זירת הפיגוע בחדרה
זירת הפיגוע בחדרה צילום: פלאש 90

אזרחים יקרים ואזרחיות יקרות (אני עושה את זה נכון, מרב מיכאלי?),

בשבת הקרובה יחל חודש הרמדאן. בצירוף מקרים מחשיד למדי יחול בשבת גם ראש חודש ניסן, שכן היהודים האלה תמיד מעתיקים מהמוסלמים הכול, לא כמו הנוצרים שחוגגים את ראש חודש אפריל כבר ביום שישי, מתוך כבוד ליום הקדוש של אחינו המוסלמים.

כידוע לכם, אזרחים יקרים (וגם אזרחיות, מרב, בסדר), החודש הקרוב הוא תקופה רגישה, כפי שאמר לאחרונה ראש ממשלתנו הרזרבי יאיר לפיד ("יש לפעול יחד להורדת המתח וקידום ההבנה, בעיקר לקראת חודש הרמדאן וחג הפסח"), שהרי ידוע שלקראת פסח היהודים נעשים אלימים במיוחד בגלל הניקיונות המתישים והקושי להשיג דם טרי למצות. גם מזכיר המדינה בכבודו ובעצמו, שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ירום הודו, הודיע במסיבת עיתונאים משותפת עם בנט שלקראת הרמדאן צריך לרסן את אלימות המתנחלים. נו, אז אם שני יהודים חכמים כמו לפיד ובלינקן אומרים שהיהודים אלימים, ואם ראש ממשלה אמיץ וישר כמו בנט עומד מטר מבלינקן ולא מוחה, מי אנחנו שנתווכח.

לכן, אזרחים יקרים (ואזרחיות יקרות, חלאס עם זה כבר מרב), אתם מתבקשים בכל לשון של בקשה להתגבר הפעם על הנטייה הטבעית שלכם ולא להתפרע בחודש ניסן – לא להתנפל על ערבים, לא לזרוק עליהם אבנים, לא להכות ברכבת הקלה אנשים בעלי חזות ערבית ולהעלות לטיקטוק, לא להלל מחבלים, לא לקרוא להמונים לעלות עם גרזנים על ירושלים בנימוק המופרך שהר הבית בסכנה, לא לדקור, לא לשרוף ולא לפזר אבק כמו שאתם נורא אוהבים לעשות לפני פסח. יש מוסלמים רגישים לאבק, מה כבר יקרה אם פעם אחת תתחשבו קצת באחרים ולא רק בעצמכם?

אפילו בלינקן אמר

אזרחים יקרים, עליכם לדעת שעבור המוסלמים, הרמדאן הוא חודש של היטהרות והזדככות, תקופה של חשבון נפש, כמו עשרת ימי תשובה אצלכם, המעתיקנים היהודים. רק שאתם צמים יום אחד בלבד, בעוד המוסלמים עזי הנפש צמים במשך כל החודש מבוקר עד ערב, ואתם הרי יודעים מה רעב יכול לעשות. עם יד על הלב, למי מאיתנו לא יצא לשרוף איזה מסגד בשעות הקשות של צוהרי יום כיפור או תשעה באב, אה?

לכן, אזרחים יקרים, עליכם להיות מוכנים לכך שמדי פעם תפגשו ערבים מתוסכלים מהצום, מהחום ומעצם קיומכם. במקרה כזה חובה עליכם לעשות הכול, אבל הכול, כדי לא להרגיז אותם יותר. הם ממילא מגיעים עצבניים מהבית בגלל הכיבוש, הגיבוש, הכרכוש, הקידוש (חשבתם פעם מה עובר בראשו של מאמין מוסלמי שנאלץ לצום בשבת חול המועד רמדאן בזמן שאתם בולסים לכם קוגל כאילו אין אנשים רעבים בעולם?), הקיפוח, הוויכוח, הגזענות, הנכבה, הנכסה, הפורים, הפסח, פסגת שרי החוץ בנגב, פסגת שרי הנגב בחוץ, העובדה שיהודים מתגוררים בעכו, העובדה שיהודים מתגוררים ביפו, העובדה שיהודים מתגוררים, העובדה שיהודים נושמים, אתם חייבים להבין שכל זה מאוד מתסכל אותם. אז בבקשה להוריד פרופיל, להשפיל מבט, ואם אפשר – להושיט את הצוואר.

אתם בטח זוכרים מה קרה בשנה שעברה כשבחוסר אחריות משווע קבעתם דווקא את חודש אייר על הרמדאן וחגגתם על הראש של הערבים עם מנגל ודגלים, כאילו שאתם לא יודעים שהדגל עם המגן דוד המעצבן שלכם מוציא אותם מדעתם. אתם פשוט אילצתם אותם לשבור לכם את הדגלים ועל הדרך גם את העצמות, להצית בתי כנסיות, מלונות, מכוניות, להתנפל על כל יהודי שעבר ברחוב ולעלות על הבתים שלכם עם נשק חם כדי להסביר לכם יפה שלא מנומס להתנהג ככה לשכנים. הרי אתם הרבה יותר אלימים מהם, אפילו בלינקן אמר.

