כאן זה בית

במהלך השנתיים האחרונות, מאז פרוץ משבר הקורונה, עשרות קשישים התגלו בביתם ללא רוח חיים. ההערכות סיפרו לרוב על אנשים גלמודים שהלכו לעולמם כבר כמה ימים קודם, אך בשל היותם עריריים ובשל העובדה שלא יצאו מביתם חודשים ארוכים כדי שלא להידבק בנגיף הקורונה, איש לא ידע על פטירתם הטראגית.

"בבניין מגורים אנשים לא תמיד יודעים מה קורה עם שכן פלוני", מסביר ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור. "לפעמים ישנם בניינים עם כל כך הרבה יחידות דיור שמתנהלים קצת כמו בית עסק ואנשים לא מכירים את שכניהם. בנקודה הזאת פנינו לוועדי הבתים, שהם מעין ראשי ממשלה בבתים המשותפים ומכירים את הדיירים, מי גר ואיפה, וביקשנו מהם שיפקחו עיניים ויעשו טלפונים אל אותם קשישים ויתעניינו בשלומם. 'לא ראינו אותך כמה ימים, הכול בסדר?'. בשבילם זו רק שיחת טלפון או נקישה בדלת, אבל לשכנים הגלמודים זה עולם ומלואו", הוא אומר.

"אומנם בשיא הקורונה פנינו לאנשים וביקשנו מהם לשים לב וליזום פנייה לשכנים שלהם, אבל הדבר נכון גם כעת", מדגיש צדוק. "ראשית, הקורונה לא ממהרת לנטוש אותנו ואנחנו למעשה עוברים מגל אל גל, כך שישנם אנשים שעדיין מהססים לצאת מהבית. אבל בנוסף לכך אנחנו רואים רצון של הרשויות המקומיות שנפגשו איתנו לטפל בסוגיה הזאת, כי היא רלוונטית בלי קשר לקורונה, בשעת מלחמה או סכנה ואפילו בשוטף. עיריות כמו ראש העין, רעננה ועוד רשויות רוצות לשתף איתנו פעולה בנושא כי לנו יש בכל בניין ובניין אנשי קשר ומאגרי מידע שמהם ניתן לדלות אינפורמציה נחוצה בזמן אמת", הוא מתאר את כוחה של האגודה שבראשה הוא עומד.

בדיקת עמידות המבנה בכל חמש שנים

סוגיה בוערת נוספת במדינת ישראל בשנים האחרונות היא קריסת בניינים, כמו שהתרחש בעיר חולון, והחשש מרעידת אדמה עוצמתית והרסנית. האירוע החריג הזה העלה לסדר היום את שאלת עמידות המבנים, חיזוקם וביטחונם.

"ממש עכשיו סיימנו לגייס חברה שתוכל לתת לוועדי הבתים חוות דעת על תקינות המבנה. לפי החוק צריך לעשות כל חמש שנים בדיקה לבניין כדי לוודא שאין בו שינויים שעלולים לגרום לקריסה שלו. אתה שואל אותי האם אכן ועדי הבתים עושים את הבדיקה כנדרש? התשובה לצערי היא לא. אבל דרך האגודה הם יוכלו לקבל את השירות בתעריף מוזל, לא חינמי, ובו הם יקבלו חוות דעת מקצועית שתשקף להם מה מצב הבניין שלהם", מציין צדוק. "שנית, אנחנו עובדים עם חברת הביטוח הפניקס ויש לנו סל ביטוחים שהם מציעים ללקוחות, שאחד התחומים בו הוא ביטוח מבנה. זה חשוב וזה הכרחי. יחד עם זאת, יש בניינים במצב ירוד שצריכים לעשות להם שיקום וחיזוק יסודי שכרוכים בעלויות כספיות גבוהות והם לא יוכלו להרים פרויקט שכזה בלי סיוע מהמדינה", הוא מתריע.

אבל מלבד הפעילות המבוססת על סור מרע, ראובן צדוק מקדם מיזמים חיוביים, כמו המיזם האחרון הקורא לוועדי בתים לנקות את המקלטים שבבניינם. המבצע המיוחד נושא את השם 'המקלט המטופח'.

"ביחד עם ההסתדרות הציונית העולמית בראשות יעקב חגואל אנחנו מגבשים תוכנית חשובה לעודד את האנשים לטפח את המקלטים בבניין, ממש כמו שיש מבצע 'הבית המטופח'. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לאותם מקלטים בבתים המשותפים. אנחנו רוצים שיטפחו אותם ויכינו אותם לשעת חירום, בניקיון וטיפוח, אבל גם מבחינת האבזור. אנחנו תמיד מבקשים מהדיירים לא להפוך את המקלטים למחסנים משותפים, לא לכך הם נועדו. אפשר להניח דברים שניתן לשלוף בשעת חירום באופן מיידי, אך באופן כללי המגמה היא לעודד להפוך את המקום לסוג של מועדון משותף לפעילויות לילדים ולמפגשים של ועדי הבתים. חשוב לדאוג שהמקום יהיה נקי, שמור ומתוחזק, לרבות מים, תאורה, שירותים כימיים, חלון נגף ובקיצור - כל מה שצריך מבחינת התקן. וכך אם חס וחלילה יהיה אירוע ביטחוני הרווחנו פעמיים - גם המקום יהיה נקי ומסודר בשעת חירום, וגם בתת־המודע של השכנים ייצרב שזהו מקום שנעים לשהות בו".

