עכשיו תורם

בשבועות האחרונים אנחנו עדים לסבב מינויים של רבני יישובים בקהילות הציונות הדתית ברחבי הארץ: הרב אחיה בן פזי (37), ר"מ בישיבת ירוחם, מונה לרב היישוב עפרה; הרב יעקב ידידיה לוי (32), בוגר ישיבת ירוחם וכולל ארץ חמדה, מונה לרב היישוב דולב; הרב נריה כהן (32), בוגר ישיבת כרם ביבנה, מונה לרב היישוב שפיר; והרב שמחה זאב מירוויס, בוגר ישיבת הר עציון, מונה לרב היישוב שדה אילן.

המגמה הניכרת במינויים האחרונים היא בחירה ברבנים צעירים, בני 40-30, לפעמים אף בראשית שנות השלושים לחייהם. מגמה זו היא המשך למינויים קודמים בשלוש השנים האחרונות, של הרב ינון קליין (35), בוגר ישיבת מרכז הרב, לרב היישוב גבעת אסף והרב ישי אחיטוב (33), בוגר ישיבת מרכז הרב ומכון ארץ חמדה, שמונה לרב היישוב קידר רק בגיל 30, גיל צעיר במיוחד. עוד ברשימה הרב יהונדב דרורי (40), בוגר ישיבות הר עציון ורמת גן, שמונה לרב היישוב שילה בגיל 38, הרב מרדכי וולנוב (41), ר"מ בישיבת אלון מורה, שמונה לרב היישוב בגיל 39, והרב דניאל לונצר, בוגר ארץ חמדה, שמונה לרב היישוב איתמר.

לצד מינוי הרבנים הצעירים, מונו גם רבנים בגיל מתקדם יותר: הרב יהודה דנה (53) מונה השבוע (ג') לרב היישוב מבוא חורון, ולפני כשנתיים נבחר הרב אריאל בראלי (51) לכהן כרב היישוב בית אל.

חלומות פוגשים שטח

"יש יתרון ברב צעיר", אומר הרב יעקב ידידיה לוי, רב היישוב דולב. "מעבר ליכולת שלו לתקשר עם הנוער באופן ישיר יותר מאשר מבוגר, דבר שליישובים מאוד חשוב, אני חושב שעצם העובדה שרב הוא צעיר זו נקודת זכות. יש לו הרבה מוטיבציה, רצון ונכונות להתמסר, ועם הגיל מטבע הדברים יש יותר אתגר ביכולת הזאת. יש משהו רענן וחדש ברבנים שהם צעירים".

הרב לוי אומנם עדיין מכהן כראש כולל הרבנות אוהל שמעון ואסתר באפרת, ורק בחודש אב יחל לכהן באופן רשמי, אך כבר כעת הוא מלא שאיפות לקראת הבאות. "אני מקווה שהנוער יהיה חלק משמעותי בתפקיד, אבל לא רק. רב קהילה הוא תפקיד מגוון ותואם לכל הגילאים, ואני מקווה בעזרת ה' לתת לכל גיל את המענה שלו - מכולל לגמלאים כמו באלון שבות ועד לשיחות עם הנוער. זה משהו שאני נותן עליו את דעתי. בסוף הרב צריך גם לשמש מענה וכתובת הלכתית לכל שאלה ולכל עניין, וגם מעבר לזה, מה שאפשר לעזור בכל תחום שהוא. אני מקווה לעשות זאת נאמנה".

לצד השאיפות הגדולות שלו, הרב לוי מדגיש כי הוא מעוניין ברבנות שמותאמת לקהל. "מבחינתי כשנכנסים למקום כזה צריך לראות את הסביבה ולהבין עם מי אתה נפגש כדי שיהיה לך אחר כך המענה הנכון ביותר. מגיעים עם חלומות, וצריך לראות את השטח ולהבין עם מי בדיוק אתה מתמודד ומה הדברים שנדרשים. לפני שרוצים ליישם משהו צריך להבין מה הצורך. לא בהכרח כל רב שמגיע עם רצון גדול הוא רלוונטי למציאות בשטח".

מי שמכהן בתפקיד כבר כשנתיים וחצי הוא הרב ישי אחיטוב (33), רב היישוב קידר, ששמח לבצע את שליחות חייו בגיל צעיר. "אני אחד שלא חושש לקחת על עצמו משימות מורכבות, ולצד הכישורים הבסיסיים שיש לי, ותק במסירת שיעורי תורה לבעלי בתים מגיל 20 באופן רציף, אופקים רחבים והבנה פחות או יותר בענייני החיים - ידעתי שיש לי את היכולת להיות רב יישוב", אומר הרב אחיטוב. "אני לא בטוח שניסיון כרב קהילה עוזר לתפקד כרב יישוב בצורה יותר טובה, כיוון שקהילות שונות זו מזו. אבל הגיל הצעיר גורם לכך שאתה יותר פתוח לקבל את השונה, להיות פחות נוקשה, יש לך יותר מרץ לעשייה, וממילא יש יותר יוזמות חיוביות".

