חוֹצֵי שוֹמְרוֹן

"בנוף הבראשיתי, בין עצי הזית ומפעלי תעשייה חדשניים שוכנים להם יישובי השומרון. המרכיבים דומים בכל יישוב: נוף עוצר נשימה, חיים בטבע, קהילה חברתית תומכת, חיים ערכיים, חינוך ברמה גבוהה מגיל ינקות ועד ללימודים אקדמיים, פעילות תרבותית מגוונת – בקיצור, שילוב מוצלח של כל גווני החברה הישראלית בחיים ועשייה משותפים" – כך מתוארים באתר האינטרנט של המועצה האזורית שומרון החיים בשטחה.

נראה שהפרמטרים המפורטים הם אלו שגורמים לזוגות צעירים ומשפחות רבות מאזור המרכז לבחור בשומרון כמקום מגוריהם. קצב הגידול של האוכלוסייה בשומרון בשנים האחרונות נע בין 6 ל־8 אחוזים בשנה. יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, המונה 34 יישובים, מציין: "אנחנו מובילים בטבלת הגדילה של ההתיישבות במדינת ישראל. אם הממשלה לא הייתה מונעת או חוסמת את הבנייה, היינו גדלים אפילו עוד הרבה יותר".

"להביא את העולים מאוקראינה לשומרון"

דגן, המכהן כראש המועצה בשש השנים האחרונות, מתגורר עם אשתו וילדיו בשבי שומרון, לשם הגיע כנער עם משפחתו. מאז שהוא משמש כראש המועצה הוא מתעורר מדי בוקר ויוצא למשרד כשהמטרה שעומדת לנגד עיניו, כפי שהוא מעיד על עצמו, היא לפתח את יישובי המועצה ולדאוג שהממשלה תאשר את המשך הבנייה והפיתוח באזור. "יש בשומרון כ־6 מיליון דונם של אדמות. 5.5 מיליון עדיין פנויים לבנייה, וחייבים לשחרר אותם. השומרון הוא הפתרון האולטימטיבי למצוקת הדיור במרכז הארץ וגם לבעיה של המחירים הגבוהים. ברור שהפתרון למצוקה נמצא בפריפריות ובמקומות שבהם השטח עוד לא מוצף בבנייה. הנה עכשיו, לדוגמה, רוצים להביא עולים מאוקראינה. השומרון יכול לקבל בקלות את כל העולים. צריך להבין שהשומרון הוא לא הדבר הבא בעולם ההתיישבות, אלא הדבר הנוכחי, שעכשיו קורה ומתפתח, וגם הממשלה חייבת להבין את זה".

דגן מתייחס למשפחות מהמרכז שבוחרות לקבוע את ביתן בשומרון: "לפני 40 שנה השומרון היה מעבר להרי החושך, היה מאוד קשה להביא אנשים בשל הריחוק התודעתי והחשש. מי שהגיע היו בעיקר אנשי אידיאולוגיה צרופה שבאו ליישב את כל שטחי המולדת. היום ענני הריחוק נעלמו, פתאום אנשים הבינו שהשומרון גם קרוב פיזית למרכז וגם קרוב ללב, והוא מאפשר מגורים קרובים למרכז עם איכות חיים של מגורים ביישובים שקטים עם קהילות איכותיות. כמובן שישנם עדיין אנשי האידיאולוגיה, אבל לא רק".

את שינוי התודעה ביחס לשומרון דגן תולה בהסברה: "הקמנו מיזמי הסברה אדירים. מיזם 'נעים להכיר' של סיורים בשומרון לאזרחים, לאח"מים, לעיתונאים, לבלוגרים, למובילי דעת קהל, לראשי ערים ועוד. בשנים האחרונות סיירו אצלנו כ־600,000 בני אדם שראו שומרון אחר, שנהנו, שכתבו כל כך הרבה אייטמים על כמה שהשומרון יפה וקרוב, וגילו גם שהמצב הביטחוני די שקט. בנוסף לזה, גם האוניברסיטה באריאל מביאה אלינו הרבה סטודנטים. לזה תוסיפי את מצוקת הדיור במרכז הארץ, ותקבלי נהירה אדירה של אזרחים שבאים לשומרון כבר לא רק ממניעים אידיאולוגיים, אלא כי יש פה איכות חיים עם קהילות טובות ואיכותיות, חינוך מצוין, נוער ערכי ונפלא, הרבה שקט, ויחד עם זה כל השירותים הנדרשים. גם המצב הביטחוני שקט יחסית בשנים האחרונות".

