התחלה// נולד וגדל בשכונת הדר הכרמל בחיפה. "גרתי בחדר אחד עם ההורים שלי ופינת בישול – כמקובל בימים שלפני קום המדינה. אחר כך עברנו לדירה מרווחת יותר, בת שני חדרים. היו תנאים של תקופת הצנע, אבל היינו מאושרים. כל אחד היה שמח בחלקו והבין שהוא תורם תרומה גדולה לקליטת העלייה באותן השנים".
אבא// לו (יהודה) ז"ל. עלה לארץ בשנת 1935. את גרמניה עזב שנתיים קודם לכן, ובמהלכן היה פליט ביוגוסלביה. בשנותיו הראשונות בארץ היה חבר בקואופרטיב של קבוצת צעירים מגרמניה ששטפו חלונות ראווה. ברבות השנים למד הנהלת חשבונות, ועסק במקצוע עד הגיעו לגיל שמונים, "אז ההורים עברו לירושלים למשך עשור, שם הוא התנדב לעבוד במקצוע הזה עם רופאים במרכז הרפואי ביקור חולים".
אמא// לילי (לאה) ז"ל. עלתה לארץ מגרמניה בשנת 1939, יום לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. עזבה את גרמניה בשנת 1937 ועברה להכשרה קיבוצית בבלגיה. "הסוכנות היהודית סירבה לתת לה סרטיפיקט, בגלל שכבר עזבה את התופת בגרמניה. מכיוון שהרגישה שהקרקע בוערת לה מתחת לרגליים, היא עלתה לארץ כתיירת. לשם כך הייתה צריכה להפקיד 1,000 לירות שטרלינג, שאותן גייסה מכל בני המשפחה, כעירבון שתעזוב את הארץ. היא כמובן לא עזבה, אך בשנת 1944, כשהיא נישאה לאזרח פלשתינה – אבי, כמובן – הבריטים החזירו לה את הכסף". כל חייה התנדבה בחברה קדישא בחיפה בטהרות ובתפירת תכריכים.
יקה אמיתי// שנים רבות התפלל בבית הכנסת 'אהבת תורה' של הקהילה הייקית בחיפה, "עם שמירה של כל המנהגים של עדות אשכנז. בשנות החמישים, כשהיו לא מעט מתפללים שלא ידעו עברית, הדרשות של הרבנים התנהלו בגרמנית. לצד המסורת בבית הוריי, קיבלתי גם משם לא מעט ממנהגי אשכנז". עד היום מדבר, קורא וכותב גרמנית שוטפת.
אחות// בתיה לדרר ז"ל. נפטרה לפני כחמש שנים ממחלה קשה. עבדה כאחות בשערי צדק. השאירה אחריה חמישה ילדים ונכדים רבים.
מהפך לימודי// למד בבית הספר 'יבנה' בחיפה ושנתיים בתיכון. בכיתה י"א עבר ללמוד בישיבת בני עקיבא בנחלים, "אחרי התעקשות גדולה מול ההורים שאני רוצה ללמוד בישיבת בני עקיבא. זה היה מהפך גדול בחיים שלי".
חברים 56 שנה// תלמיד מחזור ד' של ישיבת נחלים. "מחזור מאוד מיוחד, שממנו יצאו חברי הכנסת זבולון אורלב וניסן סלומינסקי. אנחנו חברים קרובים בלב ובנפש. סיימנו את לימודינו לפני חמישים ושש שנה, ומאז נמצאים בקשר הדוק ושוטף. התחייבנו לזה כשסיימנו כיתה י"ב, וברוך ה', עמדנו בהבטחתנו".
שנת קודש// אחרי שסיים את הלימודים בישיבת נחלים, עלה ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. "הרב צבי יהודה זצ"ל ניסה מאוד לשכנע אותי להמשיך בלימודיי בישיבה, אבל בחרתי ללכת לצבא".
ארץ אהבתי// התגייס לשירות צבאי בגדנ"ע. "כל השירות הייתי בבסיסי הגדנ"ע בנורית שבגלבוע. נוסף על היותי מדריך גדנ"ע, למדתי להיות מדריך צבאי לידיעת הארץ. כך התאהבתי במקצוע הגאוגרפיה, שהפך למקצוע חיי".