האגודה לתרבות הדיור נוסדה בשנת 1964 על ידי ממשלת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון במטרה לטפל בכל הסוגיות הקשורות בבתים המשותפים. נכון להיום חברים באגודה כ־30,000 ועדי בתים, שהם כ־500,000 בתי אב. מה שאומר שהאגודה מטפלת בכ־2.5 מיליון נפש במדינת ישראל, במסלולים כאלה ואחרים. לאגודה כ־87 סניפים ברחבי הארץ, החל מקריית שמונה וקצרין בצפון ועד אילת בדרום, והם מחולקים לארבעה מחוזות: מרכז, צפון, דרום וירושלים. המשרדים הראשיים נמצאים ביהוד.

המנכ"ל ראובן צדוק מבקש להבהיר כי אומנם בשנים האחרונות נבנים בניינים חדשים אשר מלּווים על ידי חברות ניהול, אבל זה כלל לא מייתר את תפקיד האגודה. "יש לנו שיתוף פעולה שמאוד מצליח עם חברת 'המקצוענים'. במסגרת שיתוף הפעולה כל מי שחבר באגודה לתרבות הדיור, לא רק ועדי הבית, יוכל לקבל כל מיני בעלי מקצוע בחמישה אחוזים הנחה, ויותר מכך, כשהם פונים לאיש מקצוע הם יודעים שיש מי שעומד מאחוריהם ולא מרמה אותם.

"בחברות הניהול הכול נראה נוצץ אבל זה הפך לצערי למסחטת כספים. אני מכיר לא מעט סיפורים עם חברות ניהול שעקצו אנשים ועשו דברים לא קלים. למה? כי אין להם רגולטור שיתכלל אותם ויפקח עליהם, למשל כמו שלקבלנים יש רשם קבלנים. לפני כשנתיים פניתי למשרד המשפטים ואמרתי: תנו לאגודה לתרבות הדיור, שהיא סוג של חברה ממשלתית, לפקח על חברות הניהול בבתים המשותפים, אלא שכדרך העולם הדברים התמסמסו ולא קיבלנו מענה. בינתיים החלטנו ברמת המטה לעשות מעשה ולצאת בקול קורא לגיוס חברות ניהול בבתים משותפים בברכת האגודה לתרבות הדיור. כל מי שיקבל מאיתנו את התו הכתום יצטרך לעמוד בקריטריונים ברורים שנקבעים לניהול אמין ורמת שירות גבוהה. הכול כדי שחלילה לא נגיע למציאות כמו היום. נתקלנו במקרים שחברות הניהול גבו צ'קים מראש והדיירים עמדו מול שוקת שבורה. למציאות הזאת אנחנו מבקשים לשים סוף".

ייעוץ משפטי לפי ההלכה

האגודה לתרבות הדיור מטפלת בכל הקשור בבתים המשותפים. הנושאים המשפטיים שיכולים להתעורר בסוגיה זו מהווים לא פעם בעיה לקהל הדתי, שעל פי ההלכה אמור למצות את כל האפשרויות באמצעות דין תורה ורק בלית ברירה לפנות לבית משפט אזרחי. באגודה לתרבות הדיור חשבו גם על המגזר הדתי והחרדי ולאחרונה חודשה פעילות המחלקה לייעוץ משפטי על פי ההלכה.

"אנחנו פועלים בשני מישורים: ברמה ההלכתית יש לנו את הרב איפרגן, שהוא גם רב וגם עורך דין. הוא מדבר בשני הכובעים ויכול לסנכרן בין ההלכה ובין החוק. תפקידו לבחון שאין סתירה. אנחנו מעמידים את כבוד הרב לטובת הלקוחות המסורתיים, הדתיים והחרדים ואפשר לדבר איתו בטלפון בקו החם שפתחנו. הוא נותן תשובות על פי רוח ההלכה והמסורת. אם צריך הרב איפרגן נותן חוות דעת הלכתית לכל סיטואציה שמתעוררת, כולל בוררות אם צריך".

קו ההלכה הוא לא הפעילות היחידה של האגודה לתרבות הדיור למען ציבור שומרי המסורת. בימים אלו נרקמים מאחורי הקלעים שיתופי פעולה הנוגעים בהקשרים של הלכה וטכנולוגיה. "אמרו חז"ל: אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. בימים אלו אני רוקם שיתופי פעולה מעניינים שעדיין אי אפשר לדבר עליהם. אנחנו מקווים לעדכן את הלקוחות בהקדם בכל ההתפתחויות המעניינות הנוגעות לטכנולוגיה והלכה. בסופו של יום אני רוצה שהדיירים שלנו יהיו מרוצים, ובפרט לאור מיזמי עבר מוצלחים כמו מבצע הבית הכשר שבו נתנו חבילה מיוחדת לציבור הדתי שחבר באגודה. אנחנו רוצים שהציבור הזה ימשיך לחיות באורח חיים דתי אבל תוך כדי שנוכל לסייע לו ולתת לו כלים".