לרב אחיטוב יש משתנה נוסף: יישוב מעורב. "היישוב קידר הוא יישוב מעורב, וכמי שרוב חייו גר במקומות מעורבים, לא במקומות דתיים מובהקים, הכרתי לעומק את האוכלוסייה המגוונת. גם השירות הצבאי היה לי משמעותי ותרם לכך רבות. כמו כן, אבי, הרב עובדיה אחיטוב, מכהן כרב קהילה כ־30 שנה וכר"מ בישל"צ, דבר שתרם להבנה שלי בהתנהלות מול ציבור ולהבנת החשיבות של התרומה לעם ישראל בתפקיד הציבורי וההתמסרות להרבצת תורה".

בחיי היומיום עוסקים הרבנים הצעירים, בדיוק כמו רבנים מבוגרים יותר, בתפקידי הרבנות השונים: "כמו כולם, שיעורי תורה, שיחות אישיות, מכין בר־מצוות, אנשים מתייעצים איתי בהרבה תחומים, משלום בית ועד תחום עיסוק וכדומה. יחד עם זאת, רב צעיר מודע יותר לדברים שהציבור מתמודד איתם, ולדעתי פתוח יותר עם בני נוער", אומר הרב אחיטוב, בוגר כולל ארץ חמדה וישיבת מרכז הרב.

ומה אתה עושה בשאלות כבדות משקל?

"בהחלטות כבדות משקל אני מתייעץ עם רבנים מבוגרים עם ניסיון רב, ביניהם מורי ורבי הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, והרב שמואל אליהו, רב העיר צפת. תמיד ידעתי שגם אחרי שנבחרים יש לנו את האופציה להתייעץ".

מזקנים אתבונן

לצד התופעה של המינויים הצעירים, מתפתחת תופעה מעניינת לא פחות: רבני היישובים שפרשו מתפקידם נשארים להתגורר ביישוב - ומעניקים לרב הצעיר מניסיונם וידיעותיהם. "אני חושב שזה דבר טוב מאוד שהרב הקודם נשאר לגור ביישוב", אומר הרב אלחנן בן נון (72), לשעבר רב היישוב שילה, "מפני שבסופו של דבר, אם מערכת היחסים שמתרקמת בין הרב הוותיק לבין הרב הצעיר היא טובה, העברת התפקיד נעשית בצורה הרבה יותר טובה, וזה לא יכול להיעשות רק בהעברת מידע יבש, אלא דבר שהולך ונבנה לאט לאט. כך גם נמנעים משינויים קיצוניים ביישוב, שעד היום היה אסור ועכשיו מותר או ההפך וכדומה. ובכלל, רבנות לא בנויה באופן מושלם מהיום הראשון, וכמובן יש כל מיני דברים שצריכים לשמר".

מצד שני, הרב בן נון מודע גם לסכנה שטמונה במעורבת של הרב הקודם. "מצד אחד על הרב הוותיק להבהיר באופן חד־משמעי שיש כאן רב צעיר והוא אחראי, צריכה להיות עצמאות של הרב. אצלנו בשילה יש יחס של חיבה וכבוד הדדי שאנחנו מרגישים זה לזה, אין משבר, אין קושי ואין וואקום. אמרתי לרב יהונדב: אתה עצמאי, החלטה שלך, והוא נוקט דרך משלו. כל מקום ילך לפי עניינו, אין מתכון מושלם אחד, כי כבר שמעתי על מקומות שהרב הרגיש חוסר ביטחון והמליצו שאולי הרב הוותיק יחליט לצאת החוצה לשנה. לעומת זאת, אצלנו שמעתי שהרב יהונדב אמר מראש, בתקופה של המועמדות, שהוא רוצה שהרב הוותיק יישאר. לא ביקשתי ממנו רשות, אבל ידעתי שזה לרצונו".

הרב בן נון אומנם כבר לא משמש כרב היישוב, אך הוא עדיין מוסר שיעורים רבים במקום: "ברוך ה', עסוק מהבוקר עד הלילה, עדיין מחפש את השעה ה־25. אצלנו נתתי לרב יהונדב כל מה שיכולתי מבחינת שיעורים, אך יחד עם זאת, יש ציבור גדל, והרב יהונדב מתפלל באופן קבוע בשכונה אחרת, וממילא אין כמעט שום דבר שחופף. אני נותן כמעט את כל השיעורים שנתתי, ואפילו יש דברים שהתחדשו, אבל אני כמו כל נותני השיעורים הרבים שיש פה ביישוב, כל אחד והסגנון שלו. אני כבר לא רב יישוב אלא נותן את השיעורים שלי בלבד, ורק הרב יהונדב קובע בשילה. רב צעיר זה מצוין ויתרון גדול, אין ספק, זה מאפשר לאנשים צעירים לפנות אליו, וכמובן הוא משתף אותי בדברים אם רואה לנכון", מסכם הרב בן נון.

