נוף בראשית
נוף בראשיתצילום: אבשלום לוי

***

מתחם המגורים "בראשית", מוקם בימים אלה במוצא, ובעזרת כביש 16 החדש נמצא פחות מ- 10 דקות נסיעה לשערי העיר. ל"בראשית" קונספט ברור: לא מדובר בעוד דיור מוגן סטנדרטי, אלא בחוויית מגורים חדשה לגילאי 65 ומעלה, כאשר החזון של יזמי הפרויקט הינו ליצור פרויקט ייחודי, צנוע ופרטי באופיו, המשתלב בנוף ובקהילה. "בראשית" מיועדת לאנשים שרוצים לבנות יחד קהילה המאפשרת לכל אחד להגשים את עצמו ביחד או לחוד, ומעוניינים להשפיע ולהיות שותפים פעילים בחייהם. כדי להגשים את החזון, אספו יזמי הפרויקט סביבם את אנשי המקצוע הבכירים והמובילים בישראל. נפגשנו עם האדריכל גד הלפרין , מסטודיו גדשאחראי על עיצוב הפנים של "בראשית" לשיחה מרתקת ומעשירה.

***

איך ניגשים לאתגר עיצובי כזה?

"ביראת כבוד. ירושלים אינה מקום רגיל וכך גם הרי ירושלים העוטפים אותה. הם נושאים מורשת אדריכלית ועיצובית עשירה, מדהימה ויפהפייה. מבחינה זו "בראשית" היא חוליה נוספת בשרשרת ההיסטוריה.
לאורן שפיר, משרד האדריכלים שתכנן את המבנה, מוניטין של 20 שנה בתכנון דיור מוגן והוא ניגש לתכנון "בראשית" מתוך זיקה לאדריכלות הירושלמית ושימור צביונה. יש כאן התייחסות לנוף המהמם באמצעות מפתחים וחלונות, מרפסות בחזית, חלוקה מצוינת לאגפים שונים והקפדה שבכל אגף יהיו לא יותר מ10 דירות עם לובי אינטימי – מתוך הבנה בצורך של הדיירים בפרטיות. מסדרונות רחבים יותר מדיור מוגן סטנדרטי, המייצרים מרחב ובכלל יש כאן שילוב מרשים של מרחב, נוחות ואיכות. תפקיד עיצוב הפנים הוא להשלים את האדריכלות".

לדעתך, כיצד יש להגדיר את המתחם?

" ההגדרה הנכונה היא "ריזורט", במשמעות העמוקה שלו. כלומר, מקום בו מתקיים חיבור וכבוד הדדי להווייה המקומית, לקסם של מוצא, להיסטוריה שלה, לטבע. יש כאן איכויות מקראיות ממש, ועל הייחודיות הזו מצווה עלינו לשמור ולטפח ככל הניתן. מכיוון שמדובר בפרויקט המיועד לאוכלוסייה בגיל 65+ , עם ניסיון חיים, הבנו שהדבר החשוב מכל הוא לבנות מקום שמותאם לקהל כזה ולא עוד דיור מוגן. למעשה, מוקמת כאן קהילה חדשה והמושגים “קהילה ובית" - יוצרים משהו חדש. את המטרות האלה ניתן להשיג גם באמצעים עיצוביים.

בעצם, לא מדובר בנדל"ן רגיל, בקירות

מושגים כמו שיתופיות וכוחה של הקבוצה הם חלק משגרת החיים במקום כזה. כאן, תתגבש תרבות דיור חדשה והחיים הציבוריים מתנהלים בצוותא. אמנם לכל אחד יש את הדירה שלו, אבל חללים משותפים שמתוכננים לענות על צרכים כמו חדרי אירוח, כביסה, עמדות עבודה או גינון, הם למעשה שלוחה של הדירות הפרטיות. החללים המשותפים מעניקים לדירות ערך מוסף ומעצימים את תחושת הרווחה והמרחבים שהדיירים חווים"

הבריכה
הדמיה

ואיך עושים את זה?

ירושלים והמסורת, היא קודם כל האבן הירושלמית, על גווניה המיוחדים והרגש אותו היא מציפה. כאשר ממקסמים את השימוש באבן, בפנים ובחוץ, בחיפוי הקירות ובריצוף - חשים את זה מיד. האבן תישאר חשופה, ללא טיח, מונחת אחת על השנייה וכך יוצרים סולידיות במובן השמרני והטוב. התחושה היא של מבנה בר קיימא שיישאר לשנים".

לבד משימוש נרחב באבן, מה עוד נכנס למילון העיצובי?

"מכירים את הסורגים והמעקים של ירושלים? הכול ממתכת ובדרך כלל בפיתולים ופרזולים. ב"בראשית" נמשיך את המסורת הזו. בכל רחבי המתחם תמצאו פריטי ריהוט שעוצבו ומיוצרים CUSTOM MADE עבורנו. ב"בראשית" משולבות שתי מתכות- פליז, מתכת רכה המעניקה טאץ׳ של יוקרה ומחווה לירושלים המוזהבת וברזל ממנו עשויים הרהיטים. יש משהו באיפוק, בצניעות הזו, שמתאים לאווירה הירושלמית ומטמיע אותה באלגנטיות לבית הפרטי".

ירושלים היא גם אור, איך אתה משתמש באמצעי הזה בעיצוב?