מורה לחיים// אחרי שנתיים וחודשיים הלך לאוניברסיטת חיפה, שעוד הייתה שלוחה של האוניברסיטה העברית, ולמד גאוגרפיה ותולדות עם ישראל. "הוצאתי גם תעודת הוראה, כך שבמקביל להיותי סטודנט, עסקתי בהוראה. הייתי מחנך בתיכון הדתי בקריית אתא. רבים מתלמידיי דאז זוכרים אותי עד היום".
דוקטורט בינלאומי// עם סיום התואר הראשון באוניברסיטת חיפה התבקש להישאר כעוזר הוראה, במקביל ללימודי התואר השני באוניברסיטה העברית בירושלים. "אחרי שסיימתי את התואר השני, אוניברסיטת חיפה הייתה בשלבי בנייה מתקדמים, כך שהציעו לי לנסוע לארצות הברית ולבצע שם את עבודת הדוקטורט במימון של האוניברסיטה. בדיוק לפני שנסעתי, התחתנתי".
החצי השני// מיכל לבית ברגמן. "מי ששידך בינינו הייתה המזכירה בבית הספר בקריית אתא שבו לימדתי. אשתי קרובת משפחה שלה. שישה שבועות לאחר החתונה עברנו לארצות הברית". מיכל הייתה עובדת סוציאלית בבית אבות בחיפה, שבו התגוררו בשלב מסוים גם הוריו, עד לפרישתה לפנסיה.
נשאר כפרופסור אורח// בשנת 1973 עבר הזוג הצעיר לארצות הברית, לכתיבת עבודת הדוקטורט באוניברסיטת בוסטון. "גרנו שם שלוש שנים. לקראת סיום לימודיי רציתי לחזור לאוניברסיטת חיפה שמימנה את לימודיי. זה היה אחרי מלחמת יום הכיפורים ולא היו תקנים פנויים. לא הצלחתי לחזור לאף אוניברסיטה ישראלית, אז עברתי לכהן כפרופסור אורח במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת מיאמי למשך שנה".
סגן הנשיא// אחרי ארבע שנים בגולה, חזר ארצה לאוניברסיטת חיפה. במשך השנים התקדם במדרג התפקידים עד לפרופסור מן המניין. בשנת 1995 מונה לסגן נשיא האוניברסיטה. "כיהנתי בתפקיד קרוב לעשור, עד 2004. במקביל לעבודה בחיפה, עבדתי במשרה חלקית גם במחלקה לגאוגרפיה ובמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן".
גאוגרפיה אינטרנטית// במהלך השנים, במקביל לשלל התפקידים, עסק במחקר, עד עצם היום הזה. "המחקרים שלי עוסקים ביחסים שבין מרחב לזמן, גאוגרפיה של שיווק, ובשלב מאוחר יותר בגאוגרפיה של התקשורת ובגאוגרפיה של הניידות האישית שלנו – ברגל, ברכב, בטלפון ובאינטרנט".
תפילות נודדות// בשנים האחרונות עסק גם בחקר של הגאוגרפיה וההיסטוריה של תפילות וברכות, "איפה התחילו להתפתח תפילות שונות, איך הן נדדו מפזורה אחת לשנייה, איך נקלטו בפזורות השונות. פרסמתי מספר גדול של מאמרים בנושא ואף הוצאתי ספר בהוצאת מכללת שאנן בחיפה. עד היום אני ממשיך בשני הכיוונים האלה של המחקר".
משוכה תוניסאית// במהלך השנים היה פעיל מאוד באיגוד הגאוגרפיה הבינלאומי, IGU, וכיהן שנים רבות כסגן נשיא הארגון. "התפקיד כלל הרבה נסיעות, התעסקות עם ארגון המחקר בקהילות הגאוגרפיות בארצות השונות. נבחרתי לתפקיד בקונגרס שהתקיים בתוניס, התמודדתי מול מועמדים ממצרים, מערב הסעודית ומתוניסיה. היום אני לא בטוח שהייתי מצליח לעבור את המשוכה".