אתם ערוכים לקלוט עוד תושבים?

"החלום הכי גדול שלי הוא להגדיל את אוכלוסיית השומרון למיליון תושבים, וכבר יש לנו תוכניות ממשיות להגדלת היישובים. יש ערים בארץ שלא רוצות לגדול, טוב להן כמו שהן. אצלנו זו בפירוש המטרה – לגדול ולבנות את השומרון, כי הם חיינו.

"הגדילה דורשת מאיתנו לעשות עבודה מול הקהילות ביישובים ולחזק אותן. אנחנו משקיעים המון בתוכניות בכל היישובים. היום נשארו מעט מאוד מגרשים לבניית 'בנה ביתך'. בכל היישובים התחלנו לבנות לגובה, בנייה בקומות. הבעיה הגדולה שלנו בשומרון היא כבר לא הביקוש אלא ההיצע", הוא קובע. "הממשלה כרגע לא מאשרת שטחים נוספים לבנייה. ישבתי רבות על העניין הזה עם ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו. עם ראש הממשלה בנט עוד לא יצא לי לשבת באופן רשמי, אנחנו עושים מאמצים שזה יקרה".

האם נעשה איזה מהלך מיוחד לאחרונה כדי לחזק את האזור לקליטת משפחות נוספות?

"יש תוכניות מתאר לבנייה, אנחנו דואגים לשטחים להתיישבות צעירה, לחוות ועוד, והפרמטר המשמעותי הגדול – אנחנו משקיעים בחינוך, בקהילות ובבני הנוער כל הזמן. הבעיה הגדולה שלנו היום היא עם אישורי בנייה מהמדינה, כדי שנגדל ב־30% בשנה ולא ב־6%–8%. צריך להבין שעל כל דירה למכירה ביישובי השומרון יש ארבעה קופצים. היום ליישובי מערב השומרון יש ביקוש גדול".

"היום כולם מבינים שזה אזור מצליח"

דביר פרג, בן 35, מהנדס בניין וקבלן רשום, משמש כמפקח ומנהל פרויקטים לבנייה בשומרון. כבר ארבע שנים הוא מתגורר עם רעייתו עדי וארבעת ילדיהם ביישוב לשם, שאליו הגיעו אחרי כמה שנים של מגורים בבאר יעקב. עדי גדלה בנווה שאנן בחיפה. שניהם היו סטודנטים באריאל, וכשחיפשו מקום לקבוע את ביתם, השומרון היה אופציה מועדפת. "חיפשנו יישוב קהילתי דתי עם חינוך טוב לילדים וחיים שקטים ורגועים", הוא מספר. "כשהגענו ללשם וראינו את המגרש, כבר דמיינתי שאני יושב במרפסת, שותה קפה ורואה את תל אביב ואפילו את הים, ויחד עם זאת נהנה משקט כפרי. יש פה יתרון גדול, שמצד אחד אנחנו גרים ביישוב לכאורה בפריפריה, ומצד שני די קרובים לעיר הגדולה". דביר, שנולד לתוך העסק המשפחתי של אביו, קבלן בניין, התחיל לאחר לימודיו לעבוד במרכז בתחום הבנייה. עם המעבר ללשם הוא גילה את תנופת הבנייה הגדולה בשומרון ואת התופעה של משפחות רבות שמרחיבות את בתיהן, ובלי לתכנן מראש, הביקוש הגדול למפקחי בנייה פתח לו פתח לעבוד קרוב לבית בתחום עיסוקו. הוא דובר ערבית על בוריה, מכיר מקרוב את הסטנדרטים הגבוהים שמשפחות שמגיעות מהמרכז מחפשות כיום, ומעיד כי יש בתחום הבנייה בשנים האחרונות עבודה בלי סוף. "השומרון מתפתח בקצב מדהים".