"אור וירושלים. זה הולך ביחד. בפרויקט פתחים גדולים המכניסים את האור הטבעי פנימה, ומחברים את הנוף המדהים לתוך המבנה. כך גם מתקיים רצף קוהרנטי בין פנים וחוץ ונוצרת הרמוניה. ערך שהוא קריטי לתחושת הנוחות של הדיירים. לקחנו את החוזקות של התכנון והארנו אותן. אנחנו משתמשים בתאורה רכה, לא ישירה, לא "כואב בעיניים". אור חוזר הוא אור שמוקרן על הקיר והקיר מחזיר אותו, כך נוצרת תאורה שמלטפת את קירות האבן, מגדירה בתוך החללים הגדולים מעין "חדרים" בהם ניתן לשבת עם חברים, וליהנות מתחושת פרטיות.

אבן, מתכת, אור, חלונות גדולים.מה עוד כולל המילון?

"אנחנו מוקפים יערות. עץ כמובן! את העץ נפגוש גם כשנשב במרפסת הרחבה ונרגיש בלב היער, בחללים הציבוריים במסעדה, בלובי ובמעברים. פעם כחיפוי, פעם כאלמנט קישוטי ופעם כפונקציה כמו שידה או מדף. הרצף הזה יימשך גם לתוך הדירות".

בית הכנסת
הדמיה

למי לדעתך מתאים הקונספט והאם הוא יתאים גם לשומרי מסורת?

"שאלה מצויינת. הקונספט שלנו בנוי חזק על יסודות המסורת המקומית, אהבת ירושלים ואהבת הארץ. "בראשית" מתאימה לאנשים שרוצים להמשיך במסלול חיים עצמאי וליהנות מחיי קהילה עשירים והקרבה לעיר הגדולה אבל גם מהשקט והירוק בעיניים. אנחנו מייחסים חשיבות עליונה לכיבוד אורח החיים הדתי, שמירת כשרות ושמירת שבת באזורים הציבוריים. בונים כאן בית כנסת מרהיב, מודולרי, שניתן להרחבה כדי להכיל קהל גדול בחגי תשרי ובפסח. דאגו כאן למסעדה כשרה ברמה גבוהה, למעליות שבת וגם לחדרי אירוח בו בני משפחה יוכלו לשהות כשהם נשארים ליותר מביקור קצר. ובכלל - מכיוון שהקונספט כאן מוטה קהילה, המקום מתאים לקהל שמעריך ערכה של קהילה מגובשת, כמו הקהל המסורתי".

הגענו לדירות. אל הבית.איך העקרונות מיושמים בהן?

"התבקשנו להציע כמה סגנונות עיצוביים ובכולם שמרנו על חיזוק תחושת הבית הירושלמי, תאורה הממקסמת האור הטבעי ואת האווירה הביתית, קשר עין פנים חוץ ל"מסגור" הנוף המשגע. יש דירות בהן פתח היציאה למרפסת בעל קשת ירושלמית, המחבר את עיצוב הפנים עם האדריכלות של המבנה. אדם ייכנס לדירתו החדשה ב"בראשית" וירגיש מיד בבית. פה זה השורשים, בחרנו לחבר בין החללים השונים - מטבח, פינת האוכל ופינת הישיבה - לחלל אחד גדול ומרווח ובליבו - מטבח שכולו רהיט - גם בנוכחות שלו בחלל, בחומרי הבנייה ובצבעוניות, ידיות מפליז, מסגרות בחזיתות ארונות המטבח. את הטאצ׳ים האישיים יוסיף כל דייר בעצמו. המטבח שתכננו נועד לאוהבי בישול שימצאו בו מקרר גדול, כיריים עם 4 להבות, קולט אדים נסתר ותנור בילד אין. פינת האוכל מוארת באינטימיות, פינת הישיבה בה יבלו דיירי הבית מוגדרת באמצעות תאורה.

סביבת מגורים היא לעתים קלישאה, איך התמודדתם עם זה?

חשבנו מחוץ לקופסא. חשבנו על ניצול שטח הדירה באופן היעיל ביותר, על תפקוד ברמה היומיומית, החל מפעולות כמו בישול ואירוח ועד לאיפה זורקים את המפתח בכניסה או איפה מאחסנים את המזוודות. דבקנו בקונספט ואני חושב שיצרנו פה משהו יוצא מהכלל".

מה המעורבות שלך כיום בפרויקט?

"אנחנו כל הזמן בקשר עם היזמים, ערים לשטח, לתגובות והן, לשמחתי, טובות. אני חווה כאן משהו ייחודי שלא ראיתי בפרויקטים אחרים. ליזם חשוב לשמוע את חוות דעתם של הדיירים והוא מיישם את התובנות והעצות שלהם כבר בשטח. עיצבנו לאורך השנים פרויקטים רבים בארץ ובחו"ל, אבל "בראשית" היא פרויקט מרגש, ייחודי, בר קיימא, המכבד טבע, מורשת ואדם.

***

מוזמנים לבוא ולהתרשם גם בחול המועד פסח

לפרטים נוספים ולסיור במקום 2349*

https://beresheet.community/?utm_source=sheva&utm_medium=article&utm_campaign=beresheet

***

נוף בראשית
צילום: אבשלום לוי