באופן רשמי, שלמה ויפעת אטלאי ושני ילדיהם הצטרפו לגרעין התורני של 'קרן קהילות' בטירת כרמל לפני שבעה חודשים, אך למעשה זה היה רק עניין של זמן. שלמה גדל בעיר מגיל צעיר. לאחר שהשתחרר מהצבא הוא למד בישיבה לבוגרי צבא בעלי במשך שש שנים, שבמהלכן התחתן.
"בכל השנים שהייתי בצבא ובישיבה, היה לי חשוב להיות מעורה בכל מה שקורה בגרעין", הוא משתף. "היה לנו ברור שברגע שהפרק של הישיבה יסתיים, אנחנו חוזרים לטירת כרמל, גם מצד הכרת הטוב למקום וגם כי ראינו בכך המשך ישיר ללימודים בישיבה: אחרי שגדלנו שם רוחנית במשך מספר שנים, התוצאה תבוא לידי ביטוי בהצטרפות לגרעין תורני. כמו שהרב אלישע וישליצקי היה אומר לנו – 'לעסוק בגאולתם של ישראל'. אשתי גדלה באלעד, לעומת טירת כרמל זה מקום אחר לגמרי. אחוז הדתיים בטירת כרמל נמוך יחסית. למרות זאת, בסקר שנערך בעיר בשנים האחרונות, התברר ש־78% מהתושבים מגדירים את עצמם כשומרי מסורת בצורה כזאת או אחרת. הם מחוברים, אבל לא מספיק. הם עושים קידוש, שזה החיבור, אבל אחרי זה משחקים כדורגל וכדומה. בסוף החיבור הזה מצוין, ואנחנו באים להשלים אותו עם שמחה ואמונה מתוך מקום של קודש".
מאז החזרה לעיר נכנס הזוג בעובי הקורה. שלמה החל לעבוד כמנהל הפעילות בגרעין, בתוך הקהילה ומחוצה לה, בכל המישורים: חסד, תורה ומרכז 'זהות' שפועל בכלל בתי הספר. יפעת פעילה במרכז להעצמת המשפחה, שמרכז הכנה לבר־מצווה, הדרכת חתנים וכלות וגם גמ"ח אבלים שפתוח לכלל הציבור. "כל מי שלא עלינו נפטר אצלו מישהו במשפחה, תוך זמן קצר מקימים אצלו אוהל אבלים עם כל הציוד הנדרש. לא מזמן קרה שביום שישי בצהריים, שעתיים לפני שבת, תוך כדי גשם זלעפות, הקמנו אוהל. התחלנו עם פרסומים, אבל בעקבות ההצלחה זה עובר מפה לאוזן, וברוך ה' יש היענות גבוהה לכלל הפעילות. בנוסף הקמנו בית מדרש קהילתי עם שיעורי קבועים, ימי עיון והכנה לחגים, שנקרא 'אהבת אלישע' על שם הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שהכול מכוחו".
מאילת ועד קריית שמונה
קרן קהילות היא גוף המאגד כ־70 גרעינים תורניים ומשימתיים הפזורים ברחבי הארץ, בפריפריה הגאוגרפית ובפריפריה החברתית - מאילת בדרום, דרך ירוחם, דימונה ושדרות, עבור בלוד, רמלה ומודיעין, הרצליה, הוד השרון, רמת השרון ונתניה ועד הצפון - עכו, צפת וקריית שמונה. למעלה מ־10,000 משפחות בחרו לקבוע את מרכז חייהן בערים הללו תוך שותפות בעשייה חברתית, קהילתית, חינוכית ותורנית.
