הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתי צילום: באדיבות המצולם

ברכת האילנות

  • היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך- בָּרוּךְ אַתָּה ד', אֱלֹקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.
  • טוב לברך יחד במניין, אך אפשר לברך ביחיד לבדו. נחלקו הפוסקים האם מברכים בשבת, והמברך יש לו על מה לסמוך.
  • אפשר לברך בתוך העיר, אך ראוי להדר לצאת מהעיר ולברך על אילנות בשדות.
  • מברכים על אילנות פרי ולא אילנות סרק. גם נשים מברכות, משום שזו אינה מצווה התלויה בזמן.
  • ההגדרה של אילן פרי- אילן שיש מי שאוכל פירותיו. אפילו אם לא כל העולם אוכלים פירות כאלו.
  • לכתחילה מברכים בניסן, בשעת הדחק יכול לברך גם בחודש אייר.
  • אם לא מצא שני אילנות ואינו מעריך שיזדמנו לו עד תום הפריחה, המברך על אילן אחד יש לו על מה לסמוך.
  • אין לברך על אילן מורכב. מותר לברך על אילנות ערלה, וכן יכול לברך על אילנות שיבולם קדוש בקדושת שביעית. אך לא יברך על עץ שניטע באיסור בשביעית.
  • יכול לברך בלילה אם יש תאורת רחוב ליד העצים.
  • אפשר לברך גם על אילנות הנטועים בעציצים.

ניקיון הבית מחמץ

  • ביטול חמץ מוציא אותנו מידי איסור בל יראה ובל ימצא. ביטול חמץ הוא החשבת החמץ לעפר, וגם הפקרתו לרבים.
  • אנו חוששים שמא נמצא עוגה בפסח בביתנו ונאכל ממנה בפסח בטעות, או שמא לא נבטל בלב שלם. לכן אנו גם מוציאים מביתנו את החמץ.
  • בבדיקה אנו מחפשים חמץ גדול (כזית=נפח קופסת גפרורים), ולא פירורים, המתבטלים ממילא בביטול חמץ ואין חשש שנאכלם. ומידת חסידות לחפש גם אחר פירורים פחות מגודל כזית.
  • יש דעה בראשונים שעיקר ביעור חמץ הוא בשריפה ולא בביטול. ולכן מברכים לפני הבדיקה, אך כוללים בברכה גם את הביטול.
  • אין צורך לנקות מקומות אשר אין מכניסים אליהם חמץ במשך השנה, או מקומות אשר לא ניכנס אליהם בפסח, כגון כוכים קטנטנים עמוקים, מתחת לרהיטים כבדים מאד וכדומה.
  • בממוצע, שלושה ימים יכולים להספיק לניקוי הבית מחמץ לכתחילה. כאמור לעיל, אין חיוב לנקות מאבק אלא מחמץ המצוי במקום נגיש.
  • גם את הרכב יש לנקות כראוי שכן מכניסים בו חמץ. וכן את עגלת התינוקות. וכן בארגז הצעצועים.
  • חצר, גינה, מרפסת פתוחה וגג פתוח שאינם בשימוש יום-יומי, אינם צריכים בדיקה, אלא יש לוודא שאין בהם חמץ ארוז.
  • עלינו להזהר שניקיון הבית לא יגרום לצלקת רוחנית אצל ילדינו. הנקיונות יהיו באוירה נעימה וחיובית, של אהבת השם ואהבת התורה.
  • בדורות האחרונים מנהג נפוץ בישראל למכור חמץ שיש בשריפתו הפסד מרובה. ניתן למכור דרך האימייל באתר הרבנות הראשית לישראל.