ניכר שגם מצידם של הרבנים הצעירים הם שמחים במגמה של הישארות הרבנים הוותיקים. "בגדול יש בזה משהו שנותן המון המון גיבוי, הרב אבי גיסר הוא אדם מדהים, עניו ונותן הרבה מקום, אפשר להתייעץ איתו, הוא מאנשי הרוח שנותנים הכוונה ליישוב", אומר הרב אחיה בן פזי, רב היישוב עפרה.

הרב לוי, רב היישוב דולב, מוסיף: "הרב קופלד צמח עם היישוב והיה כמדומני המשפחה ה־27, ולצמוח עם היישוב זה משהו קצת אחר מאשר להגיע למקום אחרי שהרב קופלד בעצם כבר נתן אופי לרבנות של היישוב. אני חושב, כמי שמגיע אחריו, שזה דורש ענווה והבנה שנעשה פה משהו קודם, ועם כל זאת, לבנות קומה חדשה. הרב נשאר לגור ביישוב, וזו זכות. רב שהוא גם ותיק, גם מנוסה וגם מכיר את היישוב לפניי ולפנים - היכולת של רב צעיר יותר להיוועץ בו ולקבל עוד פרספקטיבה זו מתנה, זכות ואפשרות גדולה. הרב קופלד אדם כל כך נעים ועניו, שאני בטוח שידע לעשות את המעבר הזה באופן הכי נכון וטוב שיש".

ההחלטה למנות רב צעיר מוטלת על היישובים או על משרד הדתות. מלבד היישובים שדה אילן ושפיר, המינויים הם לא בתקן, דהיינו היישוב, המועצה הדתית או המועצה האזורית משלמים את המשכורת. ההשלכה ברורה - התושבים הם שממנים את הרב. כך למשל ביישוב עפרה התושבים הצביעו לגבי זהות הרב הן בקלפי שהוצבה ביישוב והן באמצעים אלקטרוניים. והתוצאות, בינתיים, ברורות: מעוניינים בדור הצעיר. "בכל מקום בארץ שיש רבנים צעירים מכהנים, יהיו לך גם רבנים מבוגרים שלמדו תורה יותר שנים מהם. אבל האם תלמידי החכמים המבוגרים מבינים שלדור הצעיר יש צרכים אחרים שזקוקים למענה? השיטות שונות והכלים שונים והשפה שונה. הרב יכול להצליח למרות חוסר הניסיון שלו, כי בסופו של דבר הציבור מורכב גם מדור צעיר, ודור צעיר חייב מענה רוחני, לא פעם הרבה יותר מאשר הציבור המבוגר, שיש לו כבר הכלים והיכולת ללמוד עם שיעורי התורה הקבועים שלו ורבניו", אומר הרב עמיחי אליהו, יו"ר ארגון רבני קהילות. "לעומת זאת, אם אין מענה לדור הצעיר יכול להיווצר נזק גדול, כי נכון להם שייכנס רב שיֵדע לייצר תקשורת עם שפת הגיל, דבר מאוד מאוד חשוב ומשמעותי". הרב אליהו מבקש בנקודה זו לחלק בין רבנות קהילה לישיבה: "בסוף יש הבדל בין רבנות קהילה לישיבה. בישיבה מחפשים כמה שיותר תלמיד חכם, יודע תורה ומעמיק בדברי רבותינו, ואילו ברבנות קהילה מחפשים פוסק הלכה, אבל שמאוד קשור לציבור, כמו שמואל הרמתי שידע ללכת לכל אחד. הרבה פעמים טועים להשוות בין התחומים, אבל האמת היא שרב זה מקצוע רב־תחומי, ולכל תחום צריך לדייק את הרבנות שלו. לכן הגיל הוא לא פקטור לשלילה. אבא שלי, הרב שמואל אליהו, היה רב יישוב בגיל 28, והרב מיכה הלוי היה רב קהילה של 300 משפחות בתל אביב בגיל 22. המדד הוא לא הגיל".

לצד כל היתרונות של הגיל הצעיר, הרב אליהו מבקש להדגיש כי בבואו של רב צעיר לתפקיד הוא חייב להפגין ענווה ולהתייעץ בקביעות עם גדולים ממנו. "רב צעיר חייב שיהיה לו בית מדרש ורב. אם הוא חושב שהוא הכול, אנחנו נמצאים בבעיה. אבל הרבנים הצעירים לא נמצאים במקום הזה, הם מבינים שהם נמצאים בשלב בדרך. אחת העצות שאבא שלי מציע ליישובים שבוחרים רבנים היא לבדוק מי הרבנים שהרב כפוף אליהם, לאילו רבנים הרב שומע ומתייעץ איתם, גם הלכתית וגם אמונית, כי רב שבא להיות משרת ציבור מבין שהוא עוד חוליה בשרשרת. רבנים צעירים זה דבר טוב שמייצר דינמיות, רבנות אקטיבית שמאוד רעבה להצלחה ויש לה את האש של הנערות – אך יחד עם זאת היא לא עומדת בפני עצמה, מבינה שהיא לא חזות הכול, בענווה כלפי תלמידי חכמים שנמצאים ביישוב, וגם בענווה כלפי רבנים אחרים שבדור".

***