הרב אריאל עמיצור
הרב אריאל עמיצור צילום: באדיבות המצולם

לקראת חג הפסח פרויקט 'שניים בריבוע' מפיק כנס וירטואלי מיוחד 'יוצאים לחירות כלכלית' עם מיטב המומחים לכלכלת הבית. הכנס יתקיים ביום שלישי הקרוב (5.4) בשעה 20:30 בזום. ההרשמה - ללא עלות בלחיצה כאן.

מייסד 'הבית לכלכלה יהודית' הרב אריל עמיצור יתארח בכנס בהרצאה מרתקת: 'עקרונות מעשיים מהיהדות ליצירת שפע כלכלי'. לקראת הכנס כתב הרב עמיצור מאמר מעניין על כח השפע שיש בכל יהודי.

'רגע לפני היציאה ממצרים, לפני הצווי שנקרא השבת על "החדש הזה לכם ראש חדשים" ודיניו הרבים והמפורטים של קרבן הפסח. ה' מבקש ממשה בקשה מפתיעה: "דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב."

כדי שלא נחשוב לרגע שמדובר בארוע שולי, חז"ל דואגים לידע אותנו שכל אחד מיוצאי מצרים לקח איתו לפחות 90 חמורים טעונים בכסף וזהב. (נסו לדמיין כעת את יציאת מצרים עם עשרות מליוני חמורים...)

אבל הסיפור הזה של הרכוש הנלווה ליציאת מצרים מתחיל עוד הרבה קודם. אצל אברהם אבינו. אז בברית בין הבתרים ה' מבטיח לו שלאחר השיעבוד בניו יצאו "ברכוש גדול".

מה עניין הרכוש הגדול ליציאת מצרים, ומה הוא אומר לחיים האישיים הכלכליים של כל אחד ואחת מאיתנו?

השאלה מתעצמת לאור מה שאמרו חכמנו שאת אבותינו, יוצאי מצרים, הרכוש כלל לא עניין. "משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים, והיו אומרים לו בני אדם: מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה, ואומר להם: בבקשה מכם, הוציאוני היום, ואיני מבקש כלום. "

לאור הדברים האלו התמיהה על כמות הרכוש איתו יצאו אבותינו והחשיבות בלקיחתו הולכת וגדלה. ההסבר של הדברים נותן משמעות רבה למשמעותו של הממון, של הרכוש ושל ההצלחה הכלכלית בעבודת ה' שלנו.

כעבדים במצרים, התרגלו אבותינו לחיות במועט. לא רק לחיות במועט, אלא גם לחוש בכל רגע נתון איך גם את אותו מעט, עלולים הם לאבד אם לא יעשו באופן מידי את רצונו של הפריץ... . דמות דיוקנו של הפריץ המתעלל ב"יהודון" שלו, וגורם לו לסבל נוסף כדי להגדיל עוד ועוד את עושרו של הפריץ, יצרה אצל אבותינו סלידה וגועל נפש מריבוי הממון, ומהשחיתות וההרס ש"הבהלה לזהב" ו"הריצה אל הבנקים" מביאים איתם לעולם. בני ישראל חשבו לוותר על העושר, ולהסתפק במועט.

אבא שלנו, אברהם, היה עשיר גדול. עושרו אפשר לו להכניס אורחים, להשפיע טוב בעולם, ולקרוא בשם ה' בכלים, בשפה, במדיה ובטיימינג, שהגיע אל ליבם של בני דורו ונגעה בהם. אברהם ידע להעריך את האפשרויות הרבות שמביא איתו העושר דווקא לצורך קיום תורה ומצוות. פחד אברהם שהשיעבוד שיעברו בניו, לצד החישול, יצירת החוסן, הלכידות הלאומיים, וקבלת היכולת לקבלת עול מלכות שמים ולנשיאה בעול, ירגילו את בניו לחיי דלות ועניות. בגלל הפחד של אברהם אבינו, הצטווה משה "לך ואמור להם לישראל; בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק: ועבדום וענו אתם - קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול - לא קיים בהם."

בשורה התחתונה, בני ישראל יוצאים ממצרים ברכוש גדול, אבל לא מכוחה של תאוות ממון, ומתחושת צורך שאיננה נגמרת, אלא מהבנת הערך והתועלת הרבה שניתן להפיק מממון רב ומעשירות, והיכולת לרתום גם את הכוח הזה בעולם לעבודת ה' ולמטרות רבות ערך.

בני ישראל יוצאים ממצרים גם עם כושר סיבולת ויכולת עמידה בתנאים קשים וגם עם יכולת לפעול בעולם מתוך עושר ושימוש בכל הדרכים ובכל הכלים הקיימים כדי להשפיע טוב בעולם.

כך כל יהודי ויהודייה היום, יכולים להשתמש בתודעת השפע, בכושר הסיבולת וביעוד הערכי של העושר הגשמי, שירשנו מאבותנו, ולתרגם אותו לפעולה מעשית יום יומית החותרת להצלחה בעולם הכלכלי.

*הדברים נכתבו על פי דרשותיו של הרב יששכר דב טייכטל הי"ד בספר "משנה שכיר" על פרשת שקלים, ושל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשון של ארץ ישראל בפרושו לאגדות חז"ל במסכת ברכות – עין אי"ה.

ביום שלישי ד' ניסן (5.4) בשעה 20:30 יקיים פרויקט 'שניים בריבוע' כנס וירטואלי בשיתוף עם ערוץ 7 'יוצאים לחירות כלכלית. בהשתתפות הרב אריאל עמיצור - מייסד 'הבית לכלכלה יהודית', יובל שוורצמן - מנטור ליזמות נדל"ן וליאור שפירא - בעלת טור במקור ראשון.

לחצו כאן לקבלת לינק למשדר zoom>>