"למעשה מדובר באנשים שביומיום כל אחד מהם נמצא בעבודתו ובעיסוקו, חלק גדול מהם במקצועות חופשיים כמו ראיית חשבון, עריכת דין ועולם הבריאות", מרחיב איציק לקס, יו"ר קרן קהילות. "חלק מאוד משמעותי מהעיסוק שלהם הוא התנדבות ותרומה בתחומי הפעילות של הגרעין. בתפיסה שקרן קהילות מובילה, אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בהצטרפותן של משפחות צעירות לגרעינים הוותיקים הקיימים. למעשה, הגרעינים הקיימים הכינו את התשתית החינוכית דרך הקמת מוסדות חינוך - גני ילדים, בתי ספר, ישיבות ואולפנות, ולצידם בנו את התשתית החברתית והקהילתית לקלוט משפחות צעירות, שכל אחת מהן יכולה למצוא בין 70 הגרעינים את הגרעין המתאים לה, אם זה מבחינת המיקום, אם זה ברמת הקהילה או החינוך".
בתקופה האחרונה נעשתה בקרן קהילות עבודת הכנה עם מנהלי הגרעינים. מעבר להשתלמויות הרבות שהם עוברים, בשנה האחרונה עברו המנהלים קורס בנדל"ן, בשיתוף עם המרכז הישראלי לבנייה בהנהלת ערן רולס. "היום כל אחד ואחת ממנהלי הגרעינים יודעים לחשוב גם נדל"נית, דהיינו למצוא בערים שבהן הם מתגוררים את ההזדמנויות הנדל"ניות כדי לאפשר לזוגות צעירים להגיע ולרכוש דירה במחיר הגיוני. יתרה מכך, חלק מהם גם עברו הכשרה וקיבלו רישיון תיווך - הכול מתוך מחשבה כיצד לסייע למשפחות צעירות להגיע לאותם גרעינים וגם כן לרכוש דירה".
לדבריו, כשזוג צעיר רוצה להגיע למקום, הוא מסתכל על שלושה דברים עיקריים לפני שהוא מחליט אם להשתקע בו: חינוך, חברה וקהילה. "יצרנו לאורך עשרים השנים האחרונות את הבסיס החברתי־קהילתי. מי שמגיע כיום לאחד המקומות שיש בהם גרעין, מגיע לתוך קהילה עם מוסדות חינוך קיימים ומפותחים". הפרמטר השני הוא דירה, "האם הוא יכול למצוא דירה במחיר שווה לכל נפש שניתן לגור בה". העניין השלישי הוא תעסוקה - "אנחנו שמים עליו דגש ומתחילים פעילויות משמעותיות בתחום, כולל שיתופי פעולה עם חממות טכנולוגיות, חברות גדולות וראשי הערים עצמם, כדי לסייע לאותם זוגות צעירים שמגיעים למצוא גם כן את מקום התעסוקה שלהם. כשיש את שלושת הדברים הללו, אנחנו מפצחים את הדרך שבאמצעותה נוכל לגרום לזוגות צעירים להצטרף לגרעינים, להעצים אותם ולחזק אותם. פועל יוצא מזה הוא כמובן התרומה החברתית והקהילתית לאותן הערים, והעובדה שאנו חוזרים ליישב ולייהד את הנגב ואת הגליל, כדי לחזק את אחיזתנו בחבלי ארץ ישראל. אנחנו רואים בגרעינים התורניים את העשייה הציונית המשמעותית ביותר בעת הזאת".
רלוונטיות לדור הצעיר
לצד התהליך שעברו המנהלים בתחום הנדל"ן, הם עברו תהליך משמעותי לא פחות גם בתחום הקהילה. עד לא מזמן, סביב הגרעינים הסתובבו לא מעט משפחות שלא רצו להיות מזוהות עם הגרעין. בנוסף התגלה פער דורי בין הצעירים לבין המבוגרים בגרעינים התורניים. למשימה התגייסה ד"ר שרלה שדמי, מומחית בינלאומית לבינוי קהילה. "לפני כשנתיים פנו אליי מקרן קהילות, בעקבות הרגשה שאחרי עשרים שנה של פעילות ישנו צורך בעליית מדרגה משמעותית, לרענן את השורות ולהיות רלוונטים ועדכניים לדור הצעיר. לאחר תהליך של מספר חודשים, הגענו למסקנה כי ישנו צורך לחזק את המרכיב הקהילתי".