נשיא// ב־2004 פרש לפנסיה מוקדמת ועבר לאוניברסיטת אוקספורד, שם קיבל משרה של חוקר מהשורה למשך חצי שנה, מהלך שהצטרף למספר שבתונים באוניברסיטת מרילנד. כשחזר ארצה, מונה להיות הנשיא המיועד של המכללה האקדמית לישראל. "זאת הייתה מכללה אמריקנית שייבאנו ארצה". בשנת 2007 מונה לתפקיד נשיא המכללה האקדמית צפת. "בניתי שם את לימודי ה־B.A., עד שפרשתי בשנת 2014".
עובר צד// התחנה הבאה הייתה המועצה להשכלה גבוהה, שבה היה חבר למעלה מארבע שנים. "הייתי חבר בוועדות של מדעי החברה, הוועדה להערכת איכות והוועדה הבינלאומית. עבודה מסוג אחר. חשוב לראות את המערכת האקדמית גם מהצד השני והרגולטורי של המתרס, שמאפשר לקבל פרספקטיבה רחבה מאוד על עולם ההשכלה הגבוהה בישראל".
על הרצף// בשנת 2019 נקרא בשנית אל הדגל, לחזור לכהן כנשיא המכללה האקדמית צפת. "קדנציה רביעית ורצף שני בתפקיד. אם ה' ייתן לי כוח, אכהן בתפקיד עוד שנתיים. כעת אנחנו עוסקים בפיתוח תואר שני ובונים קמפוס חדש ענק שייפתח בשבועות הקרובים, וכן מכון להוראה באמצעות בובות, כחלק מהתמחות המכללה בנושא בריאות. בנוסף, אנחנו חלק מהמאמץ של הקמת אוניברסיטה בגליל".
משנה מקום// אחרי שכל חייו התגורר בחיפה, למעט גיחות מחוץ לישראל, לפני כשנתיים עבר להתגורר בגבעת שמואל. "אנחנו כבר אנשים מבוגרים, הבנות שלנו לא נשארו בחיפה, וחשבנו שהגיעה השעה לשנות צורת מגורים ולהחליף מקום, אז עברנו לגבעת שמואל כדי להיות קרובים לבת הגדולה שלנו. זה נשמע מוזר, אבל מחיפה לצפת נסעתי שעה וחצי לכל כיוון, ומגבעת שמואל לצפת זה רק שעה ושלושת־רבעי. מערכת הדרכים ממרכז הארץ לגליל העליון מאוד מפותחת והנסיעה חלקה מאוד".
הנחת// שלוש בנות ושלושה־עשר נכדים. טובי (47) גרה בגבעת שמואל, מירי (45) גרה במורשת ונגה (42) גרה במודיעין.
אם זה לא היה המסלול// "בנערותי רציתי להיות עיתונאי וגם לקחת קורס בכתב בתחום הזה, כך שבהחלט יכול להיות שהייתי מוצא את עצמי בעולם העיתונות. לחלופין, אם הייתי נשאר באקדמיה, יכול להיות שהייתי היסטוריון".
ובמגרש הביתי
בוקר טוב// סדר היום משתנה בהתאם לנסיעה למכללה. "אם צריך לנסוע לצפת, אני מתעורר ב־4:40 בבוקר, מתארגן, מתפלל ונוסע לצפת. העבודה מתחילה בשבע וחצי בבוקר ונגמרת בארבע אחר הצהריים. פעמיים בשבוע אני נשאר לישון בצפת, ואם לא – אני חוזר הביתה".
פלייליסט// "אוהב את כל המוזיקה שבעולם, במיוחד אולדיז, המוזיקה של שנות השישים – אלביס פרסלי והחיפושיות".
השבת שלי// "שבת זה סעודה בכיף עם הילדים ותפילה בבית הכנסת שלי, 'נאוה תהילה', שמתאפיין בתפילה נינוחה וראויה".
דמויות מופת// הרב פרופ' לורד יונתן זקס זצ"ל. "יש א־ל אחד בעולם, אבל יש דרכים שונות לעובדו".
מפחיד אותי// "כל מיני פורענויות המתרגשות ובאות לעולם, שלא נדע".
משאלה// "לראות את נכדיי בעזרת ה' מקימים את בתיהם על פי מורשת אבותינו בארץ ישראל".
כשאהיה גדול// "הכי כיף היה לומר שאהיה פנסיונר עליז, אבל אם הקב"ה ייתן לי כוח – בגיל 78, כשאסיים את העבודה במכללה, אחפש משהו אחר".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***