התמונות הראשונות שהגיעו לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים מהערים באזור קייב היו יוצאות דופן בחומרתן. בעיר בוצ'ה תועדו מאות גופות זרוקות ברחובות, חלקן בצידי דרכים. לא מעט מהנרצחים היו כפותים וניכר כי הוצאו להורג.
התמונות מספרות סיפור שהממשל הרוסי על כל זרועותיו מתכחש לו, ושמתכתב עם המילים "פשעי מלחמה". עדויות שזורמות מצד אזרחים אוקראינים מספרות על מעשי רצח קשים לצד פגיעה אנושה באוכלוסייה אזרחית הכוללת השפלה, אלימות ואונס של נשים וילדים.
נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי נאם השבוע בפני מועצת הביטחון של האו"ם אחרי הצהרות חריפות במיוחד של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ושל בכירי האו"ם, וטען כי מדובר בפשעים הקשים ביותר שבוצעו על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
"אני מבקש שתוטל על רוסיה אחריות מלאה לכל הפעולות שביצעה באוקראינה. כל האחראים חייבים להיות מובאים לדין", הצהיר זלנסקי. הוא טען כי "הרוסים רוצים להפוך את האוקראינים לעבדים שקטים. יש לנו עסק עם מדינה שהופכת את הווטו במועצת הביטחון של האו"ם לזכות לבצע הרג. אני קורא לשנות את השיטה כך שלרוסיה לא יהיה וטו, ומבקש לפעול באופן מיידי. המלחמה באוקראינה היא אחד האתגרים הגדולים ביותר אי פעם לסדר הבינלאומי ולשלום העולמי המושתת על אמנת האומות המאוחדות. מדובר כאן בפלישה בכמה חזיתות למדינה שהיא חברה באו"ם, אוקראינה, על ידי מדינה אחרת, הפדרציה של רוסיה - חברה קבועה במועצת הביטחון, תוך הפרה של אמנת האו"ם, עם מספר מטרות, ובהן שרטוט מחדש של הגבולות המוכרים בין שתי המדינות.
"לעולם לא אשכח את התמונות המחרידות של אזרחים הרוגים בבוצ'ה. מיד קראתי לחקירה עצמאית כדי להבטיח אחריות אפקטיבית. אני גם מזועזע עמוקות מהעדויות על אונס ואלימות מינית", הוסיף.
הנציב העליון לזכויות אדם באו"ם הצדיק את זלנסקי ואמר כי רוסיה ביצעה פשעי מלחמה ואין חולק על כך. "המלחמה עקרה יותר מעשרה מיליון בני אדם בחודש אחד בלבד - תנועת האוכלוסין הכפויה המהירה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הרחק מעבר לגבולות אוקראינה, המלחמה הובילה לעליות מסיביות במחירי המזון, האנרגיה והדשן, מכיוון שרוסיה ואוקראינה הן נקודת המוצא של השווקים הללו. זה שיבש את שרשראות האספקה, ייקר את ההובלה והפעיל לחץ גדול על העולם המפותח", אמר הנציב.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה שהתמונות המגיעות מאוקראינה צריכות להדאיג כל אדם באשר הוא. "אני מוטרדת ומזועזעת מהתמונות שראיתי ומהעדויות ההולכות ומצטברות על זוועות שקשה לאוזן האנושית לשמוע. זה הזמן לפתוח בחקירה עצמאית בינלאומית ובלתי תלויה נגד רוסיה בחשד שביצעה פשעי מלחמה באוקראינה, והאיחוד האירופי יתמוך בכך בכל כוחו".
ברוסיה, כמובן, דחו את הטענות. "התמונות מבוימות לקהל המערבי. וושינגטון ובריסל הם התסריטאים והבמאים וקייב הם השחקנים. זו פרובוקציה שמטרתה להכפיש את רוסיה. אין עובדות - רק שקרים", נמסר בהודעה שיצאה מטעם הממשל.
