ההיענות העצומה שמורגשת בימים אלה למבצע ההגרלות לדירות מוזלות עליהן הכריז משרד השיכון לא הפתיעו את השר זאב אלקין, למרות שהביקוש הפתיע כנראה את מערכות המיחשוב שהתקשו לעמוד בעומס. עשרות אלפים ביקשו להירשם ושעות אחדות לפני סגירת ההגרלות החליט השר אלקין לדחות את מועד תום ההרשמה אליהן עד ליום ראשון ה-10 באפריל, כדי לאפשר לכל המעוניינים להירשם אליהן.
אלקין, שמלבד כהונתו כשר הבינוי והשיכון מכהן גם כשר לירושלים ומורשת, אומר בראיון מיוחד ל'בשבע' שההגרלות הן אחד ההישגים שהוא גאה בהם ולא, הוא לא מתרגש מהתקלות הטכניות. "ההיענות להגרלות היא באמת חסרת תקדים", הוא מציין. "עד היום ההגרלה הכי גדולה הייתה עם 40 אלף נרשמים והיום יש כבר כ-90 אלף. ההתנפלות היא גדולה מאוד כי כולם מעוניינים בהנחה הזו ובצדק. אנשים שהוציאו תעודת זכאות מראש של משרד השיכון, כמו שהמלצנו מראש, אין להם בעיה להירשם להגרלות. יש בעיה עם זכאות של משרד השיכון לאלה שלא הוציאו אותה מראש", מבהיר אלקין ומיד מוסיף כי "יהיו הגרלות בערך פעם בחודשיים בסך כולל של כ-30,000 יחידות דיור. אמנם ההגרלה הנוכחית הייתה גדולה עם 10,000 יחידות דיור אבל יהיו עוד הגרלות במהלך השנה".
ומה עושים מי שנרשמו ברגע האחרון ועמדו בכל התנאים?
"לאלה שפנו בדקה ה-90, או לפעמים בדקה ה-95, החלטנו לעזור ולדחות בכמה ימים את מועד ההגרלה כדי לתת להם את האפשרות והיכולת להירשם וליהנות מההטבה. הלכנו לקראת כולם – גם אלו שחסרים להם אותם עשרה ימים – ולעזור ככל יכולתנו".
"חלק מהתקלות שמורגשות קשורות להתנפלות של הרגע האחרון על הגרלות הזכאות. הרי הוצאנו כ-40 אלף זכאויות תוך פרק זמן של כשבועיים. לפני תחילת התהליך היו לנו כ-80 אלף זכאים, כך שבאותם שבועיים היא גדלה ב-50%. בדרך כלל זו כמות שמטופלת בשנה. לכן, המערכת לא הייתה ערוכה למצב כזה ובמיוחד לא ללחץ של הרגע האחרון. אז מקרים פשוטים יחסית סודרו ומקרים מסובכים יותר עדיין מצויים בהליכי טיפול".
ייקח זמן עד שנראה ירידות מחירים בשטח
ההגרלות של משרד השיכון הן חלק מהצעדים להורדת מחירי הדיור בישראל, מהלך שאותו מנסות לבצע ממשלות ישראל בזו אחר זו. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות עלו בחודשים דצמבר-ינואר ב-2.1% ביחס לנובמבר-דצמבר ובכך השלימו עלייה של 13.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מפילוחי נתוני שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022 לעומת החודשים נובמבר-דצמבר 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.5%, דרום 2.2%, תל אביב 2.1%, חיפה 1.7% וירושלים 1.1%.
במצב הזה של מחירי דיור שרק הולכים ונעים כלפי מעלה מה ניתן לעשות?
