
11 נרצחים בשבוע. ההצלחה האכזרית של המחבלים בשבוע האחרון בשלושת הפיגועים בבאר שבע, בחדרה ובבני ברק הפכה את הימים האחרונים למדממים ביותר שידעה מדינת ישראל זה זמן רב. למעשה, בכל השנים 2021-2020 לא נרצחו 11 אנשים בפיגועי טרור, כולל בימי שומר החומות.
בין הנרצחים ישנם שלושה אנשי כוחות הביטחון. בחדרה נפלו שני חיילי מג"ב - שיראל אבוקרט, עולה מצרפת, ויזן פלאח, בן העדה הדרוזית. בפיגוע בבני ברק נפל השוטר אמיר ח'ורי, בן העדה הנוצרית, שנפגע במהלך קרב היריות מול המחבל. מותו נקבע בבית החולים בילינסון. בפיגוע בחדרה נפצעו עוד ארבעה לוחמי מג"ב, אחד מהם באורח קשה מאוד. נכון לכתיבת שורות אלה (רביעי), חל שיפור במצבו.
בשני הפיגועים הראשונים המחבלים היו ערבים ישראלים, מהיישובים חורה שבנגב ואום אל־פחם, מזוהים עם דאעש, ואף ניסו בעבר להצטרף לשורות הארגון. בפיגוע בבני ברק המחבל היה מקושר לתנועת הפת"ח, והגיע מהכפר יעבד שליד ג'נין. דודו של המחבל מבני ברק נחשב לראש החמאס בכפר. כל ארבעת המחבלים ישבו בכלא על פעילות טרור או תמיכה בטרור.
בניגוד לפיגועים בבאר שבע ובחדרה, רצף אירועי הפיגוע בבני ברק נותר לא ברור במשך שעות ארוכות: בהתחלה סברו שמדובר במספר זירות ברחובות שונים. במהלך אותן דקות של חוסר ודאות הגיעו דיווחים על כך שהפיגוע מתבצע גם ברמת גן, ואפילו בקניון איילון העמוס בשעות הערב המוקדמות. רק מאוחר יותר התברר שהפיגוע כולו התרחש בבני ברק.
שורה של ניסים התרחשו במהלך הפיגוע הזה, בדמות מעצורים בנשקו של המחבל בעודו מנסה לירות מטווח קרוב אל עבר עוברים ושבים שנסים על נפשם. המחבל אף ניסה לפרוץ לבתים בזירה ולהרוג את יושביהם, אך גם זה ללא הצלחה.
"מה שאנחנו רואים בימים האחרונים הוא מחדל גדול מאוד של השב"כ", אומר יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. "בכל שלושת הפיגועים מדובר באנשים שישבו בכלא על פעילות טרור בעבר, ועם כל זה הם לא היו על הכוונת של כוחות הביטחון. השב"כ שם את עיקר הכוח שלו על החמאס ועל הג'יהאד האסלאמי, והזניח את מה שקורה בקרב ערביי ישראל".
אם עיקר השקעת המאמצים המודיעיניים של השב"כ הוא בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, איך המחבל מבני ברק הצליח לחמוק להם ולא להיות על הרדאר, אחרי שהוא הגיע מיעבד, שמזוהה גם היא עם הארגונים הללו, ובני משפחתו חברים באותם ארגונים?
"במקור הוא בכלל היה פעיל הפת"ח, והיום לא ברור למי הוא היה משויך. אנחנו מדברים על אזור שבו בכל משפחה יש פעילים מכמה ארגונים. לפני כשבועיים הוקמה בג'נין ברית מבצעית בין אנשי הפת"ח לאנשי הג'יהאד האסלאמי בשם 'גדוד ג'נין', ששאבה את השם מאותם אסירים שנמלטו מהכלא בערב ראש השנה. לא אתפלא לגלות שהמחבל היה חבר בגדוד הזה".
לפי זה, המחדל של השב"כ גדול אף יותר.
"בהחלט. גם אם נניח שהוא פעל לבד, כלומר ללא שיוך לארגון, היו לו סייענים. את הנשק הוא קיבל פה בארץ, לפחות לפי מה שאנחנו יודעים כרגע. גם אם לא היה מידע עליו, היה צריך לדעת על הסייענים. העובדה שהשב"כ פספס את כולם היא מאוד מאוד בעייתית".
עד כמה העובדה שאנחנו רואים תמיכה של חמאס בכל שלושת הפיגועים, כולל אלה שבוצעו על ידי אנשי דאעש, מפתיעה? אחרי הכול מדובר בארגונים שעוינים זה את זה.
