גילה יובל
גילה יובלצילום: נועה אביטל

שאלת הגבולות נמצאת היום בראש הכותרות. המהות שלה עוסקת בשאלה בסיסית של זהות. ובשאלה של חסד. כמה אנחנו פותחים את עצמי לקבל תרבות אחרת, זהות אחרת, ערכים אחרים.

מה גבולות הנתינה שלנו. כמה אנחנו מוכנים לתת, ואיפה זה כבר עלול לפגוע בנו? האם המניע שלנו הוא ממקום של חולשה או ממקום של חוזק?

יש גבולות למדינה שלנו, יש קירות ודלת לבית שלנו. ומה עם חדרי הלב? איך אנחנו שומרים עליהם?

איך יוצרים תנועה מאוזנת ובריאה בין חדרי הלב והאדם שמולי?

מה אני מוציאה ומה אני מכניסה?

האם אני מגיעה ממקום של חולשה או ממקום של חוזק?

בואו תגידו מה אתם אומרים על המקרה הבא: באה אליי לאימון בחורה יפה, מטופחת, עם חיוך נעים. מתיישבת ומתחילה בסערה: "אנל'א מצליחה להחזיק קשר. היו לי כבר כמה קשרים רציניים. ובקשר האחרון שוב הבחור אמר לי שהוא מאוד מעריך אותי ושאני באמת נפלאה אבל... אני יודעת שאני בחורה חזקה וזאת בדיוק הבעיה. אף גבר לא רוצה בחורה חזקה!"

בשיחה הסתבר שהבחורה התמודדה עם קשיים בחיים ויצרה סביבה מעטפת הגנה. היא אמנם אכפתית ולבבית, יודעת לצאת ולעזור לאנשים, אבל לבושה שריון בלתי חדיר שלא מאפשר לאנשים להגיע אליה.

אני שומעת אותה, ורואה בדמיוני לצידה בחורה אחרת, חלשה שהיתה אצלי לפני שנה. היא הגיעה אחרי גירושין. המערכת הזוגית שם לא עבדה כי לבחורה לא היו גבולות. היא מחקה את הגבולות שלה, את הרצונות שלה והיתה טוטאלית בשבילו. הגבולות שם היו לגמרי נזילים. היא נתלתה בו. לא ידעה לכבד את המקום שלו, את הגבולות שלו. המעברים שם היו פתוחים לגמרי.

שאלת הגבולות המדיניים שלנו היא לא בידיים שלנו, אבל המורכבות שלה משקפת את מה שעובר עלינו כשאנחנו יוצאים לדייט, עם אדם שהוא זר.

גבולות פתוחים הוא ערך שמבטא פתיחות, צמיחה הדדית, קבלה ושלום. האם יש גבול לתנועה בגבול? מה המידה הנכונה שתשמור על האיזון ותשאיר את שני הצדדים כישויות עצמאיות בלי שהאחד יבלע את רעהו? בלי שהאחד ייבלע?

מחר, (רביעי 30.3) תתארח המאמנת גילה יובל לשיעור בנושא זה בפרויקט 252, במהלך השיעור נעסוק בשאלות האלה, ננסה להבין איך מדייקים את הגבולות. איך בונים אותם באופן שמאפשר לנו לצאת וליצור קשר וגם להישאר מוגנים.

עדיין לא מנויים בפרויקט 252? הצטרפו עכשיו בקלות בלחיצה כאן>>