ת', לוחם ותיק ביחידת המסתערבים של מג"ב, פקח עיניים רק לפני שלושה ימים. עד אז הוא היה מונשם ומורדם אחרי שנפגע אנושות מכדורים שירו לעברו המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני בחדרה.
בריאיון למהדורה המרכזית בחדשות 12 שיחזר ת' את קרב היריות שניהל יחד עם חבריו מול שני המחבלים עד שנפצע אנוש ואיבד את הכרתו.
את ירי המחבלים שמעו ת' וחבריו כשהיו בדרכם למסעדה שבחדרה. הם עצרו את הרכב בצידי הכביש והחלו לרוץ לעבר מקור הירי עם אקדחים שלופים. "אתה כבר שומע צרורות של M16 שזה כבר קנה מידה הרבה יותר גדול", משחזר ת'. "קודם כול, המטרה הייתה להגיע כמה שיותר מהר לנקודה, כי אם הם היו גולשים למטה - זה היה טבח". לדבריו, "אם זה לא אני ולא י' שהיה איתי ולא ל', זה 20 ילדים הרוגים".
הוא מוסיף: "הם באו עליהם עם תחמושת של M16 כשלא היה להם M16 למעשה. זאת אומרת, הם חיכו למקום כדי להרוג חיילים כדי לקחת להם את ה- M16".
"אני רץ להגיע כמה שיותר מהר. רץ לכיוון הירי", הוא נזכר. "ואז אני מזהה, 10 מטר מולי אני מזהה אחד, הם כנראה היו שניים, אני מזהה אחד, שפותח עליי באש. אני חוטף, אני נופל, אני עוד נושם, אין לי בעיה. אני ממשיך, קם, אני מחכה לו, נותן לו עוד כמה כדורים, הוא מתכופף. אני מחכה לו, נראה לי עוד פעם, הוא עומד - אני נותן לו כדורים ואז הוא נעלם לי, ואז אני חוטף... חוטף מצד דרום כדורים, רסיסים, אני לא יודע מה אני חוטף. שם חטפתי חזק".
שני המחבלים ירו לעבר ת' עשרות כדורים. פרמדיקים של מד"א פינו אותו לבית החולים הלל יפה במהירות שיא, מונשם ומורדם. חייו ניצלו בזכות הצוות הרפואי ות' הועבר אל בית החולים תל השומר, שם יעבור הליך שיקום ארוך, עד שיצא סופית מכלל סכנה.
ל', לוחם נוסף ביחידת המסתערבים של משמר הגבול שהסתער על המחבל בפיגוע בחדרה, אושפז במחלקה האורתופדית של המרכז הרפואי הלל יפה לאחר שמצבו הוגדר קל, אך ביום שלאחר אשפוזו הרגיש כאבים ודקירות באחת מעיניו.
"זה התחיל מעקצוץ ודקירה מציקים ובהתחלה ביקשתי מזוגתי שתסתכל אם אולי נכנס לי ריס לעין", הוא מספר, "אבל היא לא ראתה כלום, ולמרות זאת הדקירות לא חלפו".
מכיוון של' היה עדיין מאושפז, הוא פנה לצוות המחלקה האורתופדית והופנה לבדיקה במרפאת העיניים. במרפאה ראו מיד כי בעין נעוץ רסיס, תולדה של נתז מאחד שנורו לעברו בעת הפיגוע בחדרה.
"בהתחלה ניסינו להוציא בדרכים שגרתיות תוך הערכה מקצועית בסיוע מכשיר OCT", מתאר ד"ר אורי שייר, רופא בכיר במחלקת עיניים של המרכז הרפואי הלל יפה, "מהר מאוד הבנו שהפעולה חייבת להיעשות בניתוח, כי היה ברור שעומק החדירה לקרנית העין גדול ויש חשש לפגיעה מהותית בראיה ואף סכנה לאיבוד הראייה".
בניתוח, הוצא הרסיס בשלמותו, בצורה זהירה, וללא פגיעה בשלמות העין. השבוע הגיע ל' לביקור במרפאת עיניים לטובת מעקב, שם פגש אותו ד"ר שייר לבדיקה חוזרת. "מה שהתחיל במחשבה שמדובר בריס, הפך לרסיס", מסכם ל' את הפגיעה בעינו.