"אנחנו הולכים על שורה של מהלכים בצורה עקבית וברור לכולם שייקח זמן עד שהם ייתנו תוצאות. ראשית, נעשית פעילות משמעותית להגדלת ההיצע. שיווקנו מאה אלף יחידות דיור בקרקעות מדינה בשנה האחרונה. לצורך ההשוואה, מדובר בפי שניים שיווקים מהשנה שקדמה לה ופי 1.5 יותר משיא השיווקים שהיה בתקופת השר משה כחלון. אף אחד לא האמין שנוכל להגיע לכאלה מספרים. עם הקמת הממשלה כשהצבנו יעד של כ-60 אלף שיווקים, צחקו ואמרו שזה יעד שאפתני מדי והלוואי שנצליח להשוות את אותם 50 אלף שיווקים שהיו בשנה שלפני כן, אבל הגענו ליעד ועברנו אותו משמעותית. היו גם כ-60 אלף עסקאות נדל"ן השנה, אל מול כ-25 אלף בשנה שעברה ומדובר כאן בגידול של פי שניים. גם אצל השר כחלון היו בשיא 50 אלף עסקאות. לצד זאת היו 63 אלף התחלות בנייה שגם זה אחד הנתונים הגבוהים בשנים האחרונות".
אלקין מדגיש כי "אנחנו מתכוונים להמשיך את האינטנסיביות בשיווקים גם בשנה הקרובה. כמובן שבגלל שהפערים בשוק גדולים בין ההיצע לביקוש, אי אפשר בשנה אחת לסגור את כל הפער וצריך כמה שנים כאלה לשם כך".
הגדלת השיווקים הוא צעד אחד, אבל השוק זקוק לצעדים נוספים.
"בהחלט. הסיבה העיקרית לעלייה במחירי הדיור היא הפערים והירידה בהיקפי השיווק והבנייה שהורגשו בשנתיים שלא היה בהן תקציב מדינה, וכתוצאה מכך המדינה לא יכלה להשקיע בתשתיות תומכות הבנייה. אנחנו עכשיו משנים דרמטית את מספרי ההיצע והביקוש, לא רק בתחום הבנייה החדשה אלא גם בהתחדשות עירונית ובשימוש בכל מיני תוכניות ממשלתיות לתימרוץ שלה. לצד זאת, אנחנו מקדמים את התחום החדש יחסית של בנייה לשכירות לטווח ארוך".
"ברור לנו שזוגות צעירים שאין להם דירה בבעלותם וצריכים דירה, חייבים פתרון עכשיו והם לא יכולים להמתין את הזמן שייקח לייצב את השוק. לכן, אנחנו נוקטים בכמה מהלכים ופתרונות יותר מהירים שהמשמעותי בהם מתבצע בימים האלה ממש – הגרלות של דירה בהנחה בתוכניות השונות. השנה נבצע הגרלה בהיקפים חסרי תקדים של כ-30 אלף יחידות דיור בהנחה – וזה אמנם לא ייתן מענה לכל הזוגות הצעירים כי יש כרגע כ-120 אלף משפחות שזכאיות לקחת חלק בהגרלות האלה, אבל זה כן פותר בעיה לאחוז משמעותי".
אתה מזכיר את השר משה כחלון ואת העלייה של פעילות הממשלה הנוכחית על ההישגים שלו – אבל גם הוא הצליח בקושי רב לבלום את המחירים ובוודאי לא לגרום להם לרדת. אולי אתם בעצם 'נלחמים בתחנות רוח' כשברור שהמחירים רק יעלו?
"משה כחלון הצליח לבלום את עליית המחירים אבל זה לקח לו שלוש שנים. המחירים לא ירדו ואם רואים בדרך כלל ירידת מחירים משמעותית זה מלווה בקריסה של הכלכלה, כמו שהיה בשנת 2,008. זה אפשרי לבלום את רמת המחירים – זה דורש נחישות והתמדה – לצד נקיטת פעולות מתמשכות לא למשך זמן קצר אלא למשך כמה שנים", הוא שב ומדגיש.
"למרות שאין בידי את כל הכלים הממשלתיים, אנחנו מצליחים לייצר מספרים חסרי תקדים מבחינת ההיצע ובסוף נצליח לתת מענה. זו לגמרי לא מלחמה בתחנות רוח, כמו שברור למה עלו המחירים דווקא השנה בצורה דרמטית, משום שהם תגובה להיצע מאוד נמוך בשנתיים האחרונות. הצעדים שאנחנו נוקטים ישפיעו בסוף. באיזה קצב הם ישפיעו לא ניתן לנבא, כי כאן נכנסים גם מוטיבים מעולם הפסיכולוגיה ולא רק עיסוק נטו במספרים יבשים".
