בני משפחתו וחבריו של ברק לופן ז"ל שנרצח בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, מסרו הצהרה לתקשורת לקראת הלוויתו של ברק שתיערך בשעה 17:30 אחר הצהריים (ראשון) בבית העלמין בקיבוץ גינוסר.
"ברק היה המזל שלי בחיים", סיפרה האלמנה דנה. "בברק יש את השקט הכי סוער שקיים. בן אדם טוב, אין בן אדם אחד שנמצא שיגיד עליו משהו רע. בן אדם שתמיד מסתדר, שדואג. ברק הוא החצי שלי, הוא החבר הכי טוב שלי. אני רק יכולה לאחל לאנשים זוגיות כמו זו שהייתה לי עם ברק".
"יש לנו שלושה ילדים מקסימים", ציינה האלמנה. "יובל בת חמש וחצי, עמית בת שלוש וחצי, ונולד לנו דור, בן חמישה חודשים. ברק כל כך חיכה לו, ואמר תמיד שהוא שהוא יהיה חותר או שהוא יהיה חותר, אין אופציות אחרות. כשקראנו לו דור, זה היה 'דור ההמשך' כי יש רק נכדות, ולא ידענו שהוא יהיה דור ההמשך של אבא שלו בזמן כל כך קצר".
"ביום חמישי ברק אמר לי שהוא יוצא עם חברים להתאוורר", תיארה דנה את היום האחרון בחייו של ברק. "החברות הטובה שלנו הייתה שזה ברור והכל בסדר. כשהוא יצא מהבית יובל הגדולה הסתכלה עליו ואמרה 'אבא איזה חתיך אתה היום'. וכך הוא יצא. זה היה יום שמח, אמרתי לו שהיה לי יום כיפי. בדיוק סיימתי את חופשת הלידה וחזרתי לעבודה, וברק עשה את הכל כדי שיהיה לנו טוב ושגרה ולעזור. דיברתי איתו והוא אמר לי 'דני בדיוק הגעתי'. רשמתי לו 'יופי, תיהנה'. ומאז הוא לא ענה".
חברו של ברק, עומר, תיאר כי "ברק הוא לא חבר, הוא אח. אין הגדרה לזה, הוא באמת צלע בלתי נפרדת מהגוף של כל אחד מאיתנו פה. זה לא מתעכל. כל הסיטואציה הזו זה הזיה. לבוא לבית החולים ביום חמישי זה הזיה שהמשיכה כל הלילה".
"הוא היה הבן הכי טוב שהורים יכולים לבקש והחבר הכי טוב שאפשר לבקש, האבא הכי טוב, הבעל הכי טוב. הוא אפילו לא ידע שהוא כזה, תמיד עם חיוך ביישני, צנוע לא אכפת לו מתארים ומכבוד. כל כך גדול מהחיים. אני לפחות לא הבנתי כמה עד עכשיו", סיפר עומר.
בתוך כך, משפחתו של איתם מגיני ז"ל, נרצח נוסף בפיגוע הטרור בתל אביב, תתרום את איבריו. חגי, סבו של איתם, סיפר על נכדו: "כל מי שפגש והכיר אותו אמר עליו את הקלישאות שגם אני אומר עכשיו, אלו לא היו קלישאות אלא עובדות חיים אמיתיות. הוא היה אדם, אין לי מילים, אני מנסה לתאר אותו והמילים לא באמת יכולות לתאר איזה אדם מיוחד מכל בחינה והא היה - חוכמה, חברתית, אישיות, איך היה כובש את כל מי שפגש אותו לשתי דקות היה מתאהב".
"מאז חמישי בערב יש כאב שבלתי אפשרי להבין אותו ולהכיל אותו. זה משהו שרק מי שחווה את זה יכול להבין, מה שעובר על אנשים שאיבדו מישהו. איבדנו את הבן של אחות של אבא שלי לפני 12 שנה, אבל מי שלא חווה אובדן של בן משפחה קרוב יכול אולי להבין במילים אבל לא ברגש וטוב שכך. אני לא מאחל את זה לאף אחד", הוסיף הסב בראיון לגלי צה''ל.