באתרי האינטרנט (הדתיים) התפרסם בימים האחרונים, שבית הדין הפקיע את קידושיו של סרבן הגט, ד"ר עודד גז, מכוח פסילת אחד מעדי הקידושין, מכיוון שהעד לא 'שמר נגיעה' (לא הקפיד על אי נגיעה באישה שאינה אשתו בעת טהרתה) בתקופה הנידונה.
אני מודה שחשכו עיניי. כולנו תומכים בכל לב בעשיית כל דבר ובמציאת כל פיתרון אפשרי לעגונה מסורבת גט כדי להתירה להינשא. אך פסילת עד קידושין מהסיבה הנזכרת והתרת אשתו לנישואין היא פיתרון בלתי אפשרי בעליל. הוא עלול להוציא לעז על גיטי בתי הדין של הרבנות, ואנא אנו באים?
הלכתי אצל ראש בתי הדין ונשיא בית הדין העליון, מהר"ד לאו, האחראי לפרשה זו, ושאלתי את פיו על הפתרון הנזכר. הוא ביאר לי באדיבות ובפירוט, שהנזכר באתרי האינטרנט בעניין רחוק מלשקף את המציאות.
מהר"ד לאו חקר אישית את העד הנזכר, והוברר ללא ספק, שבתקופה הנידונה הוא חבר בארץ אירופית לקבוצת יהודים פורקי עול מצוות, חילל שבת בפרהסיה, ולדבריו עשה גם דברים שהשתיקה יפה להם, ולכן נפסלה עדותו. מהר"ד לאו הבהיר בעבר בפסיקה מפורשת, שהיום, כשגדרי הצניעות על פי ההלכה לצערנו אינם בתודעה ציבורית גבוהה, לא ניתן לפסול בדיעבד עד שאינו 'שומר נגיעה', וכאמור, לא על כך נפסל העד הנזכר.
אציין, שמובן מאליו בהלכה, וכך היא גם דעתו העמוקה של הרב, ש'איסור נגיעה' הוא איסור חמור מאוד, וחלילה מלהקל בו ראש.
חשוב לי לפרסם פסק זה כדי שלא להוציא לעז חלילה, על גיטי בתי הדין של הרבנות, וגם כדי שנלמד לבדוק בשבע בדיקות וחקירות ידיעות עיתונאיות על כל נושא שבעולם, ובעיקר על הרבנות ובתי דינה.