עד כמה יכולה להיות משמעותית ההתחדשות העירונית כצעד להורדת המחירים?
"התחדשות עירונית היא אחד הדגלים המשמעותיים שהנפנו – גם בקידום מאסיבי של תכנון כשאנחנו רוצים להגיע למצב שרבע מהדירות החדשות במדינת ישראל נוצרות דרך התחדשות עירונית – וגם בסיוע כספי לרשויות מקומיות שיש להן פוטנציאל גדול להתחדשות עירונית ולעידוד מתן היתרים, גייסנו מאות מיליוני שקלים לטובת הסכמי הגג עם הרשויות שיקדמו מהלכים כאלה. לצד זאת, פתחנו לראשונה מהלכי התחדשות עירונית בפריפריה שבעצם דורשת השלמה מתקציב ממשלתי כדי להפוך לכדאית. בנוסף, בחוק ההסדרים האחרון שינינו את אחוזי ההסכמה הנדרשים למהלך התחדשות עירונית ל-66% מה שיזרז במקומות רבים את התהליך כולו".
מיישבים את הנגב, מחזקים את ההתיישבות
השבוע אישרה הממשלה הקמה של חמישה יישובים בנגב, ארבעה מהם ליהודים ואחד לאוכלוסייה בדואית וחמישה נוספים אמורים להיות מאושרים בקרוב. השר אלקין אמנם רואה גם את הפוטנציאל של המהלך הזה להורדת המחירים, אבל לדבריו מדובר בצעד אידיאולוגי. "בראש ובראשונה מדובר על צעד התיישבותי ציוני. שרת הפנים שקד ואני חושבים שזה אירוע סופר חשוב לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב והאחיזה שלנו בו", הוא אומר. "כל מי שנוסע בכבישי הנגב רואה את המצב ומבין את החשיבות של חיזוק ההתיישבות שם".
אחד הנושאים שהעלו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואלכס קושניר היה התייקרות הדירות בשל ההצמדה למדד תשומות הבנייה. הנושא הזה גם כן נמצא על סדר היום של משרדך?
"יש הצעת חוק ממשלתית שנמצאת בהכנה ומטפלת בכל הנושא של זכויות הקונים בחוק המכר והמרכיב המרכזי הוא באמת הגבלה על הצמדה למדד תשומות הבנייה. שני חברי הכנסת ביקשו ממני להתחיל להוביל את זה בחקיקה פרטית בטרומית ואז להצטרף לחוק הממשלתי. הצעתם עברה ואני תמכתי בה. הם אמורים להצטרף להצעה הממשלתית וכך נסיים את הליך החקיקה", הוא מקווה. "כיום ההצמדה היא הסכמה של הקונה. הוא לא חייב להסכים אבל הקבלנים מכניסים את זה לחוזים ואנשים נכנעים להם וחותמים. אנחנו רוצים לאסור על הקבלנים להצמיד למדד תשומות הבנייה את מרכיבי המחיר שלא קשורים לחומרי הבנייה או עלות העבודה. זה יכול למתן את המחירים ולייצר פער של עשרות אלפי שקלים. לכן אנחנו נוקטים את המהלך הזה ולכן הקבלנים כל כך נגד".
האם למלחמה באוקראינה תהיה השפעה על הנדל"ן בישראל?
"ברמה מסוימת אני מניח שיש השפעה. בסופו של דבר המלחמה באוקראינה משפיעה על הכלכלה באופן גלובלי, בין היתר על מחירי ההובלה, הברזל וחומרים נוספים. יש השפעה שמתורגמת לעלייה במחיריהם של חלק מחומרי הבנייה ועלולה להוביל להתייקרות נוספת".
להגדיל את המלאי התיכנוני ביו"ש
בעוד תנופת השיווקים בשיאה, ביהודה ושומרון מתלוננים ראשי הרשויות על הקפאה תיכנונית, על כינוסים איטיים מאוד של מועצת התכנון העליונה ועל אי חתימה של שר הביטחון על פרסום תוכניות שאושרו בישיבה האחרונה של מועצת התכנון.