וכך בשנה האחרונה למדו המנהלים את השפה של בינוי קהילה. "יחד איתם התחלנו לחדד את ההגדרה של הקהילה, כדי לפעול בצורה מקצועית. הקהילה היא המסגרת החברתית היחידה בעולם החברתי האנושי שבה המשימה המשותפת והיחסים הקהילתיים הם גם אמצעי וגם מטרה: אנחנו יוצרים יחסים של ערבות הדדית עבור משימה משותפת, כאשר המשימה עצמה קיימת כדי לחזק את היחסים הקהילתיים. קהילה היא לא משפחה גדולה, וגם לא ארגון קטן".
לשיטתה של ד"ר שדמי, הגרעינים התורניים הם קבוצת משפחות שבאו סביב רעיון משותף ואז הקימו עמותה שנותנת שירותים ומקיימת פעילויות. "למרות שהם פועלים בתוך מרחב קהילתי, זה לא הופך אותם לקהילה. בעיניי ארגון קהילתי הוא כזה שהמטרה שלו היא להעלות את רמת הקהילתיות. אחד הדברים שהגרעינים היו צריכים להגדיר זה מי שייך לקהילה. פיתחנו כלי לאבחון רמת קהילתיות שמתייחס למשימה וליחסים ביחד, איך אנשים מרגישים משמעותיים ומחויבים לקהילה".
ההגדרה המחודשת שנבנתה היא שהגרעין התורני כולל שלושה חלקים: רוח – הזהות הקהילתית והייחודיות שלה כקהילה, שברור מי בפנים ומי בחוץ. יחד – כל הפעולות שנעשות כדי לחזק את אורחות החיים הפנים־קהילתיים של חברי הקהילה. ושליחות – כלפי חוץ. "נראה שבכדי להיות חבר גרעין תורני צריך לבחור בזה. למרות שזה עלול להתפרש כהגבלה, הדיוק הזה מביא קריאה לקשר. זה מגדיר לאנשים מה הם צריכים לעשות כדי להיות חלק מהגרעין, ומאידך ממקד את הגרעין לכדי אופק התפתחות משמעותי. זה מבטיח עלייה ברמת המקצועיות של התפתחות הגרעינים התורניים. כמו שהם יודעים לבנות תוכניות עבודה, הם ידעו לבנות תכניות שיחזקו את הגרעין, וזה ימקד את הייחודיות של הגרעין כקהילה שחיה בתוך הקהילה ועוזרת לעיר מסביב להתחזק כקהילה".
מתמקדים במשותף
כחלק מההתפתחות בשנים האחרונות הצטרפה קרן קהילות למועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל – ארגון גג של מפעל הגרעינים אשר כולל ארגונים נוספים, חלקם אינם דתיים, חלקם גם אינם יהודיים. "עולם הגרעינים קיים כבר שנים רבות וקיבל תאוצה משמעותית בעשור האחרון. במהלך השנים עלתה המחשבה לקחת את הארגונים שעושים פעולה דומה ולחבר אותם לקואליציה, למצוא את המשותף", מסביר בני פרינץ, ראש מטה המועצה וחבר בגרעין התורני בלוד. "הצד השווה בהם הוא חיים ארוכי טווח בקהילה שלוקחת על עצמה משימה, כל אחד עושה את המשימה מהזווית שלו. הנקודה המחברת בין כולם היא תפיסת העולם שאנחנו רוצים לעצמנו: לאורך שנים רבות, לא כפרק זמן או משימת התנדבות חד־פעמית, לגור, לחיות ולנסות להוביל תהליכים בחברה הישראלית.