להשית אחריות אישית
הדרישה הבינלאומית לחקירה נגד רוסיה רק הולכת ומתגברת. ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס מהקריה האקדמית אונו מתייחסת בשיחה איתנו לאפשרויות של חקירה כזו, כשהיא מדגישה כל העת שהמשפט הבינלאומי מוגבל ביכולתו להביא את האחראים לפשעי המלחמה לדין, אבל יכול להגיש כתבי אישום.
"פשעי מלחמה והמשפט הבינלאומי בכלל מטילים אחריות אישית. יש כאן שני מישורים של הפרות: יש הפרות שבוצעו על ידי רוסיה, שהפרה את אמנות ז'נבה ואת דיני הלחימה, ולצד זאת יש אחריות אישית במישור הפלילי של מי שהיו מעורבים בפשעי מלחמה, ויש טענות גם לגבי היתכנות לעבירת רצח עם – אם מדובר בשלילת קיומו של העם האוקראיני", אומרת ד"ר הוסטובסקי ברנדס. "בגין העבירות הללו אפשר להגיע להעמדה לדין של המעורבים באופן אישי. המהלך הזה כבר יצא לדרך - אוקראינה הסכימה לקבל את סמכותו של בית הדין הפלילי בהאג, ולכן הוא פתח בחקירה לגבי המלחמה שם".
לדבריה, לאיש אין ספק שרוסיה עברה על החוק הבינלאומי. "ברור שרוסיה שברה את הכללים. כל המנגנונים של המשפט הבינלאומי נכנסו לפעולה - למעט מועצת הביטחון, שלרוסיה יש בה זכות וטו - אך היכולת המשפטית תמיד מוגבלת אל מול אלימות חסרת גבולות".
ד"ר שמואל ברנאי מפורום אירופה, מומחה לחקר רוסיה ומרכז־מזרח אירופה מהאוניברסיטה העברית, סבור שחקירה כזאת אומנם עשויה לאיים על פוטין, אך הסיכוי שנראה אותו יושב על כיסא הנאשם נמוך מאוד. "באופן פורמלי זה יכול ליצור אפקט קשה. אם המנהיגים במערב יזעקו - וכבר שמענו את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מגדיר את פוטין פושע מלחמה, ואם התמונות האלה מבוצ'ה ומערים נוספות של זוועות שלא ייאמנו יזיזו מהלכים - תהיה חקירה".
מה המשמעות של חקירה כזו מבחינת פוטין?
"אם תהיה ועדה בינלאומית עצמאית שתבוא לאוקראינה לעשות חקירה מלאה עם כל המומחים הבינלאומיים, וזה מה שהנשיא זלנסקי אמר שצריך לעשות מיד לאחר פרסום התמונות, כדי לקבוע איך האנשים נרצחו, ותהיה החלטה – באופן פורמלי יכולה להיות העמדה לדין. יש לנו תקדימים בהיסטוריה של מנהיגי מדינות שהואשמו ללא נוכחותם באולם המשפט הבינלאומי, אבל הם המשיכו לנהל את המדינות שלהם.
"לראות את פוטין אישית על ספסל הנאשמים בהאג זה משהו שקשה מאוד לדמיין, אבל זה לא הדבר הכי חשוב. הדבר החשוב הוא אם תהיה קביעה וכתב אישום בבית הדין הבינלאומי הניטרלי. להבדיל, אנחנו לא ראינו את היטלר יושב על ספסל הנאשמים במשפטי נירנברג, כי הוא התאבד לפני כן, אבל ראינו איך האחריות למעשי הזוועה שביצעו הנאצים מוטלת על המשטר ושלוחיו באשמת ביצוע פשעים נגד האנושות".
מכיבוש כולל לסיפוח מחוזות
לצד שאלת פשעי המלחמה, תמונות הזוועה יכולות אולי לגרום להפעלת לחץ בינלאומי משמעותי יותר כדי שרוסיה תחדל לגמרי מהמלחמה שהכריזה על אוקראינה.