מה ההבדל בין בנייה במרכז לבנייה בשומרון?

"לפעמים נראה שבשומרון בונים פשוט יותר וקטן יותר. עם זאת, בשנים האחרונות מגיעות לשומרון משפחות שרוצות בנייה איכותית וברמה גבוהה, בתים גדולים וחכמים עם כל הטכנולוגיות, כך שזה מאוד דומה למרכז. היתרון בשומרון הוא שאפשר להצליח להוריד עלויות בנייה. בנוסף יש הרבה הרחבות של בתים קטנים, מה שאני לא כל כך הכרתי בעבודה במרכז – אנשים קנו בית קטן ועם השנים המשפחה גדלה ואיתה באופן מדורג גם הבית".

אתה מרגיש שלספקים יש בעיה להגיע לשומרון?

"ממש לא. ההפך, כולם מודעים לתנופת הבנייה בשומרון ורוצים להיכנס אלינו. כבר אין את החשש. פעם השומרון היה מלחיץ, היום כולם מבינים שזה אזור מצליח בכל המובנים, בוודאי בתחום הבנייה, ושזה כדאי להם כלכלית".

למה בחרתם לגור דווקא בלשם?

"כשאנחנו הגענו לכאן לפני ארבע שנים המחירים עוד היו סבירים, ושמענו על קהילה מדהימה. אגב, רוב התושבים ביישוב שלנו מגיעים מהמרכז. יש הרבה מפתח תקווה, מגבעת שמואל. אנחנו ממוקמים 30 ק"מ קו אווירי מהים, 20 דקות נסיעה מפתח תקווה. מצד אחד גרים ביישוב, עם כל הנוחות, ומצד שני לא רחוקים מהמרכז, ואפילו רואים את קו החוף מהבית. ויש לנו פה כל מה שאנחנו צריכים", הוא מסביר בהתלהבות.

קופצים למסעדה או לשופינג באריאל

גם נתנאל ושיר לנדסמן עברו לגור בברוכין אחרי שנה בגבעת שמואל. היא גדלה בפתח תקווה, הוא בבני ברק. הם בני 25 והורים לתינוק קטן. נתנאל סטודנט לביולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ושיר מורה למחול באריאל. אחרי שנה בגבעת שמואל הם הבינו שהם מחפשים לגור ביישוב ועברו לברוכין, "30 דקות נסיעה בלי פקקים ללימודים בבר אילן", הוא מציין. במהלך החיפושים אחר בית הם שמעו על פרויקט בנייה בברוכין, יישוב עם קהילה תורנית, ורכשו בית בבניין של שש משפחות. הבית יהיה מוכן בעוד שנה וחצי, ובינתיים, כבר שבעה חודשים, הם מתגוררים בקרוון.

"חיפשנו יישוב קהילתי שלא יהיה רחוק מדי מההורים – פתח תקווה ובני ברק", מספר נתנאל. "השומרון היה פתרון מעולה לכל מה שחיפשנו. יש בברוכין קהילה חמה ועוטפת, ומצאנו גם בית במחיר סביר – 1,450,000 ש"ח – והרגשנו שהכול מסתדר לנו. כשנולד לנו התינוק היינו די חדשים ולא ידענו אם מישהו בכלל ישים לב אלינו, אבל היינו מופתעים מכמות תשומת הלב שקיבלנו. ארוחות חמות כל השבוע ופינוקים. הקשר עם הנהלת היישוב קרוב וזמין, ואנחנו מרגישים כבר חלק מהקהילה".

איפה מבלים? לאן יוצאים?

"אריאל היא בעצם העיר הגדולה שלנו ויש שם הכול – בתי קפה, מסעדות, חנויות, וזה עשר דקות מהבית. בנוסף, ביישובים מסביב יש פיצות ומאפיות מגניבות והמבורגר. יש פה ממש הכול. ואם מחפשים משהו קצת אחר, אז 25 דקות ואנחנו בפתח תקווה, שזה ממש לא נורא".