הכשרת כלים

  • זה הכלל- כבולעו כך פולטו. על כן, כלי ששימושו באש עם חמץ יש ללבנו באש. וכלי ששימושו בבישול רותח של חמץ (כגון סירים), יש להגעילו. ספרדים- הולכים לפי רוב השימוש (באש או במים), אשכנזים- מחמירים גם אם מעט פעמים השתמשו בכלי באש, ללבנו.
  • יש להמתין 24 שעות בלא שימוש בכלי המיועד להגעלה.
  • במרכזי הציבור יש פינות הגעלה וליבון. הגעלה- במים רותחים מבעבעים. ליבון- ב 'ברנר'.
  • כלי זכוכית- אשכנזים ממתינים יממה ומגעילים ג' פעמים (או משרים במים ג ימים ומחליפים), אך עדיף להמנע משימוש ולקנות חדשים לפסח. למנהג הספרדים מספיקה שטיפה במים וסבון.
  • שיש- ניקוי, ועירוי רותחים שלוש פעמים. אם חושש שהשיש יתבקע- יכול במקום לערות מים, ליבש את השיש היטב ולכסותו בנייר כסף עב או שעוונית, במקום בו נניח את הסירים בפסח. מקום שלא יונחו בו סירים או מאכלים- אין חובה לכסות, אך יש לנקות במים וסבון.
  • כיור חרס- לקנות גיגית ולהניחה בכיור. או לצפות את הכיור היבש בנייר כסף עבה. או לשפוך מים רותחים שלוש פעמים (באפשרות זו, ראוי שלא להניח בו כלי רותח בפסח). כיור מתכת- הגעלה בעירוי.
  • תנור- לנקות עם מים וסבון חריף עד שלא רואים פירורי אוכל, להמתין יממה, ולהפעיל חצי שעה על החום הכי גבוה.
  • כיריים אינדוקציה- לספרדים מספיקה שטיפה עם חומר חריף. לאשכנזים יש להכשיר על ידי שטיפה בחומר חריף, ולאחר מכן לגרום להם לרתוח על ידי סיר שיניח עליהם. היכן שהסיר אינו מגיע, יש להעביר ברזל רותח.
  • קומקום- אם השתמש בו רק לקפה ותה, די בשטיפה. ואם השתמש בו לעירוי על מאכלי חמץ (ולאשכנזים אפילו אם עירה על כלי חמץ ריק), אזי יש להגעילו על ידי שיבעבע והמים יגלשו על צידיו.
  • תנור פירוליטי- להפעיל על תכנית ניקוי בחום הגבוה ביותר. לנקות היטב את הגומיות, עם חומר פגום.
  • טוסטר קופץ או טוסטר לחיצה- יש להמנע משימוש בפסח, ואין לסמוך על הכשרו.
  • מנגל- עדיף להמנע. מעקר הדין אפשר להכשיר על ידי ליבון עד שניצוצות אש יצאו מהמנגל ומהרשת.
  • משטח לייבוש כלים- לשטוף עם מים חמים וסבון חריף.
  • תבניות מתכת- יש לקנות תבניות אפיה מיוחדות לפסח במקום הרגילות. תבניות שברוב הפעמים בשנה השתמשו בהן עם נוזל כגון שמן, ספרדים יכולים להגעיל. ואם לרוב לא אפו בהן, אלא הניחו עליהן תבנית, לספרדים די בשטיפתן.
  • רשת תנור- אשכנזים צריכים ללבן. לספרדים הדבר תלוי מה רוב תשמישה- אם לרוב הניחו על הרשת תבנית, די בשטיפת הרשת. אם לרוב אפו עליה ישירות, יש ללבן.
  • מדיח כלים- לנקות היטב, כולל מסננת. להמתין יממה. להפעיל עם סבון על תוכנית מלאה, כשכל חלקיו בתוכו. המחמיר להגעיל את המגשים והמסננת, תבוא עליו ברכה.
  • כלי פלסטיק- להגעיל. והמחמיר להגעיל 3 פעמים תבוא עליו ברכה. ואם יש בהם חריצים עדיף להימנע מלהשתמש.
  • כלי קורנינג- דינם ככלי זכוכית.
  • בקבוק לתינוק- להחליף, ואם אין ברירה- להגעיל כמו כל כלי פלסטיק.
  • גביע של קידוש- אשנזים נוהגים להגעיל או להחליף. ולספרדים מספיקה שטיפתו.
  • מחבת-ליבון קל. ולספרדים די בהגעלה. ואם יש בה טפלון, אין להשתמש בה בפסח.
  • שולחן אוכל-לנקות ולהחליף מפה.
  • מיחם- אם הניח עליו חמץ, יש להגעיל.
  • מיקרוגל-המחמיר להמנע או לקנות אחד עבור הפסח, תבוא עליו ברכה. הכשר מעיקר הדין- לנקות היטב, למתין יממה, ולהרתיח בו חצי כוס מים עם סבון עד שיתאדו המים. אם יש מגש מזכוכית, אשכנזים- להוציא אותה ולהשתמש ללא מגש, או להגעילה ג' פעמים לאחר יום. ולספרדים די בכך ששוטפים את צלחת הזכוכית. ראוי לחמם בו בתוך כלי סגור.
  • פלטה- לנקות היטב, לשפוך מים רותחים (בזהירות מהחשמל), לייבש היטב, להפעילה על הכי גבוה לשעה, ולכסות בנייר כסף עב. אם אי אפשר לשפוך מים עליה, אפשר לוותר על שלב זה ולהסתפק בשאר השלבים.
  • קולט אדים-עדיף להמנע משימוש. מן הדין מותר לאחר שפיכת מים רותחים.
  • ארון-לנקות עם מגבון לח. ואם זו טרחה רבה, ולא משתמשים בו בפסח, לסגור אותו ולמכור במכירת חמץ.
  • מקרר-לנקות באופן כללי עם מים וסבון, כך שלא יהיה בו חמץ. אין צורך לשפוך מים רותחים.
  • מסננת כיור- לספרדים די בשטיפה עם סבון, ולאשכנזים יש להגעיל.
  • מקלדת ועכבר מחשב- רבים אוכלים לידם במשך השנה ובפסח. לפיכך יש להפוך ולנער, וראוי לנקות עם מטלית לחה.
  • פלאפון- יש להעביר מטלית לחה על הפיה.
  • שיניים תותבות- מנקים עם מים וסבון, ועירוי רותחים. ואם חושש שיתקלקלו מהעירוי, די במים וסבון.
  • מברשת שיניים- שטיפה בימים עם סבון. אך לכתחילה יש להחליף.
  • מותר ללבן כלים, ולהכשירם בליבון לפסח, בחול המועד.
  • הלכות הכשרת כלים וכשרות המאכלים הינן מפורטות, ולפיכך יש לשאול בכל ספק.

