בונה הארץ

אין ספק שעורך הדין שלום וסרטייל מקדיש את יומו ומרצו למעצמה הנדל"נית שהוא עומד בראשה, אבל מספיק לשוחח איתו שתי דקות כדי להבין שלפני הכול חשובה לו המעצמה הפרטית שלו - המשפחה. וסרטייל (70), תושב ירושלים, נשוי ואב לעשרה ילדים, גאה לספר כי כל ילדיו הקימו משפחות יפות וכולם שומרי תורה ומצוות. "המעגל המשפחתי הוא המעגל הקרוב ביותר לליבי. זכינו ברוך ה' למשפחה ברוכת ילדים, ברוכת נכדים וברוך ה' גם ברוכת כישורים, אוהבים ואהובים כל אחד ואחת במקומם", הוא אומר בנחת.

אבל שלא תטעו, תוך כדי שהוא מקדיש את זמנו למשפחה ולילדים וסרטייל מתחזק ביד רמה את הפעילות העסקית שלו כיו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל.

אוסף חתימות מחברי הכנסת

שלום וסרטייל נולד בשנת 1952 בשכונת קטמון הירושלמית. הוא בנם של אשר, איש חינוך ועורך ספרים (בין היתר ערך את הסדרה 'כה עשו חכמינו' ואת 'שמירת שבת כהלכתה' וכתב פירוש על התורה בשם 'ברכת אשר'), וסוזי, אדריכלית פנים. "גדלתי בירושלים של לפני מלחמת ששת הימים, כשהעיר עוד הייתה חצויה בחומה ובשדות מוקשים. בסוף הרחוב שבו גרנו הייתה פרושה גדר תיל עם השלטים 'עצור, גבול לפניך!' ו'זהירות מוקשים'", הוא נזכר. "בשבת נהגנו לא פעם לטייל בשכונת ממילא, שאז הייתה שכונת מצוקה הצמודה לשטח ההפקר בין ישראל לירדן. בזמנו קירות הגנה חצו את הרחוב ומבין החרכים היינו מציצים לעבר העיר העתיקה. לימים גרנו ליד הכנסת הישנה, ומשחקי הילדות שלי היו לאסוף חתימות של שרים וחברי כנסת שיצאו מהמשכן", הוא מחייך.

את החשיבה מחוץ לקופסה הוא טוען שקיבל מהוריו ז"ל. "זה היה בית של תורה עם דרך ארץ, בית שבו החיים משואה לתקומה לא יכלו להישען על דפוסים קיימים, כי לא היו בכלל כאלה. הוריי טיפלו במעפילי אקסודוס ושאר אוניות המעפילים כשליחי המוסד לעלייה באירופה ובאלג'יר, אבי ע"ה לקח חלק בהקמת קיבוץ חפץ חיים והחמ"ד במשרד החינוך יחד עם חה"כ הרב קלמן כהנא זצ"ל. המכנה המשותף לעשייתם הוא ראשוניות וחלוציות, בבחינת יש מאין, בלי להירתע מחדשנות. זוהי הערוגה שבה גדלתי עם אחיי ואחיותיי", הוא מציין בהערכה.

"יום אחד, מיד אחרי מלחמת ששת הימים, כשעוד גרנו ליד הכנסת הישנה, כינסו אותנו הוריי ובהליך דמוקרטי הצבענו על הצטרפות לגרעין המשפחות הראשון שהולך להתיישב בעיר העתיקה. וכך היה. כשגרנו בעיר העתיקה פרצה מלחמת יום כיפור, שבה השתתפתי כטנקיסט תלמיד ישיבת ההסדר שעלבים. במלחמה המטלטלת הזאת קיבלתי את הדחף העיקרי לעסוק בבניין הארץ שאויבינו ביקשו להחריב, גם כשליח של חבריי הי"ד שנפלו בה", הוא מתאר בהתרגשות את הדחף הפנימי שהניע אותו לבניין הארץ. שעל כך גם כתב בספרו 'בין גזרי ים סוף'.

איך הגעת לתחום הנדל"ן?