חלק מהקונפליקטים שאיתם נאלצים תושבי בניינים להתמודד ובשל כך הם נגררים למחלוקות משפטיות הם למשל רעשים מהסביבה, תחום מאוד רגיש ומורכב מבחינה חוקית. דווקא בנקודה זו מדגישים באגודה כי פעמים רבות אין הדבר תלוי בהם אלא אמור להתברר בבית המשפט כמקובל בחוק. "חוק הרעש הוא מאוד רגיש ומורכב. מבחינה עקרונית צריך להביא חברה שתמדוד את עוצמת הרעש, והיא צריכה לכייל את המכשיר בשעות מסוימות. מדובר בסוגיות שמתבררות בבית משפט השלום".

תחום מורכב ורגיש נוסף הוא שמירה על הרכוש המשותף. "כפי שכבר סיפרתי עשינו שיתוף פעולה עם חברת המקצוענים. מדובר על רשימת אנשי מקצוע אמינים שניתן לקבלם במחיר הגון יותר. חלק מאנשי המקצוע הם בקטגוריית שימור הרכוש המשותף. באופן כללי ניתן לומר שהרבה דברים יכולים להיפתר בלי התערבות שלנו, כמו למשל ניקיון בבניין, יחסי שכנות טובים וחיזוק של שכן קרוב. כל אלו יכולים להוביל למציאות מתוקנת ונעימה".

פעילות חברתית גם בקורונה

עד לא מזמן, בטרם פרץ בסערה לחיינו נגיף הקורונה, עסקה האגודה לתרבות הדיור בפעילות חברתית קהילתית ענפה שכללה מפגשים, מבצעים, תחרויות ועוד. בשל מגבלות הקורונה, נאלצו חלק מהפעילויות לעבור התאמה מחדש, בעוד חלקן ממשיכות כרגיל. למשל, סיורים שעורכת האגודה לוועדי בתים בערים אחרות, וערבי שאלות ותשובות, שבעידן הקורונה מתקיימים באמצעות הזום.

"האגודה לתרבות הדיור כל הזמן יוזמת פעילויות. הן ברמת המאקרו כארגון, ברמת מטה, החלטות מערכתיות שמגיעות לכל סניף וסניף, אך גם כל הזמן מתקיימים מבצעים במסגרת סניפית. אחת מגולות הכותרת של העשייה החברתית הם הסיורים. רק אתמול אושרו אוטובוסים לסיורים באשקלון, דימונה וערד, שבמסגרתם מבקרים בכל מיני פרויקטים ששופצו על ידי האגודה לתרבות הדיור ושומעים אודות העשייה שלנו במרחבים אלו. כמובן טיולים אלו אינם רק לחברי הוועדים אלא לכל מי שחבר באגודה. אני שמח לשמוע שאנשים רוצים להירשם לימי סיור, כך למשל סניף באר שבע נסע ליום סיור בירושלים, שבמסגרתו שמעו רבות על ניהול בית, על סכסוכי שכנים ואיך כל אחד טוען שהצד השני 'אכל לי' ו'שתה לי' וכיצד נכון וראוי לנהוג בקונפליקטים בין שכנים".

אבל לא מדובר בסיורים בלבד אלא בימי כיף של ממש. "באשקלון לקחו אותם ליום כיף בחמי יואב, והיה לא מזמן במגדל העמק שוועדי הבתים הוציאו את חברי האגודה בעירם ליום כיף בבית מלון בים המלח. הכי חשוב שהפעילויות עושות טוב ומחזקות את הקשר, במיוחד בקרב האנשים שעומדים בחוד החנית של איכות חיים וסביבה, וזקוקים לחמצן הזה. האנשים האלה עובדים קשה מאוד, ולא תמיד יודעים לפרגן להם, לכן אנחנו מחפשים כל דרך לבוא ולתמוך בהם ולהוקיר להם תודה על העשייה שלהם למען הציבור הרחב. זה לא ברור מאליו מבחינתנו. כעת אנחנו עדיין עם הקורונה, אך עד לא מכבר היינו עושים ערבי הוקרה לוועדי הבתים. במסגרת ערב ההוקרה לוועדי הבתים היינו עושים אירוע בהשתתפות ראש העיר וכמובן יו"ר הוועדים עצמם ומשפחותיהם, ובמסגרתו אומרים להם תודה רבה על כך שהם נושאים את דגל איכות החיים והסביבה".

בנקודה זו אומר צדוק כי המציאות בימים אלו מורכבת יותר, אבל דווקא הקורונה חידדה את הנחיצות בשמירה על איכות החיים בבניינים המשותפים. "הקורונה שיבשה חלק מהפעילויות, אבל גם לימדה אותנו עד כמה יש מקום מרכזי לבית בחיינו, ולכן גם באגודה אנחנו מחזקים את הפעילויות למען חיזוק המבנים, שיפור הנראות ועידוד שכנות נעימה וטובה למען איכות חיים טובה לכולם".

***