ד"ר שמואל ברנאי אומר ל'בשבע' כי פרסום התמונות היה מהלך משמעותי מאוד. "מבחינת פוטין אני לא חושב שהתמונות הללו ישנו משהו, כי הוא לא מתרגש מהן. החשיבות שלהן היא גם בתוך אוקראינה, שחווה אסון לאומי, וגם כלפי דעת הקהל במערב. הציבור המערבי בכל העולם לא ראה זוועות מהסוג הזה במשך הרבה מאוד שנים – לפחות ממדינות אירופה".
לדבריו, "האירופים לא חיבבו את פוטין גם לפני כן, אבל לא רצו לשלם את המחיר הכלכלי של המלחמה הזו. עכשיו, אחרי פרסום התמונות, זה סיפור אחר. כל אירופי יכול לראות מה המשמעות של המלחמה הזו, ושלא מדובר רק בעוד כמה קילומטרים של אדמה שפוטין רוצה".
לפוטין יש עוד הפתעות בשרוול מבחינת המתקפות באוקראינה?
"פוטין עוד עלול להפתיע אותנו, ללא ספק. הוא עצמו הופתע לרעה, כי הוא תכנן להילחם במשך כמה ימים ולעשות זבנג וגמרנו, וזה לא יצא. רק אחר כך הם שינו את הקו שלהם וטענו שהמלחמה תוכננה לזמן רב יותר. בינתיים עברו יותר מארבעים ימים של לחימה. גם במערב הופתעו, כי לא חשבו שאוקראינה תצליח להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן. ההפתעה היא גם מהעוצמה של ההנהגה האוקראינית והצבא, אבל גם מהעורף, מאזרחי אוקראינה.
"לפוטין נוצרה בעיה מאוד חמורה. אנחנו רואים שקווי החזית שלו מאוד ארוכים, ולפני הנסיגה בצפון החזית הם התפרשו בצורה של פרסה ענקית על יותר מאלף קילומטרים. להחזיק קו חזית כזה זה דבר מאוד קשה. לכן הם בוחרים בנסיגה טקטית בצפון, ששם הם ספגו הרבה אבדות, כדי לחזק את הכוחות ולנסות להפתיע. הם עדיין יכולים ליזום מהלכים צבאיים מאוד גדולים".
הוא יכול לחזור פתאום לקייב כדי לכבוש אותה?
"התוכנית הראשונית של פוטין הייתה לכבוש את קייב, לנטרל את ההנהגה הפוליטית והצבאית של אוקראינה ולהציב בקייב איזשהו דחליל שיהיה עושה דברו. לשמור על אוקראינה כעצמאית עם דגל והמנון - אבל עם ממשלה פרו־רוסית שתעשה כל מה שיכתיב הקרמלין. זה כבר לא יקרה.
"עכשיו הרוסים הולכים על תוכנית אחרת: להרחיב את הגבול של הרפובליקות הבדלניות לגבולות של מחוזות דונייסק ולוהנסק. הרי הבדלנים הם בעצם עושי דברם של הרוסים. גם כאן יש בעיה, כי לאוקראינה יש באזורים הללו כוחות צבא די מיומנים שנמצאים שם כבר כמה שנים ויודעים להילחם היטב ולהחזיק מעמד. עובדה שבאזורים הללו, לאחר חודש של קרבות הרוסים כבשו בקושי כמה כפרים ועיירות. אף עיר גדולה במחוזות האלו לא נפלה, אפילו לא מריופול שנמצאת במצור ומצליחה באופן הירואי לעמוד מול הרוסים".
אם אנחנו מנסים לנתח את מצבו של פוטין, יש צעד שהוא יכול לעשות כדי לשנות את המצב לטובתו? נסיגה מוחלטת מאוקראינה תשנה משהו בשלב הזה?
"בשחמט יש מונח שנקרא 'צוצוונק'. מדובר על מצב שבו כל מהלך שתבצע על לוח המשחק רק יהפוך את מצבך לגרוע יותר ועדיף להיכנע. פוטין נמצא בדיוק במצב כזה. כל מה שהוא יעשה רק יזיק – גם לו וגם למדינה שלו. ארצות הברית והמערב כבר הכריזו על עוד חבילה של סנקציות – החמישית במספר – והן פוגעות בתחומי הבנקאות, חומרי הגלם והטכנולוגיה, וגם באנשים מהמשטר".