"אחריות על מדינת ישראל כמדינה יהודית היא רלוונטית לכלל הציבור היהודי במדינת ישראל, לא רק לדתיים או לתורניים", הוא מזכיר. "המשימות החברתיות והערכיות הן מאוד חשובות ומאוד משמעויות לכולם. בוודאי שיש דגשים ויש אופי, אבל בסוף כשמדברים על קליטת עלייה וטיפול באחינו הפליטים היהודים מאוקראינה, או תחזוק הפריפריה וחיזוק הזהות היהודית – זאת אחריות של כולם. יש כאלה ששמים את הדגש בצדדים תורניים ויש כאלה ששמים את הדגש בצדדים יותר חברתיים. גם בגרעינים התורניים יש הרבה מאוד עשייה חברתית ויש הרבה מאוד אנשים שעולמם החברתי הוא משמעותי לא פחות, זה לא רק שלא סותר, אלא בעיניי אפילו נובע אחד מתוך השני".
לדבריו, אם מחפשים מה מפריד, תמיד אפשר למצוא מה מבדיל ביני לבין השכן שלי בגרעין התורני בעיר - ואפילו מה מפריד ביני לבין אשתי. "אנחנו מנסים לגלות איך ניתן לשתף פעולה בתחומים המתאימים. זה לא קורה מתוך טשטוש", הוא מדגיש. "זה קורה מתוך הבנה עמוקה שעם ישראל והחברה הישראלית הם של כולנו, ואם לא נעבוד על זה – זה לא יחזיק מעמד".
כהמחשה לשיתוף הפעולה מביא פרינץ את פרויקט 'חברותא', שעובד עם קשישים. "כל קהילה משימתית לוקחת על עצמה קבוצת פעילות של גיל הזהב, וכל אחד יודע לתת את האופי שלו ואת צורת הפעילות שלו, בהתאמה לתנועה שממנה הוא מגיע. כך התורניים עושים שיעור תורה או פעילות תורנית, אחרים יעסקו בתחומי האומנות למשל. המשותף הוא לקחת משימה ולחבר את האוכלוסייה המבוגרת פנימה, לתוך הקהילה. לא רק מבקרים אותם במרכז יום לקשיש. כך מצד אחד אנחנו לא מוחקים את הזהות, ומצד שני יש כל כך הרבה דברים דומים, ואנחנו בוחרים להתמקד בהם. מבחינתנו, על מה שאנחנו מסכימים אנחנו פועלים ביחד, ועל מה שאנחנו לא מסכימים – אנחנו מדברים. אנחנו עוסקים הרבה בשיח ויודעים שיש הרבה צדדים ערכיים בתוך הציונות, כמו שיש בתוך הגרעינים התורניים עצמם".
שדה משותף או שדה קרב
אחד משיתופי הפעולה הללו מתקיים בעיר נוף הגליל, נצרת עילית לשעבר. יאיר רביב מתנועת המחנות העולים, תנועה חלוצית־ציונית־סוציאליסטית שעובדת בשיתוף עם קרן קהילות, מספר: "לכאורה אנחנו ממוקמים בקוטב המנוגד לקרן קהילות, אבל לפני עשר שנים, בקריאת כיוון של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל ובהובלת שי תובל ז"ל, נבנתה שותפות של קהילות משימתיות מכל גוני החברה הישראלית במועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל. שם נוצר בינינו שיתוף הפעולה, דווקא בגלל הגוונים השונים, מתוך תפיסה שיש משימה משותפת, שהיא החברה הישראלית והפריפריה. אפשר להתייחס לחברה הישראלית כשדה קרב, ואפשר להתייחס אליה כאל שדה שכולנו חלק ממנו ואחראים עליו".