ליאור זברג, בן 30 מהיישוב יצהר, עוסק בתשע השנים האחרונות בהשקעות נדל"ן בשומרון. זברג מספר על נהירה, כלשונו, של תושבי המרכז לשומרון. מה שהביא לתנופה הזאת בעיניו הוא בין השאר המאבק שהוביל ראש המועצה יוסי דגן לפיתוח הכבישים העוקפים בשומרון. הוא מסביר שכשיש כביש מהיר למרכז, זה אוטומטית מעלה את ערך הדירות. "כמשקיע אני מחפש כל פעם את היישוב הבא. הביקוש הקהילתי כמובן מעלה את המחיר של הבתים, וגם שדרוג הכבישים והתשתיות הוא פרמטר משמעותי. כשאנשים יודעים שיש כביש מהיר למרכז, זה הופך את האזור לאטרקטיבי . השומרון הוא כבר מזמן לא רק מקום ל'מתנחלים'. אנשים באים לכאן בשביל איכות החיים עם קרבה למרכז. בנוסף לכל אלו, מה שמעלה את ערך הבתים ביישובים הוא גם העיר אריאל. מאז שאריאל הפכה לעיר אוניברסיטאית המחירים בה עלו, וכמובן שהפיתוח שלה והגדילה של מרכזי הקניות ואזורי התעשייה באריאל ובברקן מביאים גם הם משקיעים רבים לאזור. הפיתוח של העיר משפיע על כל יישובי הסביבה שהכול קרוב להם והם לא צריכים לנסוע רחוק אל העיר הגדולה, ובעצם אריאל משמשת עבורם מרכז תרבות ובילוי".

אילו יישובים אתה מזהה כמבוקשים יותר?

"השומרון הוא לא מקשה אחת. יש את יישובי גב ההר ויש את היישובים במערב. בשנים האחרונות היישובים באזור מערב השומרון הפכו למבוקשים מאוד – ברוכין, לשם, עלי זהב. מה שהחל כשכונות קרוונים הפך לפנינה נדל"נית עם מרפסת לנוף וחיי קהילה, ובשנים האחרונות מגיעות משפחות רבות מהמרכז – רעננה, פתח תקווה ועוד. כמובן שעניין המחיר הוא תלוי ביקוש. בתים פרטיים בלשם ובברוכין מגיעים היום אפילו ליותר משלושה מיליון ש"ח. יש יישובים שעל כל דירה למכירה יש ארבעה קופצים. קדם באבני חפץ זה גם הצלחה גדולה עכשיו. בצפון השומרון יש את היישובים ריחן ושקד, שהם יישובים חילוניים שמושכים אליהם גם הרבה משפחות סרוגות".

והאם יש פער במחירים בין ערי המרכז לשומרון?

"צריך לדעת שהיום בהרבה יישובים כבר אין בנייה, רק בתים יד שנייה, וזה מאוד משתנה – יש יישובים שהם היזם וזה מוזיל עלויות, ויש גם יישובים מבוקשים יותר ויישובים מבוקשים פחות. הר ברכה, למשל, הוא דוגמה ליישוב שהמחירים בו כיום סבירים, מכיוון שהיזם הוא היישוב עצמו, וכך אין מישהו שגורף הון מזה. המחירים נשארים סבירים ומתאימים לציבור התורני שגר ביישוב", מספר זברג.

"אנשים שלא הכירו קודם את האזור הבינו שמדובר באזור נפלא שהוא גם נדל"ן אטרקטיבי. המחירים עולים בטווח זמן קצר מאוד והתשואה נאה. יש בשומרון שוק דיור גואה ואנשים מכל הארץ קלטו את זה. יש גם כניסה של משקיעים לאזור שפעם היה רק נחלתם של האידיאולוגים שרצו ליישב את הארץ, והיום הוא פתוח לכולם".

לסיום מבקש ראש המועצה יוסי דגן לציין כי "השומרון הוא נכס למדינה, וכך צריך להסתכל על האזור ולהמשיך לפתח אותו ולבנות בו כמה שיותר. אני חולם על מיליון תושבים בקרוב. זה יכול להתרחש במציאות".

***