מאכלים כשרים

  • ביצים- מותרות, על אף החותמות.
  • תרופה לבליעה- אם היא עם טעם, צריכה הכשר. אם היא מרה- מותר להשתמש. ובכל אופן, עדיף עם הכשר לפסח.
  • סבון/שמפו/בושם/אפטרשייב/איפור- מותרים לשימוש גם ללא הכשר, והמחמיר תבוא עליו ברכה (כדעה שסיכה כאכילה בפסח).
  • משחת שיניים- צריכה הכשר לפסח, ובשעת הדחק מותר גם ללא הכשר.
  • אוכל לתינוקות- צריך הכשר לפסח.
  • אוכל לבעלי חיים (כלב, חתול, ציפור) - צריך הכשר לפסח. את האוכל האסור של בעל החיים יש למכור במכירת חמץ.
  • מצה עשירה – לאשכנזים אין לאכול (לחולה או ילד קטן מותר). לספרדים מותר לאכול מצה עשירה, כגון עוגיות 'פפשודו-גטניו' הנמכרות בשווקים תחת פיקוחו הטוב של הרב אברהם יוסף שליט"א.
  • מצה רכה עם הכשר לפסח- לספרדים מותר, אשכנזים נהגו להמנע לכתחילה.
  • חלב- אין צורך לרכוש חלב לפני פסח, המחלבות הגדולות מקפידות על ההלכה כדין.
  • קניות- ראוי להחמיר ולהדר באכילת מוצרים קנויים בפסח, ולקנות הכשר רבנות מסודרת ולא הכשרים שאינם מוכרים.