"זה נכון שלא מדובר בחברים קרובים במיוחד, אבל הם חולקים לא מעט מאותה אידיאולוגיה, בטח כשמדובר ביהודים ובמדינת ישראל. כל התנועות הללו - החמאס, הג'יהאד האסלאמי, דאעש ואל־קאעידה – כולם יצאו מהרחם של האחים המוסלמים. כולם ארגונים שחולקים אידיאולוגיה מאוד דומה, מאמינים ברעיונות הח'ליפות האסלאמית והמחוזות המחשבתיים האלה. יש שם ניואנסים, אבל בכל מה שקשור למדינת ישראל וליהודים זה לא ממש קיים. לכן זה לא מאוד מפתיע שאנחנו רואים תמיכה של חמאס בפיגועים של דאעש, ורואים שגל פיגועים שהתחיל באנשי דאעש עבר מהר מאוד לפיגוע רצחני שמבצע איש הג'יהאד האסלאמי".
השתתפותם של אנשי דאעש באירועי טרור בישראל חריגה למדי. גם בתקופה שבה הארגון היה בשיא כוחו, אי שם באמצע העשור הקודם, לא התרחשו פיגועים של אנשי הארגון על אדמת ישראל. יחד עם זה, כמאה ערבים ישראלים ניסו להצטרף באותן שנים לשורות הארגון ולמלחמות שניהל בעיראק ובסוריה. חלק לא קטן מהם אף הצליח בכך. רוב הפעילים של הארגון בארץ ישבו בכלא הישראלי בשלב מסוים. נוסף על הפעילים הרשמיים, ישנם לפי נתוני השב"כ עוד כמאתיים תומכים של הארגון בישראל.
"ההצטרפות של אנשי דאעש לפעילות הטרור בארץ נבעה מכמה סיבות. הראשונה היא גל ההסתה ברשתות החברתיות. במקביל לכך, בהחלט ישנה אפשרות שהתאבדותו של מנהיג דאעש עבדאללה קרדאש (שמו הרשמי בארגון היה אבו אבראהים אל־האשמי אל־קורשי. א"מ) לפני כחודשיים תרמה גם כן להתעוררות של הפעילים בישראל", אומר בן מנחם.
מה אנחנו יודעים על אופי הפעילות של דאעש בארץ, במיוחד לאחר הפיגועים האלו?
"בעיקרון אנחנו יודעים איך עובד הארגון לפי התפיסה של קרדאש, ועושה רושם שככה הוא גם פועל בארץ. בעקבות החיסול של אל־בגדאדי, מנהיג דאעש הראשון, קרדאש החליט שכל תא של הארגון יפעל באופן עצמאי בלי לקבל הוראות ממפקדה עליונה. התפיסה היא שברגע שיש מפקדה מרכזית קל יותר לאתר את הראש. יחד עם זה, מצאו אצל המחבלים מאום אל־פחם מחשבים, ובודקים אם הם קיבלו הוראות מפעיל דאעש אחר".
חומת מגן עם תעודות כחולות
גל הפיגועים של השבוע האחרון לא נולד משום מקום. במהלך חודש מרץ התרחשו שורה של פיגועי דקירה, רובם בירושלים, שחלקם הסתיימו בפצועים וחלקם נבלמו לפני שהמחבלים הצליחו לפצוע אנשי כוחות ביטחון או אזרחים. כל זה מתרחש כאשר במקביל מתקיימת בישראל פסגת הנגב ההיסטורית של שרי החוץ של האמירויות, בחריין, מרוקו ומצרים לצד שר החוץ לפיד ומזכיר המדינה האמריקני בלינקן. בנוסף לכך, אמש (רביעי) חל יום האדמה, שרווי תמיד בפעולות טרור, ובשבת מתחיל חודש הרמדאן, המועד לפורענות גם כן. "אנחנו לא יודעים אם יש קשר לפסגת הנגב או לא, כי חוץ מהודעה קטנה של הג'יהאד האסלאמי לא ראינו מישהו אחר שעשה קישור לנושא", אומר בן מנחם.
"החיפוש אחר סיבה לפיגועים הנוכחיים מפספס את התמונה הגדולה, ומונע מאיתנו להתמודד עם הבעיה הקשה שבה אנחנו נמצאים", אומר תא"ל (במיל') צביקה פוגל, לשעבר ראש מטה פיקוד דרום וראש המועצה הקרואה של הכפר טובא זנגריא. "שורת הפיגועים בשבוע החולף לא קשורה לפסגה כזו או אחרת או ליום האדמה. כל מי שעיניו בראשו ידע שזאת רק שאלה של זמן עד שנחזה בגל פיגועים חדש. ברגע שאתה לא מפגין עוצמה, חוזקה ונחישות, ואתה לא מוכן לשלם את מחיר הניצחון - האויב קולט את המסר ומבין שאין שום דבר שימנע ממנו לפגוע בנו".