"משפחתה של רינה רעייתי פעלה בבלגיה בעסקי היהלומים והבנייה. כך יצא שאחרי הלימודים בישיבת שעלבים, בישיבת מרכז הרב ובמכון לב ואחרי סיום לימודי המשפטים השתלבתי לבקשת חמי בעסקי המשפחה. אבל למרות שעסקי היהלומים הם מעניינים וזרועות חובקי עולם לא ראיתי בהם את ייעודי, כמו גם בבנייה בחו"ל. לכן, כעבור חמש עשרה שנה של לימוד ועיסוק באבן הקטנה, ביהלום, הבנתי היכן נמצאות האבנים הגדולות והאמיתיות והתחלתי לעסוק בבניין הארץ עם סיפוק גדול".

בנייה גם לציבור הדתי־לאומי

את העיסוק בבנייה בישראל הוא החל צעד אחר צעד, ואט אט החברה הלכה והתפתחה. "הקמנו פרויקטים רבים, בהם שכונת אחוזת ברכפלד לציבור החרדי במודיעין עילית, אחוזת רכסים בצפון, וכיום בשותפות עם חברת רוטשטיין בונים את שכונת כרמי הנדיב בקריית מלאכי, המיועדת בעיקר לבני ובנות הציונות הדתית והכוללת אלפי דירות, מסחר ומשרדים. בכרמי הנדיב אכלסנו כבר יותר מ־600 משפחות מצוינות", הוא מונה בהתרגשות את מפעל חייו. "וכמובן שכונות מעוז צור וגינות בית אל, גבעת הברכה בטלמון, שכונה בחדרה ועוד".

חברת ציפחה אינטרנשיונל, הוא מסביר, מקימה פרויקט מאפס במבט כולל: "פנינו לפרויקטים שבהם אנחנו יכולים להטביע את חותמנו בתכנון, בפיתוח, בבינוי ובשיווק. לשם כך יש צורך בשטח שאפשר להקים בו שכונה בראייה כוללת של המקום, מרכישת הקרקע דרך התכנון ועד שיווק הדירות והבנייה. כמובן שזה כולל גם את הקמת כל התשתיות, הכבישים, מערכות הביוב והניקוז, תשתית הגז וכדומה. כשמתכננים שכונה לוקחים בחשבון מלבד המגורים עצמם גם את הצורך במוסדות החינוך ובמבני תעסוקה ומסחר שייבנו במקביל. לשם כך הקמנו בחברה מחלקות שונות להנדסה, לכספים, לשיווק וגם מחלקה לניהול קבוצות רכישה, תוך שימת דגש לסנכרון בין המחלקות השונות ומתן שירות הולם ומלא ללקוחות. בזכות הסנכרון הזה הצלחנו, בניהול הקבוצות, לסיים פרויקטים גדולים על פי הצפי שחזינו בתחילה, כמו 1,500 דירות באחיסמך ומספר דומה בבית שמש".

מה מיוחד דווקא בבנייה לציבור הדתי?

"בנייה לציבור הדתי מצריכה יותר ויותר תשומת לב ואחריות כבר משלב התכנון. משאב הקרקע בישראל מאוד מצומצם, ולכן הצורך בבניית רבי קומות רק הולכת וגוברת לרבות בנייה תוך עירוב שימושים באותו מבנה, כלומר שילוב של גני ילדים, בתי ספר, מסחר, משרדים ומגורים בבניין אחד. ההתפתחות הטכנולוגית בענף הבנייה יוצרת מצב שבמכרזים רבים של רשות מקרקעי ישראל ושל משרד הבינוי והשיכון ציבור גדול אינו יכול לרכוש דירה, כי הבנייה היא בדרך שאינה תואמת את ההלכה, עובדה שאינה מאפשרת לו לגור בדירות הנבנות. הדבר מחייב התייחסות והתאמות בתחומים רבים כדי לאפשר לציבור שומר תורה ומצוות ואף לציבור מסורתי לגור ברבי קומות, בפרט בסוגיות כמו משאבות מים, דחסן האשפה, תאורה אוטומטית בלובי ובחדרי המדרגות, מערכת חימום מים תרמוסיפונית, מצלמות אבטחה, מדי מים דיגיטליים, שעונים אסטרונומיים וכמובן מעלית שבת. כל אלה נעשים בכל הבניינים שאנחנו בונים בשיתוף עם מכון צומת, שרק לאחרונה ערך בפרויקט כרמי הנדיב ביקור לימודי עם רבנים מהציונות הדתית. ולמה בנייה לציבור הדתי? במקום שאין אנשים היה איש. אנחנו דואגים לציבור הנפלא הזה. אני נוהג לומר ללקוחותינו שאנחנו אחראים על הבטון והברזל, על המעטפת, אבל תוכן הבית, האם יהיה בבחינת משכן שהשכינה שורה בו, תלוי רק בהם".

