מאגר בוטמיה
מאגר בוטמיהצילום: תמר גלבוע

***

אנחנו שמחים להציע לכם שלושה עשר אתרים אליהם תוכלו לטייל ולהגיד "מה נשתנה הפסח הזה" שבפסח הזה הגענו למקום חדש בארץ ישראל.

***

מאגר בוטמיה

בגולן, למרות תדמיתו כ"ארץ המים" כמעט ולא נשמרים מקורות מים קבועים באופן טבעי ובייחוד בעונת הקיץ, למעט אלו הנמצאים במורדות הנחלים. עובדה זו גורמת לבעיה קשה בפיתוח חקלאות משגשגת.

לאחר מלחמת ששת הימים כאשר שבנו אל הגולן, הזדרזו המוסדות לפתח מקורות אגירת מים לאור העובדה שהגולן יושב על אגן היקוות של הכנרת "מאגר המים הלאומי", בשלב ראשון החליטו שלנחלים הזורמים אל הכנרת ניתן להמשיך לזרום, אך את "המים המזרחיים" יאגמו עד המילימטר האחרון. מים מזרחיים לא ככינוי עדתי, אלא כזה המתאר את כיוון זרימתם של המים לעבר סוריה. שטח מצומצם במזרח הגולן נמצא באגן ההיקוות של נחל הרוקאד , הנחל המערבי ביותר בסוריה. את המים אוגרים במאגרי מים גדולים הבנויים ע"י סכר העוצר את זרימתו החופשי של ערוץ הנחל ומציף שטח. אמנם מאגרי המים נבנו לטובת חקלאות ,אך מראה עיניים לא יכול להטעות ומקור מים לא יכול לאכזב ורבים מהמאגרים מהווים מקור תיירות.

היפה במיניהם הוא מאגר בוטמיה, על שם הכפר הסורי שהיה במקום. בניגוד למאגרים האחרים, המאגר מוקף עצים, חלקם גדלים במים ומהווים אכסניה למגוון ציפורים ועופות מים החונים כאן.

נוסף על כך הר הגעש המרשים תל פארס השוכן ממש מעלינו וטורבינות הרוח הענקיות שנבנות כאן ולא ניתן להתעלם מהן.

מומלץ לבקר במקום בשעות בין הערביים או לאמיצים יותר, בשעות הזריחה, בכדי ליהנות ממגוון העופות הנמצאים כאן.

שחייה לא באה בחשבון שכן הקרקע בוצית ביותר.

כיצד מגיעים: 10 ק"מ לערך צפונית לרמת מגשימים על כביש 98 צומת עם ג'יפ תלוי על עמוד (רק בשביל המחזה הזה שווה להגיע למאגר) כאן פונים לכיוון צפון מזרח נוסעים כק"מ וחצי עד לצומת עם פניה ימינה לכביש משובש ביותר. נפנה וניסע עליו כמה מאות מטרים עד שנבחין בערמת עפר מצד שמאל שם נחנה את רכבינו ונצעד אל עבר המאגר שניתן כבר להבחין בו בבירור.

***

הג'ובה הגדולה

הג'ובה הינה תופעה גיאולוגית נדירה של בור טבעי הנמצא בקרקע הבזלת באזור יער אודם הנמצא בצפון הגולן. ישנם כעשרים ושלושה בורות כאלה שגודלם משתנה מעומק של שמונה מטרים ועד לג'ובה הגדולה אליה נשים פעמינו. עומקה הוא של שבעים מטרים(!!!) וקוטרה כ 250 מטר.

מה שמוסיף למסתורין היא העובדה שהסתכלות על כלל 23 הג'ובות מראה שהן מסודרות בקו הגיוני רציף בדומה לפריסת הרי הגעש. התופעה הנדירה נחקרה רבות על ידי גיאולוגים, ההסבר הרווח להיווצרותה הוא של ד"ר דורון מור, חוקר הגיאולוגיה הישראלי הראשון של הגולן. על פי הסברו הג`ובות הן תוצאה של פליטת גז וולקני מן העומק, שיצרה התפוצצות עזה של גז ללא חומר ועל כן הממצא היחידי שנותר בשטח הוא הבור שנוצר מאפקט ההדף.

