בית המשפט החליט שחברה המשכירה קורקינטים תוכל לשמור על חיסיון השוכר גם אם הוא גרם לתאונה. על משמעות הפסיקה שוחחנו עם עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לתביעות ביטוח ונזיקין.
"יש כאן מצב בלתי נסבל", קובע עורך הדין חרל"פ. "יש כאן לקונה בחוק, מחדל או חור בחוק. היה צריך לקבוע בחוק שדברים כאלה לא יכולים להיות. לעומת זאת, במהלך משפטי נכון אפשר היה לפתור את הבעיה גם ללא החלטה".
על הפתרון הראוי שיכול היה למנוע את ההחלטה שמותירה את נפגע התאונה ללא המידע המתבקש, כלומר שמו של הפוגע, מפרט חרל"פ: "אם הייתה מוגשת תביעת נזיקין נגד החברה המשכירה והיו מוכיחים אחד מהשניים, או שהחברה ידעה על מה שקרה וגם ידעה את פרטיו של הנהג, יש בנסיבות כאלה צו חשיפה שהיה מכריח אותם לגלות את השם ומונע מבית המשפט לתת החלטה שכזו".
"הם טעו בכך שלא הגישו תביעת נזיקין. אם היו עושים זאת חברת ההשכרה לא יכלה להתחמק מכך שהובא לידיעתה שקרה משהו מנוגד לחוק. ברגע שיודעים זאת חייבים לחשוף, ואז כל הטררם הזה שהתנהל מסביב לא היה קורה כי היו חייבים לגלות, ובית המשפט היה נותן צו בהתאם".
האפשרות הנוספת היא "לתבוע את החברה שתגיש הודעה לצד ג', אותו אדם שגרם לאירוע, וכך היה מתברר מיהו. שתי האפשרויות הללו לא נוצלו", אומר עו"ד חרל"פ שאינו רוצה להביע דעה על פרקליטו של הנפגע, אך מעריך שהוא עצמו היה נוהג אחרת ומגיע לתוצאות אחרות. "לא יכול להיות שמחדל בחוק, חסר שיש בחוק, יהיה מחסה למי שעשה עבירה. הרי אחד הדברים הגרועים ביותר שיש בחוק הוא פגע וברח. במקרה הזה לא היו אבידות בנפש אבל נגרם נזק לרכוש. אין הבדל בין השניים".