האם אתה רואה דווקא בבנייה ביהודה ושומרון ערך מיוחד?

"בוודאי", הוא משיב בכנות. "יישוב הארץ בלב הארץ. בנינו בבית אל, בטלמון, בכוכב יעקב וכמובן באחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית. פעם הזמנתי את חברי העדה החרדית לאחוזת ברכפלד, או אז שאלו אותי היכן עובר הקו הירוק. עניתי לו שהקב"ה אמר לאברהם 'קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה'. הוא לא אמר לו 'אברהם, תעצור בקו הירוק', וגם אנחנו לא עוצרים. ואכן, גם הם באו לגור במקום".

יש פרויקט שאתה גאה בו במיוחד?

"בהחלט. אחוזת ברכפלד במודיעין עילית וכרמי הנדיב בקריית מלאכי. אלו שני פרויקטים גדולים שבהם אנחנו יכולים לתת את כל תשומת הלב לכל המכלול של הקמת השכונות. יש שם דגשים מיוחדים וטביעת האצבע שלנו מורגשת באופן מעורר התרגשות".

תקופת הקורונה, הוא מספר, השפיעה על ענף הנדל"ן אך לא באופן אקוטי: "ענף הבנייה היה והוא עדיין מפעל חיוני, וככזה ההפרעות לא היו קריטיות. הקורונה, כזכור, החלה בסין, מה שהכריח את העובדים הסינים לא לצאת לחופשת ראש השנה שלהם, ולכן הם נשארו לעבוד בארץ. הפועלים משטחי יהודה ושומרון חששו שלא יוכלו לחזור לעבוד ולכן נשארו ללון באתרי הבנייה או בסמוך להם, ואף בשל כך הוסיפו שעות עבודה. זה באשר לבנייה. השיווק בהחלט פחת בראשית הקורונה, אך די מהר התאושש ולא עוד אלא שכידוע המחירים מזנקים מיום ליום", הוא נאנח.

מדברים הרבה על משבר יוקר הדיור. זה משהו שמשפיע עליכם?

"יש כאן שאלה של היצע וביקוש, וכל עוד ההיצע לא מדביק את קצב הביקוש המחירים ימשיכו לעלות. כדי שהמחירים ירדו הממשלה תצטרך לקבל כמה החלטות חשובות. היא צריכה למנות אחראי בעל מלוא הסמכויות שיכול להסיר כל מחסום ביורוקרטי בתחום הבנייה, וכן לקבל החלטה אמיצה להפסיק להשתמש בענף הבנייה כמחלבה ומקור למיסים שמגיעים לכדי יותר מחמישים אחוזים מהעלויות. בנוסף לכך על רשות מקרקעי ישראל לא להשתמש בקרקעות כמקור בלתי נדלה של הכנסה, שבו כל המרבה במחיר זוכה ובכך למעשה מעלה את מחיר הדירות" דוגמת מחיר למשתכן הנעשה בימים אלה.

בין יתר תפקידיו וסרטייל משמש כחבר הנהלה של מוסדות המגדלים את סלתה ושמנה של הציונות הדתית, כמו מכון ארץ חמדה, ישיבת תורה ומדע שליד המרכז האקדמי לב, ישיבת שעלבים על מוסדותיה, חבר הנאמנים של בית החולים לניאדו, הוועד העולמי להגנה על הר הזיתים ועוד.

"מכיוון שכמעט בכל יום אני יוצא לעבודה מירושלים, אני אומר את תפילת הדרך בתפילת העמידה בברכת שמע קולנו, ומוסיף: יהי רצון שתוליכנו לשלום ותזכנו, אותי וביתי וכל בני משפחתי וכל צוות העובדים, לבנות את נחלתך ביתר שאת וביתר עוז ברוחניות ובגשמיות מתוך בריאות, שמחה והצלחה, ומתוך נשיאת חן בעיני אלוקים ואדם ומתוך קידוש שמך. ואכן, אני משתדל לשלב את הפעילות העסקית בבניין הארץ בפעילות בבניין הרוחני של ארצנו, שמבחינתי חד הן".

***