נלך בשביל המנגיש את האתר ומאפשר הליכה נינוחה לכל גיל של כשלוש מאות מטרים לתצפית מרהיבה על תופעת הטבע. מראה בהחלט משובב נפש ומרתק ילדים ומבוגרים כאחד.

כיצד מגיעים: על כביש 978 המחבר בין הכפר הדרוזי מסעדה לצומת האמיר (ווסט בשמה הקודם) כ200 מטר צפונה לכניסה לישוב אודם ישנו שילוט קטן מערבה עם חניון יפה ומסודר.

***

אנדרטת סיירת אגוז

הגולן כאזור קרבות ספח אליו אנדרטאות רבות המספרות את סיפור גבורתם של לוחמים במערכות ישראל. האנדרטה המיוחדת ביותר ברחבי הגולן איננה מנציחה לוחמים שנפלו דווקא בקרבות ברמת הגולן אלא מנציחה את כלל נופליה של סיירת אגוז האגדית. בלב חורש האלונים הטבעי הנמצא במורדות החרמון מונצחים שמות נופלי היחידה סביב עצים ותצפיות מרהיבות הפונות לעבר נחל חזורי ונחל גובתא.

מומלץ לא להסתפק בשיטוט בשבילים המפוזרים באנדרטה עצמה אלא להמשיך בהליכה רגלית בחורש לעבר מבצר קלעת נמרוד, החורש משובץ בפריחה אביבית מרהיבה שמתחילה כעת . ההליכה היא על גבי שביל מסומן אדום. המסלול אינו קשה במיוחד ובסיומו נגיע אל שער הכניסה לגן לאומי מבצר נמרוד ומכאן זו כבר החלטה שלכם האם לבקר ב"תל החורבות היפה מסוגו בעולם" כפי שאמר זאת הסופר מרק טווין או להמשיך הלאה למקום היפה והפחות המוכר הבא.

כיצד מגיעים: נוסעים על כביש 989 המפותל, המוליך ממפל סער לעבר מג'דל שמס. חונים בחניית אתר נבי חזורי וצועדים על השביל האדום הנמצא ע"ג שביל עפר הסמוך לגדר האתר הדרוזי, עוברים מחסום רכבים וממשיכים רגלית אל עבר האנדרטה.

***

מצפור הבנים על משולש הגבולות

הגולן הוא אזור גבול, יחיד ומיוחד מכל הגבולות הינו מפגש של שלושת המדינות סוריה-ישראל- ירדן. אמנם נקודה זו נמצאת בלב אזור בטחוני כמו מרבית קווי הגבול שלנו, אך בהחלט ניתן ללכת ולהשקיף על האזור המיוחד הזה שבו הגבול איננו רק קו גבול מדיני אלא גם קו גבול גיאוגרפי.

הגבול עובר במפגש נחלי הירמוך והרוקד. חלוקת הטריטוריה הינה כדלקמן: השטח שמצפון למפגש הינו סוריה, השטח מדרום ירדן וממערב לירמוך ולרוקאד, "הישות הציונית" הלא היא מדינת ישראל. בנקודת מפגש הגבולות הנחלים הינם מצוקיים מאוד, הפרש הגבהים בין הרמות שמעל הנחלים הינו מרשים במיוחד ויוצר מראה מרהיב בו צונחים סלעי הגיר הירוקים אל הנחלים העמוקים שנמצאים מתחתיהם. מצפור הבנים הוקם לזכרם של נופלי מושב נוב והוא גם סמוך למעין עין אי"ה ששופץ לזכרו של אילון הורביץ, בן המושב שמונצח אף הוא במצפור.