רביב מתגורר בקיבוץ עירוני של מחנות העולים בנוף הגליל, לצד גרעינים תורניים וקהילת 'מדור לדור' של יהודים הרריים יוצאי קווקז. "בתוך הדבר הזה יש שיתוף פעולה משימתי. כעת נמצאים בנוף הגליל מאות עולים חדשים מאוקראינה שצריכים להיקלט בעיר. המשימה היא לקלוט אותם, לבוא למלון 'פלאזה' ולקיים שם פעילות חינוכית. הטלפון הראשון והשני זה לקהילה של 'מדור לדור' ולגרעין התורני. המפעל הזה של קליטת עולים בעיר הוא משותף לכולם. יש בזה בשורה, כי הרי הפתקים שאנחנו שמים בקלפי שונים לגמרי זה מזה. יש גם מחלוקות מאוד עמוקות, אך החזון – שרוצים לראות את נוף הגליל כמקום חזק, צומח, שמושך אליו אוכלוסייה – הוא משותף. כולנו מגיעים מתוך משמעות. אני הגעתי לנוף הגליל כי מבחינתי זאת ציונות כיום. הגרעין התורני מקרן קהילות הגיע לשם מאותו מקום. יחד יוצרים שותפות בשליחות ובאחריות כלפי העיר והעם".
למרות הרקע השונה, רביב גאה לציין שכל המפעל המשותף הוא בברכתו של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל. "היו לא מעט תחומים שהיה בינינו פער גדול, אבל מבחינתי הוא הרב שלי. למרות השוני, בגלל שהרגשתי את השליחות והאחריות המשותפת, יכולתי לשים את המחלוקות בצד. יש לנו עכשיו שליחות במעשים שלנו לשמור את זכרו ואת המורשת שלו. לקחת את זה הלאה ולהעצים את זה. בהתמודדות כרגע בקליטת העלייה, אני יכול לומר בזהירות שאנחנו מצליחים לעמוד שם ביחד ולעשות את השליחות הציונות המשותפת. זה מאוד מיוחד ולא מובן מאליו בתוך המציאות העכשווית".
חשיפה גרעינית
במהלך השבוע הקרוב, מקיימים בקרן קהילות יריד וירטואלי במטרה להניע משפחות חדשות להצטרף אל הגרעינים התורניים הפרושים בכל רחבי הארץ. "אנחנו רואים שיש צמא גדול של אנשים להתחבר לעשייה חברתית פעילה", מתאר בועז איגרא, רכז קליטה בקרן קהילות, "ומהצד השני, זיהינו בשנים האחרונות שיש בגרעינים התורניים צמא גדול למשפחות צעירות. לכן החלטנו לקיים יריד גדול לחשיפת עשרות גרעינים תורניים בכל רחבי הארץ, לטובת קליטת משפחות חדשות".
בעקבות מגבלות הקורונה, הוחלט לקיים את היריד בפורמט וירטואלי, כדי לאפשר לכל זוג שמתעניין להכיר את כלל הגרעינים הקיימים. "במשך שלושה ימים, שלישי-חמישי, ד'-ו' בניסן, יתקיים יריד מושקע ביותר, שבו ניחשף להרבה תכנים שמעניינים זוגות צעירים, כמו נדל"ן, חינוך, רווחה, סיפורים מהפּרעות בערים המעורבות וכדומה. בנוסף, הגרעינים והקהילות ברחבי הארץ השקיעו והעלו קבצים, סרטונים ופעילויות, ומעל הכול – יהיו שם כדי לענות לשאלות בחדרי זום פעילים".
בקרן קהילות נערכים להשתתפות של אלפי משפחות ביריד, מאות מתוכן צפויות להיקלט בגרעינים התורניים כבר במהלך השנה הקרובה. כדי לדרבן את המשפחות, בגרעינים מסוימים יינתנו הטבות של מלגות לנרשמים דרך היריד. בנוסף תיערך הגרלה גדולה לכלל המשתתפים. "יש כאן הזדמנות לעשות שליחות ולקבל איכות חיים קהילתית מהטובות שיש בארץ - להגשים את כל החלומות במקביל", מזמין איגרא.
***