אל תתקשרו למשטרה

באמת יהודים, מה כבר מבקשים מכם? בסך הכול שתתחבאו בבית חודש אחד ולא תעשו פרובוקציות. אלא אם אתם מתגוררים בירושלים, חיפה, עכו, יפו, לוד, נגב, גליל, אומלאבס, שייח מוניס, אשדוד, אשקלון או במקום כלשהו תחת השמיים, ואז אתם מתבקשים לקום ולעזוב מיד את בתיכם כדי לא לפגוע ברגשות הערבים הצמים. לפני שתבעירו את כל המזרח התיכון, חבורת פירומנים, אתם מתבקשים גם לא לקיים שבתות אירוח, לא להזמין משפחה או חברים, לא לשיר בליל הסדר את "דיינו" (מאוד פוגעני המשפט עם השפטים, זו פעולה אלימה שמותרת רק לערבים מתוסכלים), לא לשתות יין, לא לפתוח את הדלת ב"שפוך חמתך", לא לתת מחסה לאליהו הנביא, לא לפצח גרעינים ולא לקבוע תורנות לשום דבר, שלא יצאו לכם פתאום גרעינים תורניים, רחמנא ליצלן.

כמו כן אתם מתבקשים לא להתקהל בקבוצות של יותר משניים-שלושה יהודים, לא לעמוד בצפירה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסוף החודש, לא לשחק בכדור ולא להרעיש בשעות המנוחה, זה פוגע ברגשות הכנופיות הערביות היורות בשעות האלה צרורות ארוכים המזככים את נפשותיהם לכבוד הרמדאן.

כמעט מיותר לומר שאין לתלות דגלים, דגל הוא אביזר לאומני אנכרוניסטי מיותר, לא צריך לחמם את האווירה הלוהטת גם ככה בפרובוקציות ילדותיות. האמור אינו חל כמובן על דגלי אש"ף, חמאס, חיזבאללה ודאעש, שאותם צריך לכבד, כי דגל, לא צריך להסביר לכם, הוא אביזר אומנותי המסמל שאיפות לאומיות נשגבות של עמים מתפתחים המחפשים הגדרה עצמית בכאוס האקזיסטנציאליסטי של הציוויליזציה המערבית האכזרית.

אם ערבי כלשהו מתנפל עליכם פתאום עם סכין, שאלו את עצמכם (אם תספיקו) איפה טעיתם ובקשו ממנו סליחה. אם אתם שומעים ירי, פיצוצים או זיקוקים בכינון ישיר, אל תתקשרו למשטרה, לא מתפקידה לפתור סכסוכים מקומיים. גם אם אתם רואים ברחוב מטען חלול אל תתקשרו למשטרה, יכול להיות שזה פשוט יאיר לפיד. ואם המון ערבי מסתער עליכם עם חפצים חדים מכל הבא ליד, אל תתקשרו למשטרה, חפשו אזרח עם נשק ובקשו ממנו להפקיד אותו בתחנת המשטרה הקרובה ולאזוק את עצמו וולונטרית. באמת, אל תתקשרו למשטרה על כל שטות. אל תתקשרו לאף אחד. אלפיים שנה טבחו בכם בחברון, בקישינב, באוג'דה, בצנעא, בבגדד (רשימה חלקית), למה שלא תמשיכו להוריד את הראש, או לתת למישהו אחר להוריד אותו.

בכל מקרה זכרו: אתם הצד האלים בסכסוך. רוב הערבים הם אנשים רודפי שלום ושקט, לכן הם יושבים בשקט כשמתחת לחלון שלהם חונכים אנדרטאות לזכר שאהידים וההמון המשולהב צורח "ברוח ובדם נפדה את פלשתין". עובדה שלפני שנה, בכפר כנא, כשעשרות פורעים ניסו לרצוח נהג יהודי שנקלע לכפר בטעות, שני ערבים צדיקים הגנו עליו מפני ההמון, וידוע ששניים מייצגים את הרוב הרבה יותר מכל השאר. למה מה, אתם פעם הצלתם ערבי מלינץ' ליד הבית שלכם? לא. למה? כי אתם אלימים. ואל תספרו לי שנדיר מאוד מאוד שיהודים מתנפלים על ערבים. בלינקן בעצמו אמר שהאלימות באה מהצד היהודי, ובנט עמד לידו ולא מחה. אז באמת, אזרחי ישראל, תרגיעו. אלפיים שנה אומרים לכם שאתם אשמים, הגיע הזמן שתתחילו להפנים.

בברכת רמדאן כרים ופסח שמח למי שחוגג. אבל בלי לעצבן, לא חייבים השנה ליל סדר. אפשר גם ליל סתר, כמו שעשינו בגולה.

לתגובות: dvirbe7@gmail.com

***