בינתיים התמיכה בפוטין ברוסיה נמצאת בשיאה. זו תמיכה אמיתית?
"כרגע אזרחי רוסיה לא יוצאים להפגנות בהמוניהם, וזה גם אומר משהו על סוג המדינה שיש כאן עסק איתה, כי נגד כל הפגנה מופעל כוח אכזרי. למרות הסנקציות, בינתיים המחסנים ברוסיה מלאים. השאלה היא מה יקרה בעוד כמה חודשים. חברות בינלאומיות הרי הפסיקו לפעול שם, ויש דברים שלרוסיה אין תחליפים עבורם. האזרחים ברוסיה כבר סובלים ברמה נמוכה, אבל המחסור שם ילך ויחמיר, והשאלה היא איך ינהגו ההמונים אז.
"אז כן, נכון לעכשיו הפופולריות של פוטין בסקרים רק עלתה, אבל זה נכון כל עוד יש משהו בצלחת. אי־שביעות רצון על רקע כלכלי עלולה להוציא המונים לרחובות, מה שיוביל להפעלת מערכת הטרור הפנימית שהרוסים יודעים להפעיל היטב. במצב כזה פוטין לא יחפש את אמון הציבור הרוסי, אלא ישנה את כללי המשחק וידרוס אותו באיומים ובלחץ פיזי. ואז בסקרים נשמע על תמיכה בפוטין שהסיבה שלה תהיה אחת: הפחד".
מהלכים בין הטיפות
גם בישראל לא יכלו להישאר אדישים לתמונות הגופות מהעיר בוצ'ה וסביבותיה. אומנם ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע מהתבטאויות חריפות הקשורות לנושא הרוסי, אבל שר החוץ יאיר לפיד לא השאיר מקום לספק בהצהרה שנשא השבוע.
לפיד תקף את רוסיה והאשים אותה בפשעים נגד האנושות. "התמונות והעדויות שמגיעות מאוקראינה מחרידות. הכוחות הרוסים ביצעו פשעי מלחמה כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. אני מגנה בצורה נחרצת את פשעי המלחמה האלה. שוב מדינה גדולה וחזקה פולשת בלי שום הצדקה לשטחה של מדינה קטנה יותר וחלשה יותר. שוב נספגת האדמה בדמם של חפים מפשע. יש גם נקודת אור בתוך החשכה: העולם אינו שותק. העולם אינו ציני ואינו מוגבל רק באינטרסים ובתועלת כלכלית. קואליציה נדירה בהיקפה ובעוצמתה התגייסה כדי לסייע לאוקראינה ולעמוד לצידה", אמר לפיד.
שינוי העמדה הזה של לפיד אינו עניין של מה בכך. בירושלים יש קולות הקוראים – למרות היחסים האסטרטגיים עם רוסיה – להחרפה משמעותית של הטון כלפיה, בדיוק כפי שעשה שר החוץ לפיד. לדברי גורמים מדיניים, הניסיון להלך בין הטיפות מותיר את ישראל במקום בעייתי, שבו גם אוקראינה וגם רוסיה בסופו של דבר מאוכזבות ממנה. ייתכן שהצהרתו של שר החוץ הייתה צעד בעניין, אבל אין לצפות לאמירות קשות מזו. ישראל, שנמנעת מבית הדין הפלילי הבינלאומי ואינה חתומה על האמנה שלו, אינה יכולה בשלב זה להרשות לעצמה לדרוש חקירה במוסד הזה. עם זאת, איש אינו מתכוון להגיב בעדינות לתמונות זוועה ולפשעי מלחמה שמבוצעים, על פי העדויות, בכל רחבי אוקראינה, בידי כוחות רוסיים או כאלה הנאמנים להם.
***