קטניות

  • "איסור זה, כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטלו. והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה. וכל מדינות אשכנז, וצרפת ורוסיה ופולניה קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם את החומרה הטובה הזו שיש בה טעם בעיקר, ופורץ גדר ישכנו נחש" (ערוך השולחן).
  • על כן, אסור לאשכנזים לאכול קטניות בפסח.
  • רוב בני עדות המזרח נהגו לאכול קטניות. האוכל אצל ספרדי, לא יאכל קטניות ממש, אך יכול לאכול מכלים שבלועים בקטניות, ויש שנהגו להחמיר גם בכלים בלועים בקטניות.
  • ספרדיה הנשואה לאשכנזי- מותר לה לאכול קטניות בבית הוריה, אך לא בביתה. אשכנזיה הנשואה לספרדי- מותר לה לאכול קטניות, וראוי שתעשה על כך התרת נדרים.
  • לדעת כמה מגדולי האחרונים, הקטניות האסורות הן רק אלו אשר היו בימי הגזירה, וכן בתנאי שהקטניות באות במגע עם מים בתהליך ההכנה שלהן. אך אם אין את אחד התנאים, מותר מעיקר הדין לאוכלם בפסח (ויש מחמירים).
  • לפיכך, הנוהגים לאכול ליפתית/קינואה/סויה, יש להם על מה לסמוך.
  • שמן קטניות שנכבש בכבישה יבשה, מרן הראי"ה התיר לאכילה בפסח, שכן לא בא במגע עם מים כלל בתהליך ייצורו. לפיכך שמן קנולה וכדומה בכבישה קרה, מותר בפסח.
  • מוצרים תעשייתיים של תערובת קטניות (שהקטניות אינם רוב במוצר) שיוצרו לפני פסח, יש מהאחרונים שהתירו לאוכלם בפסח, כגון שוקולד וכדומה, ואפשר להקל בזה בשעת הצורך.
  • מותר לתת קטניות לחיית המחמד בפסח, וכן מותר לחולה לאכול קטניות.

ערב פסח, יום ו, יד' ניסן

  • לאחר תפילת מעריב של יום חמישי בודקים את החמץ לאור הנר בברכה, ככתוב בסידורים. חצי שעה לפני הלילה אין להתחיל בכל מלאכה.
  • אין להתחיל בסעודת פת או אכילת עוגה כביצה, כחצי שעה קודם הבדיקה. אך מותר לאכול ירקות ופירות, ולשתות, כמה שירצה.
  • ראוי ליטול ידיו לפני הבדיקה. בודקים עם נר את כל המקומות אשר סביר שיש בהם חמץ, כולל רכב (עם פנס). אין לדבר באמצע בדיקת חמץ. ניתן לבדוק בברכה אחת כמה בתים. נהגו להניח י' חתיכות חמץ ולמצוא אותם בבדיקה.
  • לאחר הבדיקה, אומרים ביטול חמץ, כנוסח שבסידורים. יש להבין את הנאמר, ולומר את הביטול גם במילים פשוטות המובנות למבטל. הביטול הוא עיקר המצווה ועל כן יש להשקיע בו זמן וכוונה
  • למחרת בבוקר (-יום שישי) תתקיים בבתי הכנסיות סעודת סיום מסכת עבור הבכורות המתענים, והמשתתפים בה פטורים מן התענית, בתנאי שהיו בזמן הסיום עצמו.
  • שורפים חמץ. לא לשכוח לרוקן את שואב האבק שמלא פרורים מהימים האחרונים.
  • לאחר השריפה אומרים שוב ביטול חמץ, בנוסח שבסידורים, בהבנה ברורה של העניין.
  • במשך היום אסור לאכול מצות (מצה עשירה מותרת). ויש שנהגו להמנע גם מאכילת מרור.
  • אכילת חמץ עד שעה 09:58. שריפת חמץ עד שעה 11:18. (הזמנים מתאימים לירושלים). ויש המחמירים בזמנים מוקדמים יותר כפי המפורט בלוחות.
  • לאחר חצות היום (12:39) אין לעשות מלאכה גמורה כגון כיבוס, משום שאנו עסוקים בקרבן הפסח (כשבית המקדש בנוי). אך מלאכה לצורך פסח מותרת, וכן מלאכה שמונעת הפסד כספי רב מותרת. וכן מותר לגהץ.
  • ראוי להתפלל מנחה מוקדמת, ולאחריה אומרים סדר קרבן פסח. מכינים את שולחן הסדר ואת הקערה כמנהג העדה. טוב לקנות מצות שמורות לליל הסדר, ולישון כדי שיהיה כח לליל הסדר.
  • ראוי להמנע מלהכנס למקום שמכר או השכיר לנכרי, ובשעת צורך גדול מותר. יש לפתוח מראש את הסלוטייפ עם האותיות המודפסות של חבילת המצות לפני כניסת שבת.
  • השנה היא שמיטה, ועל כן יש לעשות 'ביעור מעשרות'. לוקחים את כל הפירות החייבים במעשר וטרם עושרו, ומעשרים אותם. יש לתת היום את מעשר ראשון ללוי, ומעשר עני לעני. יש לחלל מעשר שני על מטבע, ולהשחיתו היום. ביעור מעשרות אינו נצרך על מוצרים הקדושים בקדושת שביעית, משום שהם פטורים ממעשר. יש לשים לב- 'ביעור מעשר' אינו 'ביעור שמיטה', אלו שני עניינים שונים.

