מחקר שערך מכון PEW מצא שבארצות-הברית, הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל, רק 13 מכל 100 יהודים ישמור על זהותו בעוד שני דורות.
לקראת שבוע התפוצות שיתקיים בשבוע הבא שוחחנו על העולה מהמחקר ועל דרכי חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות עם עו"ד רועי מקלר, ראש מנהלת עמ"י, שהוקמה על מנת לפתח את תחושת השייכות בין הישראלים לתפוצות.
בדבריו מציין עו"ד מקלר כי להקמת מיזם עמ"י חברו משרד התפוצות ועמותת 'גשר' במגמה "לתת מענה לריחוק שנוצר בין ישראל ליהדות העולם", וזאת מתוך גישה מעט שונה מכפי שהיה מקובל עד כה. "המטרה היא לחזק את הקשר של הישראלים עם יהדות העולם, אחרי הרבה שנים שעסקנו בקשר של יהדות התפוצות לישראל. מסתבר שמעט מאוד ישראלים מבינים את משמעות המצב שנוצר. אנחנו לא תמיד זוכרים את המשמעות העמוקה של החיבור בין עם ישראל כאן לעם ישראל בעולם. לא כולם יודעים ששמונה וחצי מיליון יהודים נמצאים בעולם".
על הירידה בתחושת ההזדהות והשייכות של יהודי התפוצות למדינת ישראל ולעם היהודי, אומר עו"ד מקלר כי הדברים מתחילים בשאלה הוותיקה של מיהו יהודי. "בתקופה הזו של שנתיים קורונה עולה הצורך של הדור הצעיר לשייכות ולזהות. התשובה של עמ"י היא רלוונטית. אנחנו אומרים להם שיש רלוונטיות לקשר הזה, עצם הידיעה שאנחנו שייכים לעם של 16 מיליון ולא רק למי שנמצא בארץ ושרעיונית אנחנו שייכים למשהו גדול וממושך יותר מ-74 השנים האחרונות, זה נותן חיזוק לזהות העצמית", הוא אומר ומציין כי פעילות ארגונו מתמקדת בעשור שבין גילאי 15 ל-25. ברוח זו מתקיים מסע של תלמידי י"א בשביל ישראל, ובמהלכו עוסקים בשאלת הקשר בינם לבין קהילות יהודיות בעולם. המשתתפים פוגשים קבוצות מחו"ל ותלמידי תיכון מהתפוצות.
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם באווירה הקיימת כיום בקרב הנוער בישראל, אווירה המציבה סימני שאלה על עצם נחיצותו של העם היהודי וכשהשאיפה היא להיות אזרח העולם ללא הבדל מול עמים אחרים, האם ניתן בכלל לדבר על הקשר עם בני העם היהודי שנמצאים מעבר לים? האם בני הנוער לא חשים הזדהות קרבה יותר עם מי שאינו יהודי שנמצא לצידם מאשר ליהודי בתפוצות?
"המנהלת הוקמה לפני כשנה, אחרי הרבה שנים שבהן לא היה נוח להתמודד עם האתגר הזהותי", אומר מקלר ומספר על שיחותיו עם בני הנוער בהן הוא מעלה את ניסיונו של העם הנבטי שהיה חי כאן גם הוא וגם בו עלו שאלות של זהות שהותירו אותו עם מסקנה שעליו להיטמע ולא להתבדל, והתוצאה היא היעלמותו בעוד עם ישראל נותר קיים גם אחרי אלפיים שנה על אף כל הפרעות והסבל שעבר.
האם אמירה שכזו מדברת בכלל לנוער שחש מנותק משורשיו היהודיים המסורתיים-דתיים? לכאורה את הצעירים הללו לא מעסיק עם ישראל של עוד אלפיים שנה אלא הכאן והעכשיו. "הסיבה שהעם החזיק היא שתחושת השייכות היא לא רק אלטרואיסטי אלא מאוד פרגמטי. זהות מגובשת טובה לחיבור הפנימי למקום ממנו באת ולמי שאתה. כאדם שאינו דתי אני מבין את העומק שבחיבור הזה", אומר מקלר המודה כי אכן באורחות חייו "האדם הדתי מפתח את שריר הזהות. מי שלא מקיים מצוות פחות עוסק בשאלות הללו. הבעיה היא שהשאלות הללו לא עולות אצלם והם לא מחפשים גם תשובות. בירור אמתי וכן יחבר אותם ולא יוביל למסקנה הפוכה של התנערות מהזהות השורשית. ניכור מהעם לא נובע מהבירור אלא מכך שלא מבררים".
מתוך גישה כזו פועלים בעמ"י לקידום עצם השיח והעלאת השאלות שיחברו את הדור הבא לשורשיו. מקלר מספר כי בתפקידו הקודם נסע הרבה על ציר ישראל ניו-יורק ופגש משפחות המתעקשות על שימור הזהות היהודית לעומת כאלה שאינן כאלה והפערים דרמטיים. "הבתים שלהם אחרים", הוא אומר, "ההתעקשות יוצרת משפחות חזקות. משפחות שלא עסקו בחיבור ובמשמעות הקשר לישראל מצאו שנגבה מהן מחיר יקר בטווח הארוך. נכון שהחיבור קשה יותר כשאתה לא אדם דתי וכשאתה מתייצב מול שאלות מודרניות, אבל מי שלא עסק בשאלות הללו ויתר על הזהות ועל החוסן שלו".