ילדים הם אהבתי הראשונה.
כשהתלבטתי איפה לשרת בשירות הלאומי, היה ברור לי שזה יהיה קשור בגיל הרך. עבדתי בגן חינוך מיוחד בישוב ומשם הדרך היתה ברורה- המשכתי ללמוד במכללה חינוך לגיל הרך מתוך תחושת שליחות גדולה. ב"ה כבר 14 שנה שאני גננת ונהנית מכל רגע.
אלא שבניגוד אליי, בעלי מגיע ממשפחה קטנה הדוגלת בהעדפה להשקיע באיכות הילדים ולא בכמות. לכן תמיד היה בעד משפחה קטנה וכל ילד שנוסף למשפחה גרם לו לחרדה מסויימת. הפכים משלימים כבר אמרנו?
לפני עשרה חודשים זכיתי במתנה ונכנסתי להריון. בני הקטן והרביעי, היה כמעט בן 3. הידיעה על ההריון היתה מאוד קשה עבור בעלי וגם אני קצת הייתי בהלם. זה קרה בהפתעה גמורה בלי שום תכנון.
איחור בווסת גרם לי לחשוד שמשהו פה לא הגיוני... בדיקת הריון ביתית הצביעה על ה"נורא מכל" מבחינתי באותם רגעים. מרוב תדהמה חזרתי לבית המרקחת וקניתי שש בדיקות הריון נוספות. אני זוכרת שהמוכרת הסתכלה עליי במבט שבוחן את יציבותי הנפשית.
בואו להיות שותפים בקמחא דפסחא של אגודת אפרת ולהציל חיים
והאמת היא שגם מתנות צריך לדעת לקבל...
גם בעלי וגם אני לא היינו פתוחים לעניין בכלל. בעלי הוא מורה דרך, שעיקר פרנסתו הגיעה מתיירים. לפני קרוב לשנתיים התהפך עלינו עולמנו עם סגירת השמיים ועצירת עולם התיירות. עברנו טלטלה כלכלית גדולה מאוד ולצידה גם טלטלה אישית. גם כשהיה נראה שהשוק מתאושש הגיע עוד גל ועוד סגר ששוב פעם חנק אותנו. ולכן אפשר לומר שהריון זה הדבר האחרון שהיינו צריכים כרגע...
בדרך הטבע, עם כל יום שעבר מאותם שני פסים, משהו בי הלך והתרגש והתחבר לחיים הנרקמים בתוכי. אך בעלי, רק הלך וראה שחורות. זה היה גדול עליו והוא פשוט לא ידע איך נצליח לכלכל כעת ילד נוסף. הוא אפילו מצא היתר לבצע את ההפלה לפני יום ה-40 לעיבור ולכן הלחץ שהפעיל עליי להחליט ומהר היה גדול מאוד. בכיתי המון באותם ימים. היה בי פחד נוראי להפסיק את ההריון. הרגשתי שזה פשוט לא מה שאני רוצה לעשות! שזה ממש ללכת נגד הלב שלי.
בצר לי חיפשתי עזרה. חיפשתי במי להיתמך ומישהו שיגיד לי מילים טובות. התחלתי לכתוב בגוגל כל מיני מילות חיפוש... כשלפתע עלה לי 'אגודת אפרת'. מעולם לא חשבתי שמקום כזה יהיה רלוונטי עבורי. זה היה ממש רחוק ממני. אבל כשאין ברירה, אז אין ברירה.
הרמתי טלפון.. רותי העובדת הסוציאלית שלחה אליי מתנדבת מדהימה ומאותו היום חיי השתנו לטובה. היא דיברה עם בעלי והבינה את המצוקות שלנו, היא הצליחה לרכך אותו קצת ובכך לדחות מעט את ההחלטה. מהיום למחר היא סידרה לנו ייעוץ והדרכה זוגית שעשו לנו הרבה טוב וסייעו לנו לתקשר יותר טוב. בעלי הלך והתרכך והבין את הצד שלי בסיפור. בהמשך המתנדבת סידרה לנו גם הדרכת הורים שעזרה לנו למתן את הלחץ סביב הילדים בבית, והכי חשובים היו התמיכה והליווי הרגשי על בסיס יום יומי. כיום אנו גם נתמכים בסלי המזון שאגודת אפרת שולחת מידי חודש שזה דבר שמאוד מחממם את הלב וגם עוזר לנו בשוטף.
הליווי והתמיכה הנפשית שקיבלנו ועודנו מקבלים זה מה שמחזק אותנו ונותן לנו כח להמשיך. בעלי החליט לנסות את מזלו בעולם התיווך ואנו מתפללים שהילד הזה יביא איתו ברכה.
היום אני מסתכלת בעיניים דומעות על האוצר היקר שקיבלנו ולא מצליחה לדמיון את החיים שלי אם... חלילה.. היה קורה דבר אחר.
אני מוצאת את עצמי מבקשת ממנו סליחה שוב ושוב, על המחשבות שהיו לי לגביו. והכי חשוב- רוצה להודות לבורא העולם על השליחים הטובים ששלח לי ועל תשעת החודשים הכי טובים שהיו לי בשנים האחרונות!"
גם אתם יכולים להציל חיים. לקראת חג הפסח אגודת אפרת תחלק 3,000 חבילות מזון למשפחות בנתמכות על ידה.