יו"ט פסח- יום שבת, טו' ניסן

  • הדלקת נרות לפני כניסת שבת והחג, מברכים 'להדליק נר של שבת ויום טוב', ו'שהחיינו'. ראוי להדר ולהניח נרות עבים שיספיקו לדלוק עד סיום ליל הסדר.
  • תפילת שבת ויו"ט.
  • בליל הסדר נתמקד בזיכרון השעבוד ובזיכרון הגאולה ונספר על כך לילדינו. עיקר עניינו של החג הוא העברת המידע והחוויה של השעבוד והגאולה האלוקית, הלאה לדור הבא. יש להיות בשמחה ונחת, ורבינו הגר"א היה קורא את ההגדה בעליזות, כהוראת הראשונים (שבה"ל).
  • קידוש של שבת ויום טוב. מנהגי ליל הסדר רבים ומגוונים, ויש לעשות את הכתוב בהגדות כמנהג העדה. יש לקרוא את כל ההגדה בפינו, באופן שהדברים יהיו מובנים למשתתפים.
  • יש להדר אחר מצה שמורה לליל הפסח. מרן הרב קוק זצ"ל העדיף הלכתית מצות מכונה. ישנם פוסקים המעדיפים מצות יד.
  • כל אחת ואחד חייבים מהתורה לאכול כזית מצה לפחות. נוהגים לאכול שני כזית בתחילה, ואח"כ עוד כזית ב 'כורך', ועוד אחד באפיקומן (יש אוכלים שני כזית באפיקומן). ויש מנהגים אחרים לעדות שונות.
  • גודל כזית לכתחילה: אשכנזים- כגודל הנפח של זית גדול בימינו, שהוא כנפח חצי מצת מכונה. ספרדים- כשלושים גרם, שהיא בערך מצת מכונה שלימה (ספרדים יכולים להקל בכזית השני, ולאכול כחצי מצת מכונה ולא אחת שלימה).
  • יש להשתדל לבלוע את שני הכזית באכילה רגילה וזריזה (מעיקר הדין עד ארבע דקות).
  • יש לאכול את המצה ולשתות את הכוסות בהסיבה. אין להיסב בשעת הברכה אלא באכילה ובשתיה. נשים ספרדיות צריכות להסב, אך אם לא הסבו יצאו ידי חובה. ראוי גם לנשים אשכנזיות להיסב, אך אינן חייבות. וכולן חייבות שלא לעמוד.
  • שותים ארבע כוסות יין (מי שקשה לו יכול לשתות מיץ ענבים). בכל כוס שותים רביעית. נפח רביעית- כחצי כוס חד פעמית. לכתחילה שותים בבת אחת רביעית. אם יש צורך אפשר לשתות רביעית תוך 4 דקות. אם שתה רוב רביעית ולא את כל הרביעית, יצא.
  • נהגו שהילדים מחביאים/מוצאים את האפיקומן, ומקבלים תמורתו פרס, לחבב את המצווה עליהם.
  • לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול, אך מותר לשתות. יש להשתדל לאכול את האפיקומן לפני חצות, אך היו גדולים שלא הקפידו כשיטה זו. ראוי להאריך בסיפור יציאת מצרים, ויש שנהגו כך עד אור הבוקר.
  • מותר לטאטא את הרצפה המרוצפת. אולם אסור לשוטפה.
  • שחרית של שבת ויו"ט. תפילת הטל. שכח 'מוריד הטל' ואמר 'משיב הרוח'– אם נזכר עד סוף הברכה, חוזר לראש הברכה. אם לא, חוזר לראש התפילה.
  • מותר לאכול ביו"ט ביום בשר צלי.

