רעידות האדמה הקלות שחווינו בחודשים האחרונים היו תזכורת לעובדה שמדינת ישראל יושבת באזור מועד לפורענות, אזור השבר הסורי־אפריקני. הרעידות שאנו חווים בשנים האחרונות בארץ הן אומנם בעוצמה נמוכה, אבל ההיסטוריה מלמדת כי אחת למאה שנה בממוצע תתרחש רעידת אדמה עוצמתית יותר. רעידת האדמה ההרסנית האחרונה שהייתה בארץ, בעוצמה של 6.5 בסולם ריכטר, הייתה באזור ים המלח בשנת 1927, אך יש בידינו עדויות לרעידות אדמה עוד מתקופת המקרא. הפרופ' שמוליק מרקו מהחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב מצביע על עדויות רבות לרעידות אדמה שהתחוללו כאן בישראל לאורך ההיסטוריה. "יש עדויות גאולוגיות וארכאולוגיות לכך שהתרחשו בארץ לא מעט רעידות אדמה לאורך ההיסטוריה, חלקן רבות־עוצמה וקטלניות", מספר פרופ' מרקו. "הניסיון בעולם מלמד כי בכל מקום שבו התרחשו רעידות אדמה בעבר, צפויות להתרחש רעידות אדמה גם בעתיד. לכן, צפויה להתרחש בישראל רעידת אדמה חזקה נוספת, אולם לא ניתן לצפות מתי ובאיזו עוצמה. אנחנו עדים לאחרונה ליותר רעידות בעוצמות נמוכות, אבל לאורך כל האזור של השבר הסורי־אפריקני מים המלח וצפונה אנחנו רואים עדויות שהקרקע נקרעה ויש מקומות שחוו זעזועים. ברגע שנוצר קרע והוא מתאחה, אין לדעת מתי הוא ייקרע שוב. זו מהות התהליך עצמו. הרעידה הבאה צפויה, וכשהיא תגיע כולנו נופתע. לכן אני ממליץ להיערך, אנחנו חייבים להיות מוכנים כל הזמן".
הבניין בחולון – תמרור אזהרה
חוקרים ומדענים רבים תומכים בדעתו של פרופ' מרקו כי רעידת אדמה עוצמתית בישראל היא רק עניין של זמן. אך האם מדינת ישראל ערוכה לרעידת אדמה בעוצמה שכזאת? אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידת אדמה, מתריע כי מדינת ישראל אינה ערוכה לכך כלל. "ישראל נערכת ברמה מסוימת, אבל הבעיה הגדולה שקיימת היא חוסר המודעות לגבי התרחשות של רעידת אדמה בעוצמה שתביא חלילה להרס רב. האירוע שגרם להתמוטטות הבניין בחולון לפני כמה חודשים גרם לזעזוע כי אנשים פתאום קלטו שבניינים יכולים להתמוטט בבת אחת ושאנחנו נמצאים בסיכון".
תפקידה של הוועדה שבראשה עומד יהב הוא להיות המנוע שדוחף את משרדי הממשלה לפעול בנושא התכנון וההטמעה של הסיכונים שתביא איתה רעידת אדמה, אבל הביצוע בפועל הוא של כלל משרדי הממשלה. "בשנת 2018 יצא דו"ח מבקר המדינה שבו נכתב כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה על כל השלכותיה היא כמעט ודאית, והשפעתה על מדינת ישראל תהיה עצומה. בדו"ח ישנה תמונה עדכנית לגבי כל הליקויים שיש לטפל בהם בהיערכות לרעידת אדמה, בנושא של חיזוק מבנים ותשתיות, תחבורה, מבני חינוך, בתי חולים ועוד. הדו"ח כתוב באופן ברור ומפורט, והאחריות לביצועו מוטלת לפתחה של הממשלה. מי שמטפל בנושאים האלה לא ישן בלילה", אומר יהב. "אנחנו מודעים לעובדה שאנחנו נמצאים בסוף עידן השקט ושיש אזורים נעולים שצוברים אנרגיה ובסוף הם יזוזו. אנחנו בהחלט מרגישים שהאירוע מתקרב.