כיצד מגיעים: ניסע אל עבר מושב מיצר הנמצא בדרום הגולן, בצומת הכניסה למושב לא נפנה אלא נמשיך ישר כ200 מטר עד לצומת שבה נפנה ימינה בסמוך לגדר ניסע עד לפניה שמאלה בעקבות השלט עין איה. ירידה קטנה ואנחנו כבר מקבלים את "מכת הנוף" בפנים. נמשיך בירידה מטה, נראה מימיננו את חוות "נירים בהרים" נמשיך ישר בדרך עד למחסום צהלי צהוב. שם נחנה את רכבנו. נצא לצעידה של כ-10 דק'. ראשית נלך ימינה מהמחסום (דרומה) בסמוך לשדה חקלאי עד לקצה השדה בו יש שדרת עצים, שם נפנה שמאלה ונלך מזרחה בעקבות סימון שבילים מאולתר ראשית על דרך ג'יפים ולאחר מכן בשטח הסלעי גירני עד למצפור אותו נראה כגבעה. שימו לב באזור זה חם, הצטיידו במים וכובעים. אין להגיע לאתר זה בחשכה בגלל הקרבה לגבול.

***

גלגל רפאים- רוג'ם אל הירי

למיטיבי הלכת שבינינו בנו אי שם לפני מס' שנים את "שביל הגולן" אחיו הצעיר והקטן של "שביל ישראל", 120 ק"מ של שביל המחבר בין החרמון לדרום הגולן. המיוחד בשביל זה שפרצו בו דרכים שלמטייל הרוצה את הכל במנות מרוכזות היו משעממים. למטיילים בשבילים הארוכים סבלנות רבה והם יודעים לזהות יופי בכל תוואי. כזה הוא המכונה "שביל הדולמנים המזרחי". קטע קצר בן שאורכו 5 ק"מ, סביב אחד האתרים המסתוריים ביותר בארץ, אתר רוג'ם אל הירי, תל חתול הבר בתרגום חופשי ,שכבר שמו מעלה אסוציאציות מרתקות.

באתר שלושה מעגלי גדרות אבנים ענקיות אחד סביב השני בקטרים של עשרות מטרים ובמרכזו גל אבנים גדול המכונה דולמן, אתר קבורה קדום מאוד מתקופת הברונזה. אינספור תיאוריות נשפכו על האתר וכנראה שעוד ישפכו. כיום מקובל שהאתר היה ככל הנראה אחוזת קבר של מישהו מכובד ועשיר.

נקודת המבט האופטימלית על האתר הינה במבט על האפשרי רק בתצלום אווירי.

נמליץ על הליכה רגלית בעקבות תוואי שביל הגולן כאשר היציאה היא מחניון דליות הנמצא כ-500 מטר מערבית לצומת דליות (כביש 808- 869). מכאן נעקוב אחרי השלט המרהיב של שביל הגולן שייתן לנו את כל המידע ויוליך אותנו לכיוון מזרח. נחצה את הכביש ונעפיל אל עבר מאגר שעבניה מכאן נתחיל ללכת בינות למישורי פרא טובלים בצמחיה גבוהה המשובצת בצבעים פסיכודליים של פריחה. יש לעקוב היטב אחרי סימון השביל הכחול- לבן-ירוק שכן העשבייה מכסה אותו לפרקים וכך להגיע עד לאתר הרוג'ם שניתן להבחין בו בבירור. באתר יש לעזוב את הסימון ולהיכנס פנימה אל גל האבנים הפנימי ולהשקיף סביב. סיום המסלול כעבור 3-4 שעות בציר המים. שביל עפר הנוסע מאחורי מושב יונתן. ניתן גם לשוב על עקבותינו ולחזור אל הרכב שנשאר בחניון דליות בדרך היפה.