חול המועד

  • סופרים ספירת העומר. שכח לספור, יספור ביום ללא ברכה ובשאר הלילות בברכה. שכח גם ביום, יספור בשאר הלילות ללא ברכה.
  • במוצאי שבת מתחיל יו"ט שני של גלויות- אורח מחו"ל, חייב רק במצוות החג מהתורה, ויכול לעשות מלאכות מדרבנן.
  • המנהג הנפוץ הוא שאין מניחים תפילין בחול המועד בא"י.
  • אין לעבוד בחול המועד. אמנם, אם יפסיד את מקום עבודתו בשל כך, מותר.
  • מי שנאלץ לעבוד בחול המועד, יכול לעבוד גם במקום שלא הוכשר לפסח. אך לא ימכור חמץ.
  • אין להתגלח ולהסתפר בחוה"מ. אך הרגיל להתגלח בכל יום מימות השנה הרגילים, ואם לא יתגלח בחוה"מ יצטער מגירוד ואי נעימות בפניו, מותר לו להתגלח בחול המועד.
  • אין לכבס בחוה"מ, אלא אם נגמרו הבגדים הנקיים לתינוקות.

שביעי של פסח, יום ו, כא' ניסן

  • ביום חמישי לפני כניסת החג, עושים 'עירוב תבשילין' עם מצה וביצה (או תבשיל אחר), על מנת שנוכל להכין מיו"ט לשבת. נוסח ברכת העירוב מצוי בסידורים. מי ששכח, יכול בדיעבד לסמוך על העירוב שעשה רב המקום בביתו.
  • הדלקת נרות בערב החג, מברכים 'להדליק נר של יום טוב'.
  • יש שנהגו לומר שירת הים בציבור, ובמיוחד על חוף הים.

שבת פרשת 'אחרי מות', כב' ניסן

  • הדלקת נרות שבת ע"י העברת אש מאש קיימת.
  • חמץ גמור שנמכר לגוי בערב פסח דרך הרבנות הראשית לישראל, מעיקר הדין מותר לאוכלו בשבת זו, לאחר שעת צאת החג ועשיית קידוש. ויש שנהגו להחמיר משום חשש מוקצה, ומשום שיכולים לצאת מכך כמה תקלות עם תערובת החמץ וכלי הפסח, ומשום שהחמץ עדיין של הגוי. אך מעיקר הדין ניתן להקל אף בחמץ גמור. ובחמץ מדרבנן או קטניות לאשכנזים, רוב הפוסקים הקלו.
  • לאחר קריאת התורה, האשכנזים אומרים 'אב הרחמים'
  • בני חו"ל שומרים יו"ט שני של גלויות, ותפילתם שונה, כמבואר בסידורים.

ימי ספירת העומר

  • עד ל"ג בעומר אין להתחתן ואין להסתפר/להתגלח. מי שהוזמן לחתונה מותר לו ללכת.
  • אין להאזין בימי הספירה לשירים עליזים או רועשים, אנו אבלים על מותם של תלמידי רבי עקיבא. שירים רגילים מותר לשמוע מהרדיו ומטייפ וכד', אך לא מלהקה חיה.
  • לקראת חג העצמאות מותר להסתפר ולהתגלח (החל מצהרי יום הזכרון). וכן מותר לשמוע מוזיקה עליזה, אפילו חיה.
  • ביום ל"ג בעומר מותר להסתפר ולהתגלח, ולספרדים בבוקר ל"ד.

יהי רצון שנמשיך לראות בשוב ד' לציון ברחמים