אם נהיה לרגע יותר ספציפיים, מה בדיוק העביר את המסר הזה?
"שורה של דברים. בראש ובראשונה, מבצע שומר החומות וההתנהלות שלנו באותם ימים ומאז. הוא רואה את אוזלת היד שלנו בנגב ובגליל. הוא רואה אלוף בצה"ל אומר שבשעת מלחמה צה"ל לא יוכל לעבור בוואדי ערה, ובדיוק משם יצאו המחבלים בפיגוע בחדרה. הכתובת הייתה כתובה בענק על הקיר, אבל אף אחד לא רצה לקרוא אותה".
מי לא רצה לקרוא את הכתובת?
"ממשלות ישראל לאורך שנים. זו לא רק הממשלה הנוכחית, כי גם ראש הממשלה הקודם אחראי באותה מידה למחדלים העצומים שאנחנו חווים היום. הבעיה היא שהממשלה הנוכחית רק מעמיקה אותם במקום לפתור. אנחנו עושים ככל יכולתנו להתעלם מהמציאות, והצד השני רואה את זה. הם מבינים שזאת מלחמת קיום, ואנחנו - מחפשים תירוצים שיצדיקו אותם".
פוגל רומז בדבריו לאמירות שונות שיצאו מקרב חברי הממשלה בימים האחרונים, דוגמת דבריו של השר נחמן שי ביום רביעי בגלי צה"ל, כשטען כי "אנשים רעבים פונים לטרור. ללא אוכל ומים, הם ישבשו את חיינו", או דבריו של השר בר־לב בזירת הפיגוע בחדרה כלפי ח"כ בן גביר, כשטען כי האחרון גורם ל"זעם במדינה".
"הכי קל להגיד שזה מפגע בודד, שאנחנו גורמים להם לתקוף אותנו, ולמצוא עוד אלף תירוצים מתחת לשטיח. בסוף, להכיר במציאות זה הכי קשה, כי המחיר יקר. כדי לעשות את מה שצריך לעשות אנחנו נשלם בחיי אדם. אבל אין לנו ברירה. אנחנו צריכים חומת מגן 2, אבל זה יהיה הרבה יותר קשה מאשר חומת מגן שלפני 20 שנה בדיוק, כי הפעם מדובר גם באזרחים ישראלים עם תעודות זהות כחולות. זאת החלטה לא פשוטה לקבל, אבל בשביל זה המנהיגים העמידו את עצמם לבחירה. החלטות פשוטות כולנו יכולים לקבל", אומר פוגל.
פוגל מלא בביקורת כלפי צמרת השלטון בישראל, וסבור כי היא לא מצליחה לבצע את תפקידה. "אנחנו נמצאים במשבר מנהיגותי קשה, עם טריו הנהגתי שלא מתפקד. זה ממש בור ללא תחתית. יש לנו שר ביטחון כושל, שלא מצליח להבין את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. הוא קרא לגל הזה בתחילה גל של מחבלים בודדים, אבל אז הגיע צמד מחבלים והתיאור כבר לא התאים, אז במקום להפנים שאנחנו לא נמצאים עוד באירוע שאפשר רק לבלום, הוא מוסיף עוד תגבור כוחות הגנתיים. אי אפשר להכריע טרור רק בעזרת הגנה. זה פשוט לא עובד. השני בשלישייה הזאת הוא שר החוץ לפיד, שמנסה להנדס תודעה לכל עם ישראל. הוא מזמין לכאן שרי חוץ ערבים, ובמקום לדבר על האתגר האמיתי, בדמות איראן, הוא מדבר איתם על הסוגיה הפלשתינית, שמעניינת אותם כקליפת השום. שנים אותם שרי חוץ ניסו ככל יכולתם להתפטר מהשיח סביב הפלשתינים, ושר החוץ גורר אותם בכוח חזרה. שר החוץ האמריקני משווה בין יהודים מתיישבים לטרור של חמאס. ומעל כולם נמצא ראש הממשלה בנט, שאמור לקבוע יעדים ומטרות, הישגים מעשיים, בשביל לטפל באירוע, ובמקום זה הוא עסוק באילו יחידות יתגברו איפה ומה הוראות הפתיחה באש. אנחנו בברוך גדול".