"יש דברים שמתקדמים, המדינה משתדלת לעשות פעולות של מניעה. לכן הרעיון לביטול תמ"א 38 הוא רע מאוד, ואנחנו פועלים שהיא לא תבוטל. תמ"א 38 מוגדרת כתוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, אך אין התייחסות מספיקה לחיזוק מבנים בפריפריה, וזה מאוד מטריד. יש לנו חוסר גדול של תשתיות לשיקום לאחר רעידת אדמה, ואנחנו מנסים לעשות פעולות ותוכניות למימון חיזוק מבנים בצפון ולהעלות את המודעות במשרדי הממשלה וברשויות, אבל לצערי, מכל מיני סיבות ותזוזות פוליטיות, ועדת שרים שקובעת מדיניות ומכוונת את הפעילות לא התכנסה כבר כמה שנים", הוא קובל.
"מצד שני, השנה תוכרז כשנת היערכות לרעידת אדמה. בסוף אוקטובר, תחילת נובמבר כל האזורים בארץ יתרגלו תרחיש לרעידת אדמה, ואנחנו דוחפים שבשנה הזאת כל הארגונים והמשרדים ישימו פוקוס על הנושא, יהיו ימי עיון והיערכויות משרדיות, ואני מקווה שמהשנה הזאת נצא ערוכים יותר".
יהב מצביע על דבר נוסף שהתקדם בהיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה: לאחרונה השלים המכון הגיאולוגי של ישראל את הקמתה של מערכת 'תרועה', שתספק התרעה קצרת מועד מפני רעידות אדמה. המערכת, שהחלה כבר לפעול, מציבה את ישראל בשורה הראשונה מבחינה זו; בעולם יש מדינות בודדות שברשותן מערכות דומות. 'תרועה' מנצלת את פרק הזמן שבו גלי ההרס מתפשטים מאזור המוקד לכיוון ריכוזי האוכלוסייה. זהו פרק זמן קצר וקריטי שעשוי להציל חיים.
מי שעומד בראש המכון הגיאולוגי הוא פרופ' זוהר גבירצמן. המכון הגיאולוגי הוא מוסד מחקר ממלכתי הפועל במסגרת מינהל מחקר האדמה והים במשרד האנרגיה. המכון מופקד על יצירת מרכז ידע מדעי־יישומי ממוקד ומותאם לצרכים הלאומיים של ישראל בתחום מדעי האדמה בראייה ממלכתית, להבטחת האינטרס של המדינה ולרווחת תושביה. פרופ' גבירצמן מחזק את ההנחה כי אין לדעת מתי תתחולל רעידת אדמה בעוצמה חזקה, אבל לדבריו, מדינת ישראל חייבת להיות ערוכה כראוי לקראתה.
רצף רעידות האדמה הקלות שדווחו לאחרונה באזור בית שאן עוררו בהלה בקרב התושבים. האם הן מעידות בהכרח שאנחנו לקראת רעידת אדמה גדולה? פרופ' גבירצמן לא מספק תשובה החלטית: "אין לנו יכולת לענות על השאלה הזאת. אנחנו עוקבים בערנות אחרי הרעידות, אבל האם הן ידעכו או שהן מעידות על אירוע בסדר גודל גדול – אין לנו תשובה. אין שום יכולת לנבא מה יקרה ומתי. אנחנו רק ממליצים להגביר ערנות ומודעות לנושא. במסגרת זו, פיקוד העורף הקדים את הפעלת מערכת 'תרועה' שממש לאחרונה סיימנו את הקמתה".
כיצד המערכת הזאת פועלת?