***

החולות הצבעוניים בנמרוד

זו לא טעות, גם בגולן יש חולות צבעוניים. גיאולוגית מדובר באזור החרמון שכן הגולן הוא בזלתי ואין בו חול. נספר לכם על הישוב המיוחד והגבוה נמרוד, הקטן בין כל יישובי הגולן. ישוב שהוא בהחלט מקום מעורר השראה בפני עצמו, נמצא על גבי הר קטע החולי שהושל בעת תהליך התרוממות החרמון, אי שם לפני אי אלו מיליוני שנים גיאולוגיות. כך נחשפו השכבות הצבעוניות שנמצאות במכתשים הדרומיים, שם אנו יורדים אל עומק הקרקע ורואים את השכבות וכאן בנמרוד, הקרקע התרוממה והביאה את השכבות אלינו. אמנם למלא בבקבוקים קצת קשה כאן אבל ניתן בהחלט לראות את הגוונים על גבי המסלע וליהנות ממראה נדיר זה. מי שלא ישביע אותו המראה מוזמן לסור אל שער הכניסה לישוב ולצפות אל עבר ברכת רם, כאן מקבלים מראה מרהיב של מטעים, הרי געש, יער מפותח, חרמון מעלינו.

כיצד מגיעים: על שביל הגישה לישוב נמרוד נוסעים כ700 מטרים מסתכלים שמאלה לעבר המחפורות הנמצאות בסמוך לכביש שם על הסלע נראה את החולות.

***

טיילת מצוקי האון

מועצה אזורית גולן סללה טיילת שאורכה כ-35 ק"מ וחלקה הגדול עובר בתצפית על הנוף המרהיב של הגולן. הטיילת יועדה בתחילה לחסוך נסיעות בין ישובים סמוכים. ועל הדרך להרוויח תשתית ראויה לפעילות ספורטיבית. אך מאז נסללה הטיילת, היא הפכה להיות אטרקציה תיירותית העומדת בפני עצמה.

נמליץ על הליכה במקטע הטיילת המקשר בין הקיבוצים הדרומיים בגולן כפר חרוב ומבוא חמה ונשענת על אחת חוויות הטבע היפות בגולן, התצפית אל עבר הכנרת. התצפית יפה בכל שעה ובמיוחד בשעות השקיעה.

מראה מהפנט של הכנרת עם הרי הגליל העליון והתחתון וביום מעולה אפילו הכרמל נראה מכאן ולא משאיר אף צופה אדיש. ההליכה מתאימה לכל גיל.

כיצד מגיעים: 1 ק"מ צפונית לכניסה לקיבוץ מבוא חמה ניצבת בריכת מים גדולה הנמצאת שמאלה (מערבה) מהכביש, עם דרך אספלט צרה המובילה אליה. מכאן נגיע אל חניה לטיילת. הסיום במצפה לשלום הנמצא 500 מטר דרומית לכניסה לקיבוץ כפר חרוב. ניתן כמובן גם ללכת הלוך וחוזר.

***

קסר ברדוויל

הגולן מזמן נקודות שממה המאפשרות לצפות על כחול השמיים ועל הירוק כשהכל בהיר וחד.

כזו היא נקודת תצפית מרהיבה הנמצאת מעל ל"ברך" של נחל אל על המפורסם. שמו הערבי של האתר מזהה את המקום כצלבני. "ברדוויל" הוא שיבוש שמו של בלדווין, אחד משליטי "ממלכת ירושלים" הצלבנית. אמנם מבחינת הממצא הכתוב ידועה מצודה צלבנית שנבנתה בסמוך לכפר אלעל , כלומר באזורינו. מעניין לציין שמצודה זו הוחרבה ע"י שליט דמשק המונגולי טוגתכין. אך מבחינה ארכיאולוגית לא נמצאה במקום שום טענה המאששת את העניין, כן נמצאו ממצאים רבים מתקופת הברונזה, מה שמייחס את המקום כאחד מהמתחמים המוכרים בגולן מתקופה זו, ביניהם מתחם לביאה, מעל למושב רמות. מתחם יצחקי, באזור צומת המפלים ועוד. כמו כן נמצאו ממצאים גם מהתקופה הישראלית.

