ד"ר יואב לוריה
ד"ר יואב לוריהצילום: עצמי

במשרד הבריאות קוראים לציבור הרחב לוודא התחסנות של הילדים ממחלת הפוליו, וזאת על רקע המשך ההתמודדות עם זני הקורונה המשתנים. על שתי הסוגיות שוחחנו עם ד"ר יואב לוריה, מומחה לרפואה פנימית ומחלות כבד.

"יש קו ישר שמחבר את מה שקורה עם אי ההתחסנות של האוכלוסייה לקורונה לבין אי ההתחסנות של האוכלוסייה לפוליו. כואב הלב על הילדים המסכנים והאומללים שנגזר עליהם לסבול כל החיים ולהיות נכים בגלל הטעויות של הוריהם", אומר ד"ר לוריה ומוסיף: "בימים ההם אין מלך בישראל, כל איש הישר בעיניו יעשה. יש חוק להתחסן לפוליו? אז מה... יש המלצה להתחסן לקורונה? אז מה... יש מגיפות של חצבת בניו יורק ומקומות אחרים וילדים מתו? אז מה...".

לדבריו, כאשר העמדות בתוך הממשלה שונות וסותרות הציבור עושה איש איש כהבנתו. "שר אחד אומר ללכת להתחסן ושר אחר אומר שזה פשע לחסן ילדים... האנושות נאבקה עם מחלות זיהומיות מהפרה-היסטוריה, אז זה היה בשיטות אכזריות ויעילות של בידוד. המלך עוזיהו שחלה במחלה זיהומית שקראו לה צרעת הוכנס לבידוד במשך 22 שנה בארמון מפואר שנקרא בית החופשי. כלומר שכבר אז ידעו לבודד ולהפעיל אמצעים בצורה דרקונית".

"לגבי הקורונה, ניתן להמר שהיא איתנו לתקופה לא קצרה, ואם המגיפה הזו לא תיעלם מעצמה כמו הסארס ומגיפות אחרות, אז היא נשארת איתנו. במקומות שהרפו לרגע את הרסן המגפה עלתה", אומר לוריה ומוסיף על החלטות במדינות אירופיות להתיר את הרסן כי "שאלו את איינשטיין מהם הדברים האינסופיים, והוא אמר היקום והטיפשות האנושית, ואחרי שהוא חשב טיפה הוא אמר שהוא מסופק לגבי היקום...".

בהתייחס לתחושה שהממשלה מותירה את הציבור להתמודד לבדו ועל פי שיקול דעתו עם הקורונה, אומר ד"ר לוריה: "אני לא יושב בישיבות ממשלה וישיבות קבינט, אבל אני יודע שכשהממשלה רוצה לכפות משהו, אם זה רפורט על חניה או מהירות או כל דבר אחר, יודעים לחפש אותך, למצוא אותך ולהפעיל מנגנוני אכיפה. אני לא מבין למה זה לא קורה מול מי שלא מתחסנים".

"הספרות המקצועית מדברת על זה שהחיסונים עובדים טוב מאוד, גם החיסון הרביעי, ומסתבר שהרווח בין חיסון לחיסון צריך להיות קטן יותר, אבל הגיעו למסקנה שהחיסונים מגנים ומונעים מוות, מחלה קשה והוצאות כספיות אדירות, ולמרות זאת זה נשאר כהמלצה", אומר לוריה ומספר על רפורט דרקוני שקיבל על עצירת רכבו במקום שלא סיכן חיי אדם, בעוד בסוגית הקורונה מדובר בסכנת חיים וגם אם הטענה היא שהמחלה קלה הרי שהיא גורמת לקריסת מערכת הבריאות כאבני דומינו. דוגמא לכך הוא מציג ממטופל שלו: "אדם צעיר לקה בסוג של חיידק טורף, רצו להעביר אותו לבית חולים גדול במרכז הארץ אבל שם אמרו שאין מקום כי בטיפול הנמרץ של אותו בית חולים האחיות הועברו למחלקת הקורונה. לכן הוא עבר לבית החולים תל השומר, שם קיבל טיפול מעולה , מדהים , אנושי בצורה בלתי רגילה, למרות שהתוצאה הסופית הייתה עצובה כי המחלה הייתה קשה מאוד מאוד. כך נופלות אבני הדומינו. משאבי המערכת הם לא אינסופיים, ואם מבזבזים אותם על מחלות מיותרות מתישהו מישהו ימות".

האם ניתן לראות במדיניות הממשלה המותירה את הבדיקות לשיקול דעתו של כל אזרח, את האחריות לדווח או לא לשיקולו של האזרח, את ההחלטה אם לבודד את עצמו במצב של הדבקה גם כן לשיקולו של האזרח, וכך אין פיקוח על מספר החולים והנדבקים, האם כל אלה מלמדים על הרמת ידיים והסרת אחריות מצידה של הממשלה? לשאלה זו משיב ד"ר לוריה "כל מילה בסלע", אם כי היא מעדיף להישאר עם "שתיקה בתרי...".

את דבריו חותם ד"ר לוריה בלקח לציבור הרחב: "אם חלילה אתם לא מחוסנים, לכו להתחסן, ואם חלילה נדבקתם ומציעים לכם את התרופות תרוצו לקחת אותם בלי להתחכם. אלו תרופות מצוינות למי שחלה, הן מקטינות את המחלה בתשעים אחוז. הלוואי שהיה לנו דבר כזה נגד שפעת".