לכל אחד ואחת מאיתנו עברה בראש המחשבה "מה הייתי עושה אם הייתי זוכה בלוטו?" לפחות פעם אחת בחיים, נועם צוריאלי לקח את השאלה הזאת צעד אחד קדימה והפך אותה לשיר - "מה הייתי עושה".
"בתור ראפר בתחילת המסע אני תמיד צוחק שהתוכנית הכלכלית היא לזכות בפרס הגדול" מספר צוריאלי על הסינגל הרביעי מתוך אלבום הבכורה שלו, "אני לא אגיד שאני מכור ללוטו, אבל כן אגיד שאני ממלא פעמיים בשבוע".
"השיר ממחיש את גודל הפנטזיה, לכן כל בית בשיר לוקח את המאזינים למסלול זכייה אחר לחלוטין. חשבתי שרק לי יש את הפנטזיות האלה, עד שהבנתי שגם מי שלא ממלא – מפנטז לא פחות ממני".
אייל מזיג, מי שהפיק מוזיקלית את השיר, מספר שכשצוריאלי בא אליו עם ערימת סקיצות לאלבום, השיר הזה קרא לו מהרגע הראשון. "מהפתיח של "אחד מי יודע" עד ה, אזהרת ספוילר, טרגדיה בסופו. יש בו כל כך הרבה אפשרויות, שידעתי שזה השיר שהכי אהנה בעבודה עליו. כל בית היה מסע אחר של דימיון פרוע, אבל כמו שנועם אומר בשיר : "בוא נתחיל מקטן, בוא נתחיל מלזכות".
צוריאלי לקח את התקציב של הקליפ והשקיע אותו באנשים: הוא הציב ברחובות ירושלים ותל אביב "תא כסף", שעוברים ושבים נכנסים ומנסים לתפוס כמה שיותר שטרות שעפים באוויר. את הסכום שהם הצליחו לתפוס, הם קיבלו במתנה. בנוסף – אותו סכום גם נרתם לארגון לבחירתם. לפרוטוקול, הוא מבקש להבהיר, הוא לא זכה בלוטו. עדיין...