נמליץ לצעוד בזהירות אל עבר השפיץ של ה"קסר" הנמצא בדיוק מעל לברך בה נחל אל על פונה בחדות צפונה. כאן על סלעי הבזלת העצומים ניתן לעמוד אל מול הנוף ולנשום עמוק.

כיצד מגיעים: נוסעים על כביש 808 אל עבר הישוב נטור, כביש גישה ארוך מוביל אל הישוב וכ500 מטרים לפני שער הכניסה נפגוש בכביש הפונה שמאלה ומשולט בשלטי הכוונה אל עבר בית הכנסת העתיק עין קשתות. אנו ניסע דווקא על דרך עפר המסתעפת מהכביש שמאלה. בדרך זו ונרד ישר לאורך כ 5 ק"מ. בסיום הדרך נגיע אל שער סגור של מטע. כאן נחנה את רכבינו. נזהה משמאל לנו שלט של רשות שמורות הטבע המצהיר על כניסה לשמורת נחל אל על וסימון שבילים כחול שמתחבר אל הנחל. אנו נלך על דרך העפר הפונה דרום- מערב לאורך המטע לאורך של 300 מטרים לערך, עד שהדרך תתעקל בחדות צפונה. כאן נפנה את מבטינו ונבחין באתר מוזר למראה בעל גלי אבנים עצומים זהו הקסר.

***

עין מומסיה (עין טורבינה)

בריכת בזלת חביבה שאגמה במקור את נביעת מעיין הכפר הצ'רקסי מומסיה, אחד מ11 כפרים של אוכלוסייה שהגיעה לגולן בשלהי המאה ה19. הבריכה שופצה ונוקתה והיא אוצרת בתוכה מי מעיין קרירים וזכים. המיקום בצפון הגולן אמנם יחייב לטובלים בו בפסח, תה חם שימתין ביציאה אבל ברור לכולנו שאין כמו מעיין טוב בכדי לסגור יום טיול.

כיצד מגיעים: נוסעים על כביש 98. 4 ק"מ צפונית למושב אלוני הבשן נמצא אתר טורבינות הרוח. מול העלייה אליו דרך עפר הפונה לכיוון מערב. נחנה את רכבינו בצומת שבילי העפר בסמוך לחורשה. נלך על הכביש השמאלי כ 200 מטר עד שנראה את הבריכה משמאלנו. ניתן גם להיכנס לתוך החורשה ולעשות פיקניק קרוב יותר למעיין.

***

מצפור רצועת הביטחון

המצפור נמצא בהר-דב או ליתר דיוק במצפה רמתא. הדרך למצפור עוברת בחורש צפוף הנראה כאילו לא נגעה בו יד אדם.

מהנקודה הגבוהה זו ניתן לראות את כל האזור המזרחי של דרום לבנון ובראות סבירה אף להגיע עד הים, הים התיכון.

את הקמת המצפור יזמו מפקד צה"ל באוגדת הגליל, בראש ובראשונה, בשביל הנחלת ערכי מורשת לחימה לחיילי צה"ל אך גם בשביל לאפשר לאזרחים להגיע בתיאום בטחוני מיוחד ובאבטחת צה"ל אל המקום להתרשם מהנוף המרהיב והמיוחד וגם לשמוע את סיפורי הגבורה של חיילי צה"ל במלחמתם בארגוני המחבלים במשך עשרות שנים על אדמת לבנון. במהלך פסח וגם בימי שישי במשך הקיץ מתקיימים סיורים מאורגנים ומאובטחים ע"י צה"ל בהר.