אלקין לא מכחיש את המצב, אבל מצהיר, שהאחריות כאן היא של שר הביטחון. "מבחינת השיווקים של משרד השיכון אין אף שיווק שמעוכב מבחינה מדינית, לא בירושלים ולא ביהודה ושומרון. אני חושב שזה מצב שלא היה תקופה ארוכה בכל הממשלות שהיו פה. הצלחתי גם, סמוך למת"ע הקודמת, לשווק כל מה שעוכב מדינית בשיווקים של משרד השיכון ומדובר בכמות גדולה מאוד של יחידות דיור. גם לקחתי למעקב אישי את קידום הנושא הזה ויש הרבה בעיות ביורוקרטיות ביו"ש שבגללן בכל שבועיים מתכנסת אצלי ישיבה עם מנכ"ל המשרד ואנשי רשות מקרקעי ישראל. הרבה פרויקטים שהיה להם אישור מדיני היו תקועים בגלל הביורוקרטיה ואנחנו מצליחים לזרז אותם משמעותית".
אתה עושה כל שביכולתך ובכל זאת, ללא כינוס של מועצת התיכנון, נגזרת הקפאה על הבנייה העתידית ביו"ש.
"אנחנו צריכים כל הזמן להגדיל את המלאי התכנוני ופה באמת אנחנו חייבים שתתכנס מועצת התכנון העליונה. מה שנמצא על השולחן שלי אני מקדם מיד, אבל בשביל שיהיה עוד מה לשווק אנחנו חייבים כינוס של מת"ע".
אתם מפעילים לחץ בעניין?
"בוודאי, כל הזמן. הסמכות לכך היא כידוע בידי שר הביטחון ואנחנו מפעילים לחץ בכל הכלים שעומדים לרשותנו".
הכוח שלכם בממשלה מופעל גם כלפי עניינים כמו אי ההשקעה בתשתיות תחבורה מצד השרה מרב מיכאלי ביהודה ושומרון?
"יש אכן עצירה של השקעה בתשתיות בנושא התחבורה. היה סיכום קואליציוני שהייתי שותף למאבק עליו ונעשה על דעת מועצת יש"ע בנוגע להשקעות במסגרת תוכנית החומש לתחבורה שתוביל הממשלה. לצערי, אישור התוכנית כולה נדחה, ללא קשר ליהודה ושומרון ובגלל שהתוכנית לא אושרה – גם פרק יו"ש לא אושר למרות שכולו סוכם בהסכם הקואליציוני ואני מאמין ומקווה שיכובדו. תוכנית החומש לתחבורה צריכה להיות מאושרת בשנה הקרובה וברגע שתאושר תופעל גם תוכנית התחבורה ביו"ש". עוד אומר אלקין כי "השרה מיכאלי מעוניינת בתוכנית החומש וברור שהיא הייתה מעדיפה ללא התוכנית ביו"ש אבל הדבר הזה מעוגן בהסכם הקואליציוני והיא חייבת לתת את הסכומים הללו. יכול להיות שיהיה ויכוח סביב איזה כבישים יתוקצבו אבל את הסכום היא תהיה חייבים להקצות".
אז פתרון לעתיד אולי יש, אבל מה עם ההווה?
"המצב עכשיו הוא שהשרה עובדת עם תקציבים שוטפים מעכשיו לעכשיו והיא באמת לא מקצה תקציבים ליו"ש. יחד עם מספר שרים אני מנהל מאבקים כדי שדברים יזוזו במישור הזה".
לסיום, כשזוג צעיר שואל אותך האם לקנות כעת דירה או אולי לחכות לבלימת המחירים – מה אתה משיב להם?
"קודם כל השר לא נותן עצות עסקיות", עונה אלקין בחיוך ומוסיף, "אבל הייתי אומר לזוג הצעיר שאם הם זכאי משרד השיכון – ומדובר בכל זוג צעיר שאין לו דירה – להירשם להגרלות כי יש להם סיכוי לא מבוטל לזכות, הרבה יותר גדול מלזכות בלוטו".
***