גלי הטרור לא התחילו היום. גם בימי ממשלות נתניהו היו גלי פיגועים.
"נכון, וכמו שאמרתי קודם, אני רואה בו אחראי למצב שאליו הגענו לא פחות מהממשלה הנוכחית. אבל הם אלה שנמצאים כבר כמעט שנה בשלטון. זאת המשמרת שלהם. נתניהו היה שמרן מדי בשביל להעז לעשות את מה שצריך. הוא לא מוכן לשאת על גבו את נטל המשפחות השכולות. וזה אכן לא פשוט, הנטל הזה. לעומת זאת, בנט ולפיד לא יכולים טכנית לעשות את מה שצריך, כי ברגע שזה יקרה אין להם ממשלה. אבל העניין הוא שבדיוק בשביל זה הם נמצאים שם".
"כשיש לך את האחים המוסלמים בתוך הממשלה זה מגביל את הפעילות, גם אם אף אחד לא מודה בזה בקול", מסכים בן מנחם. "גם אם אנחנו רואים גינוי של מנסור עבאס לפיגועים, בסוף הידיים של כוחות הביטחון מוגבלות אל מול הארגונים האסלאמיים, כי האמירה שעוברת בשקט מהצמרת המדינית לצה"ל ולשב"כ היא לא לפעול במלוא העוצמה מחשש שזה יערער את הממשלה".
זאת לא אמירה קשה מדי?
"תראה, ראש הממשלה בנט אפילו לא הגדיר בהודעה שלו שמדובר בטרור אסלאמי, אלא 'טרור ערבי'. אין דבר כזה טרור ערבי. טרור ערבי זה מונח שלא קיים. יש טרור אסלאמי חילוני, בדמות הפת"ח, טרור שמאל, בדמות החזית העממית, וטרור אסלאמי דתי בדמות חמאס, הג'יהאד האסלאמי ודאעש. להגיד 'טרור ערבי' זה לומר משהו שנשמע תקיף בלי לומר בעצם כלום".
למרות ההבטחה – השב"כ לא מעורב
בעקבות שורת הפיגועים, והתחושה כי כוחות הביטחון אינם מצליחים לסכל אותם, החל גל של התארגנויות אזרחיות שנועדו לשמירה על ביטחון הציבור. בשבוע האחרון חל זינוק של כ־1,000% בבקשות לנשיאת נשק, עד כדי כך שהאתר המיועד לכך קרס מרוב עומס. ראשי ערים ברחבי ישראל קראו לאזרחים שכבר מחזיקים בנשק להתנדב ליחידות הגנה מקומיות. אלא שהמדינה מקשה על מי שמנסה להצטרף לאותן התארגנויות שמירה אזרחיות. לאחר הפיגוע בבאר שבע, נלקח נשקו של מחסל המחבל לצורך "בדיקה משטרתית", והוחזר לו רק לאחר לחץ ציבורי נרחב. בנוסף, השבוע פרסם עמיתנו יאיר קראוס באתר 'מקור ראשון' כי השר לביטחון הפנים עמר בר־לב סיכל כבר לפני חצי שנה תוכנית בין־משרדית לגיוס של אלפי מתנדבים לשורות מג"ב, רק מפני שאת הפעלת הכוחות אמור היה לעשות הארגון האזרחי 'השומר החדש' ולא מג"ב עצמו. כתוצאה מכך נמנעה הכשרתם של אלפי מתנדבים, וכוחות מג"ב נותרו ללא יכולת לגייס מספר רב של אנשי מילואים לצורך שמירה על ביטחון הציבור. יש לציין שהתוכנית נולדה כמסקנה מאירועי שומר החומות.
"הגענו למצב שמדינת ישראל מבקשת מאזרחיה לקחת את החוק לידיים ולהגן על עצמם, כי היא לא מסוגלת לעשות זאת", אומר פוגל. "ואם זה לא היה מספיק חמור, במקביל לכך היא גם עושה ככל יכולתה כדי להפריע לציבור לעשות זאת. כל הזמן נעים כאן בין הצורך לשמר את הממשלה על כל תחלואיה, לבין הצורך מצד שני למצוא פתרונות למצב, ואין להם פתרונות. הפתרון הנוכחי פשוט לא עובד".