***

אתרי הרכבת החיג'אזית

בשלהי האימפריה העותמאנית, עבד חמיד השני, ניגש לפרויקט מגלומני שתכליתו היה חיזוק מעמדה של האימפריה בעיני העולם המוסלמי. הפרויקט: סלילת מסילת רכבת לעבר הערים המקודשות לאיסלם- מכה ומדינה. המשימה הוטלה על מהנדס רכבות מוכשר בשם אוגוסט מייסנר שהצליח להשלים כמעט את כל סלילתה ב-8 שנים בלבד. מכיוון שהקיסר לא השלים את כהונתו בשל מרד "הטורקים הצעירים" ב-1908, מסילת הרכבת נסללה רק עד מדינה ולא עד מכה.

למסילה הארוכה שהתחילה בדמשק, חובר מסעף מערבי שיצא מחיפה והתחבר לעיר הגבול הסורית, דרעא המוכר בשפה הציונית בשם "רכבת העמק". אך מעבר לעמק היה עוד אתגר הנדסי משמעותי יותר, להעלות את הרכבת מצמח הנמצאת לשפת הכנרת בגובה 200 מטר מתחת פני הים, לדרעא הנמצאת בגולן הסורי בגובה של כ500 מטר מעל פני הים. מייסנר החליט להעביר את המסילה על גדות נהר הירמוך בכדי להרוויח אספקת מים קבועה למנועי הקיטור שהניעו את הרכבות. המעבר חייב אותו לבנות גשרים ומנהרות בכדי להתגבר על תוואי השטח. בעזרת 9000 חיילים טורקיים ובעזרת מימון ממשלתי נרחב הצליח להשלים את המשימה בשנתיים ולבנות את כל המסעף המערבי על 161 הק"מ שלו, גשריו ומנהרותיו.

אנחנו מספרים כאן על שני אתרים לאורך המסילה אותם ניתן לראות אך מחייבים הצטרפות לסיור מאורגן שכן הם חוצים את גדרות הגבול הביטחוני בין ישראל לירדן.

האתר הראשון הוא גשר אל-חמה או בשמו המדויק "ג'סר אל האווי". גשר ברזל שאורכו כ-130 מטר שפוצץ ב"ליל הגשרים" ע"י לוחמי הגדוד השלישי של הפלמ"ח. הדרך אל הגשר עוברת בפריחה האביבית המשגעת ולמרגלות הרי הגלעד והגולן. ההדעה אפשרית רק רק בסיור מאורגן ובאבטחת צה"ל.

האתר השני, "מנהרת הרכבת", מזמן למבקרים בו חוויה בלתי שגרתית של צעידה בשרידי מנהרה שאורכה כ-90 מטרים. המנהרה מסותת אבן בחלקה בחלקה חצובה בהר הטבעי. הדרך אליה עוברת על תוואי המסילה ממש מעל ערוץ הירמוך. האתר נמצא באזור משולש הגבולות. הכניסה אליו מכיוון מושב מיצר. וגם כאן הכניסה היא אך ורק בסיור מאורגן המאובטח ע"י צה"ל.

לשני האתרים יוצאים סיורים מאורגנים בחג הפסח.

***

מצפה כנרת (כנרת מנדל)

בלב יער מבוא חמה, הוקם מצפור יפהפה לזכרה של כנרת מנדל הי"ד שנרצחה בפיגוע בצומת הגוש. שמה של כנרת יצר את ההשראה למיקום המצפור דווקא כאן, בתצפית מושלמת על הכנרת. המצפור המטופח צופה לא רק על הכנרת אלא גם על עמק הירדן ורמות יששכר. בתקופה זו היער פורח בשלל פריחות אביב.

כיצד מגיעים: נכנסים אל עין תאופיק שנמצא בדרך היורדת ממבוא חמה לחמת גדר. ממשיכים ישר ובצומת הראשונה פונים שמאלה בדרך עפר שם נמצא המצפור שהוקם ע"י קק"ל עם חניה ייעודית לרכבי נכים.

***

***

מצפור רצועת הביטחון
מצפור רצועת הביטחוןצילום: ליאור שלף