"כיוון שאין אפשרות לחזות במדויק מתי תתרחש רעידת אדמה, אנחנו לא מתריעים לפני הרעידה, אלא מיד אחרי שהתרחשה במוקד שלה. למשל, אם התרחשה רעידת אדמה באזור יריחו או ים המלח, הגלים מתחילים להתפשט, וייקח להם 10 שניות להגיע לירושלים, חצי דקה להגיע לתל אביב. החיישנים של המערכת שלנו תופסים את הרעידה בשניות הראשונות, לוקח 5 או 7 שניות לעיבוד נתונים, ואחרי כמה שניות אנחנו שולחים התרעה למקומות הרלוונטיים. אנשים השתמשו בהתרעות של פיקוד העורף עד היום רק לטילים, 'צבע אדום', ומההיום יש מערכת שתופעל גם במקרה של רעידת אדמה. אנחנו מזהים את הרעידה, מעבירים את ההתרעה לפיקוד העורף, והתרעה מופעלת מיידית בצופרים ובאפליקציה", מספר פרופ' גבירצמן. "חשוב לציין את מה שאמור להיות מובן מאליו – המערכת הזו היא חלק ממערך ההתמודדות של מדינת ישראל בנושא רעידות אדמה, אך לא ניתן למנוע רעידות אדמה, ומערכת ההתרעה אינה מונעת קריסת מבנים".
מה עוד אפשר לעשות כדי להיערך נכון?
"ההבדל בין מדינות שערוכות לאלה שלא הוא עצום. יש צורך לתכנן נכון תשתיות לבנייה בצורה שתהיה עמידה לרעידות אדמה. אנחנו עורכים מחקרים על סוגי הקרקעות ומספקים מידע למהנדסים על עמידות הקרקעות – כשיש מקום מועד לפורענות לא בונים עליו; בניינים צריכים להיבנות על פי תקן לעמידות מבנים לרעידת אדמה; וכמובן שחשוב מאוד לחזק מבנים ישנים. בהרבה מקומות עובדים על זה בשנים האחרונות. הבעיה הגדולה במקרה של תרחיש בעוצמה גבוהה הוא אותם אזורי פריפריה עם מבנים ישנים שאין תקציבים לחזק אותם. כל הבניינים האלו הם בסכנת קריסה במקרה של רעידת אדמה. אנחנו כאמור נערכים בשני פרמטרים: ראשית, להיות מוכנים כדי שאם תהיה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה הנזק לא יהיה גדול, ושנית, מול כל רשויות החירום בארץ. לטובת זה הקמנו את מערכת 'תרועה' עם מרכז סיסמולוגי ורשת שמחוברת ל־120 תחנות, בעיקר באזור השבר הסורי־אפריקני, וניתן לעשות בעזרתה פעולות מצילות חיים".
איך ניתן לדעת אם המבנים עומדים בתקן?
"התקן לרעידת אדמה נכנס בשנת 1975. זה אומר שכל הבתים שנבנו לפני כן חייבים בדיקה וחיזוקים משמעותיים, או להיהרס ולבנות מחדש. בדרך כלל מה שנבנה אחרי אותה שנה נבנה לפי התקן. כמובן שזה מתחדד באזורים המועדים לפורענות, שם יש ממש סכנת חיים, אבל צריך להבין שאם תתרחש רעידת אדמה בבית שאן היא עלולה לפגוע גם בירושלים", מסביר פרופ' גבירצמן. "לגבי התקנים, יש חישובים סטטיסטיים שלפיהם נקבעים התקנים. מה שחשוב זה בעיקר לעורר מודעות, שכל מי שבונה בית יקפיד לבנות אותו לפי התקנים, ואז במקרה של רעידת אדמה הסיכוי שהבית שלו יקרוס הוא נמוך".
רעידות האדמה האחרונות שהתרחשו בבית שאן בעוצמה נמוכה הן סימן לבאות?