הביקורת כלפי הממשלה מגיעה גם מכיוון האופוזיציה, שמותחת בימים האחרונים ביקורת חריפה כנגד מקבלי ההחלטות. אחת המרכזיות שבטענות מופנית כלפי דברים שאמרה השרה שקד בריאיון מעל דפי עיתון זה לפני כחצי שנה: "אחד המהלכים התקדימיים בצוות הזה (צוות השרים לטיפול בפשיעה הערבית. א"מ) הוא שהשב"כ קיבל אחריות גם להתעסק בערביי ישראל. במשך שנים הממשלות עשו הכול כדי שהשב"כ לא יעסוק בערביי ישראל, והשב"כ עצמו התנגד לכך. אבל ראש הממשלה החליט שזה חייב להיעשות".
"ההבטחה שנתנה אז שקד הייתה מנותקת מהמציאות, כי השב"כ עבד מאז ומעולם בחברה הערבית, גם אם בעצימות נמוכה מאוד", אומרת ח"כ אורית סטרוק. "אבל מעבר לזה, ההבטחה הזו פשוט לא קוימה. מאז אותו ריאיון שום דבר לא השתנה, פעילות השב"כ בקרב ערביי ישראל לא תוגברה, וזה התפוצץ לנו בפנים בבאר שבע ובחדרה. אנחנו צריכים להתפלל לא לראות את זה פעם נוספת ברמדאן".
מה המשמעות של זה שהשב"כ לא פועל בתוך החברה הערבית בישראל?
"זה ההבדל בין פיצוח תיק טרור לבין השארתו פתוח. אני עשיתי בדיקה של הנושא על תיקים מאירועי שומר החומות. לקחתי שבעה אירועים משמעותיים של תקיפות רציניות, כמו לינצ'ים והשלכת בקבוקי תבערה, ובדקתי בכמה מהם השב"כ היה מעורב. מתוך שבעה מקרים, רק בשניים הוא היה מעורב. אלה היו אירועי ירי. באופן לא מאוד מפתיע, רק באותם תיקים שבהם הוא היה מעורב יש כתבי אישום. ואין כאן שום שינוי בפעילות", היא שבה ומבהירה, "כי גם לפני הממשלה הזו, באירועי ירי בלוד היה מעורב שב"כ. אנחנו שנה אחרי אירועי שומר החומות, לפחות לפי הספירה הערבית, ולא למדנו שום דבר".
את הנתונים הללו קיבצה סטרוק לשתי שאילתות – האחת למשרד לביטחון הפנים והשנייה ישירות לראש הממשלה בנט – שעסקו בפיגוע הדריסה שבו נרצח דסטאו ביסט. "עד לרגע זה ראש הממשלה מסרב לענות על השאילתה בנושא", היא אומרת.
במקביל לביקורות על תפקוד הממשלה, החלו ח"כים בקואליציה לנסות להסיט את האש אל עבר חברי האופוזיציה. הראשונה הייתה חברת הכנסת שירלי פינטו, שצייצה כי "ניסיון ההתססה הנצלני והמקאברי של האופוזיציה מסכן את המשך קיומה של המדינה". מאוחר יותר הצטרפה גם ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה למתקפות על האופוזיציה, כשאמרה: "אני קוראת לימין הלאומני בכנסת – חדלו מההתססה, זה לא מה שעם ישראל צריך עכשיו". בעקבות הביקורת על דבריה הבהירה כי "הימין הלאומני לא האשם, אך הוא בוודאות לא עוזר, מתסיס ורוקד על הדם. והחמור מכול, פוגע בחוסן שלנו ובחיים המשותפים".
חברי האופוזיציה בעיקר מתעלמים ממתקפות עמיתיהם מהקואליציה, מגדירים את אותן אמירות כ"צביעות", ובמקום זאת מעדיפים להפעיל את הכנסת שנמצאת כעת בפגרה. מרכז האופוזיציה ח"כ יריב לוין אסף 25 חתימות ופנה ליו"ר הכנסת מיקי לוי בדרישה לקיים ישיבה מיוחדת לאור גל הטרור. יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן הצטרפה לבקשה גם כן. במקביל, במהלך אותה ישיבה מיוחדת הגישו חברי הכנסת סטרוק ודיכטר הצעת חוק לשלילת אזרחות לאזרחים ישראלים שביצעו פיגועי טרור.
"אל מול גל הטרור המשתולל ניצבת ממשלה חלשה, אשר תלויה בגורמים לא ציוניים ובגורמי שמאל קיצוניים, ונעדרת מדיניות ברורה ועוצמתית כפי שנדרש במצבים כאלה", אומר ח"כ לוין. "רבים מאזרחי ישראל נושאים עיניהם אל הכנסת ומצפים כי יתקיים בה באופן מיידי וללא דיחוי דיון מעמיק בהתמודדות עם גל הטרור, תוך פיקוח על פעולות הממשלה בעניין זה".
***
