המתח המשפחתי והזוגי שהחג מבליט. עכשיו, בספר חדש בשם 'סיפור; הגדה' (בהוצאת ידיעות ספרים גם כן), הוא פונה להשלים את המלאכה.

אל תטעו, לא מדובר בספר פרוזה כמו 'ופלים לימון' וגם לא בספר עיון – מדובר בשעטנז בין השניים. שעטנז הומוריסטי, קל לקריאה, שהוא גם סיפור שנקטע מדי פעם על ידי ההגדה עצמה, אבל גם, לא פחות, הגדה שנקטעת מדי פעם על ידי סיפור.

הסיפור, כמו כל סיפור טוב, הוא לא סיפור על מישהו ספציפי. נכון, יש לו גיבורים, יש את יאיר וריקי ונורית וורדה ודודה אלישבע, ולגיבורים האלו יש את הסיפורים שלהם, אבל בסוף, הגיבורים האלו יכלו להיות כל אחד. בסוף הגיבורים האלו הם אתה.

כי בכולנו יש קצת יאיר שמתלבט מה לעשות עם העבודה, ובכולנו יש את ריקי שקצת עייפה והרבה מאוכזבת, ובכולנו יש את נורית שמתלבטת אם להמשיך או להיפרד מעומר. לכולנו יש לבטים, קשיים, דאגות ואכזבות, וכולנו יכולים לצאת מהם לחירות – בליל הסדר.

יהודה גזבר חותם על ספרו הקודם בשבוע הספר
יהודה גזבר חותם על ספרו הקודם בשבוע הספר צילום: אריאל פייגלין

את הסיפור המשפחתי שמוצג ב'סיפור; הגדה' משלב גזבר בין מחשבות על אבני היסוד של הלילה הזה: חירות ועבדות, "תקיעות" בחיי המשפחה, בעבודה, במערכות יחסים, מסורת וחידוש, שחרור וגאולה. שני השבילים הללו, העוטפים יחד את מילות ההגדה, מעניקים למילים הישנות נופך חדש שילוו אתכם לאורך ליל הסדר כולו.

הספר אמנם מכיל את ההגדה של פסח, אך אל תתפתו להשאיר אותו רק לסדר עצמו. אמנם לקרוא אותו בפעם הראשונה במהלך הסדר יעזור לכם להתעלם מהבדיחות של דוד מנחם ולהעביר את הזמן עד שמגישים את המרק, אבל משהו בחוויה של הספר יתפספס.

המלצת ההגשה שלי, ויסלח לי יהודה, היא לחלק את הקריאה לארבע כשאת המבוא (המקסים) משאירים לסוף. בשביל להיכנס באמת לספר צריך פשוט לקפוץ למים, ואם אפשר, אז גם עדיף ממקפצה.

מקפצה שכזו נותן לכם גזבר בסיפור 'ליל הסדר' שבו פתחנו. אווירת החג, השפה הקולחת, הדינמיקה המשפחתית ועולמו הפנימי של הסופר יתגלו לעיניכם, ומשם תוכלו להמשיך אחרי יום-יומיים או אפילו כבר באותו ערב ולפגוש את יאיר, ריקי ונורית ב'סיפור; הגדה'.

את הקריאה השלישית, למחרת, תקדישו לדברי הסיכום של גזבר שמופיעים בסוף הספר תחת הכותרת 'סיום שהוא התחלה' שם חושף המחבר טפח מעולמו האישי כאב לבן ובת, טפח שבמבט לאחור ייתן זווית מעט שונה לסיפור שקראתם רק אתמול. ואז, אחרי כמה ימים בהם נתתם לדברים זמן לשקוע ולמחשבות להתחיל לצוף, לחזור ולקרוא את המבוא. להבין באמת מה הייתה "כוונת המשורר".

כי 'סיפור; הגדה' הוא לא סתם ספר שקוראים ומניחים בצד, הוא תהליך, שילוב בין טקסט וטקס שכולנו מכירים בעל פה לסיפור שלמעשה הוא הסיפור של כולנו. ותהליכים לוקחים זמן, תשאלו את בני ישראל. ממצרים אפשר אולי לצאת בליל סדר אחד, אבל להגיע לארץ ישראל? זה כבר לוקח ארבעים שנה...