"המקטע הזה של בית שאן היה באמת שקט לאורך מאות שנים, והרעשים שהיו אכן עוררו את השאלה אם אנחנו עומדים לקראת רעידת אדמה גדולה. אין לנו שום יכולת לענות על השאלה הזאת", הוא מדגיש. "המחקרים מראים שרעידת אדמה בינונית מתרחשת אחת למאה שנה, ורעידה גדולה אחת לחמש מאות שנה. זה יכול לקרות, אבל זה גם יכול לדעוך. אנחנו עוקבים בערנות אחרי הרעשים. לא על כל תזוזה קטנה מדווחים, ואנחנו מקווים שהשקט יחזור לאזור, אבל אסור לנו להיות שאננים. אנחנו חייבים להיות ערוכים לכל תרחיש, ומדינת ישראל חייבת לדאוג לאנשים שגרים בבתים שאינם על פי התקן. הניסיון המצטבר מוכיח כי היערכות מתאימה והתנהגות נכונה יצמצמו את מספר הנפגעים ויפחיתו את הנזקים לרכוש בעת רעידת אדמה בעוצמה גבוהה".
בבית שאן חיזקו 25 בנייני מגורים בלבד
האזור שבו הורגשו הרעידות לאחרונה הוא עמק בית שאן ובקעת כנרות. ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי מודע בהחלט לדאגה בקרב התושבים. "התושבים שלנו מודאגים, אני בוודאי לא יכול לישון טוב בלילה וכך גם חבריי ראשי הערים. קיימנו ישיבת חירום של כל ראשי הרשויות באזור, ואנו קוראים לראש הממשלה נפתלי בנט ולמקבלי ההחלטות לצאת מיד לביצוע עבודות לחיזוק מבנים ופתרונות נוספים. חיי אדם שווים יותר מכל חמשת מיליארדי השקלים שאמורים להיות מושקעים בפרויקט שהתוכניות שלו כבר קיימות. לא נשב בשקט כל עוד העבודות לא יצאו לביצוע".
לוי מבהיר כי הערים באזורו אינן ערוכות לרעידת אדמה משמעותית. "בבית שאן יש קרוב ל־400 מבנים וכ־3,000 יחידות דיור שיקרסו בעת רעידת אדמה משמעותית. בעשור האחרון בוצע בעיר חיזוק רק לכ־25 בנייני מגורים. זה ממש בגדר טיפה בים", הוא מלין. "רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו לאחרונה בבית שאן ובמקומות נוספים לאורך השבר הסורי־אפריקני מהוות עוד תמרור אזהרה אדום ובוהק לאסון שעומד להתרחש כאשר רעידת אדמה חזקה יותר תתרחש – והיא תתרחש. האדמה מרמזת לנו באופן ברור שהרעידה הגדולה עדיין לפנינו", הוא מזהיר.
ז'קי לוי מציין כי אין זו הפעם הראשונה שהוא קורא למדינה לסייע בהיערכות ראויה לקראת רעידת אדמה אפשרית. "עוד לפני רעידות האדמה האחרונות, וביתר שאת אחריהן, התרעתי שוב ושוב בפני מקבלי ההחלטות שהאסון מעבר לפינה. אני עושה זאת בעקביות מאז הקדנציה הראשונה שלי כראש עיר בסוף 2003. לצערי אין כל התקדמות בתוכניות לחיזוק מבנים, למרות שקיימת תוכנית מוכנה במשרד השיכון לחיזוק המבנים האלו ונותר רק להורות על ביצוע. את התוכנית הזאת קידמתי עם השר לשעבר יואב גלנט והבאנו אותה לאישור הממשלה הקודמת, אך לצערי עדיין לא נמצא התקציב המתאים למימושה. עברנו שנתיים של משבר קורונה, וכדי להציל את המשק, לתמוך בעסקים ולרכוש חיסונים הוצאנו עשרות רבות של מיליארדים. רעידת אדמה משמעותית תביא לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל – אלפי הרוגים ופגיעה קשה ביותר בתשתיות שייקח לנו שנים רבות לשקם. התקציב הנדרש לטיפול מנע קטן בהרבה, זה לא בשמיים. אני לא מחפש אשמים, אני מחפש שותפים להצלת חיים".
***