הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימוןצילום: יהושע הלוי

כאשר פסח חל בשבת, אין דינים חריגים כל כך, אבל בכל זאת ישנם כמה שינויים, וננסה לבאר בקצרה את הדברים השייכים משבת זו ואילך.

הכנות לליל הסדר – אסור להכין בשבת מי מלח חזקים (שליש מלח, ושני שליש מים), משום שהדבר נראה כמלאכת מעבד (את העור). לכן, מצד הדין ניתן להכין מי מלח בשבת, כי מכינים בריכוז הרבה יותר קטן. אמנם, לכתחילה כתבו הפוסקים שיש להכין מי מלח לפני שבת (הגהות מיימוניות, חו"מ, פ"ח אות ג בשם ספר התרומה; משנה ברורה תע"ג, ס"ק כא). אם לא הכינו, ניתן להכין בשבת כמות קטנה (אך כמות כזו שתספיק כדי לכסות את הכרפס), וישימו קודם את המלח ואח"כ את המים (ינהג הפוך מהרגיל ביום חול).

יש להכין חרוסת לפני שבת בגלל חששות של מלאכת טוחן ולש. אם לא הכינו: יחתוך את האגוזים לחתיכות קצת גדולות. לגבי הלישה: ייתן קודם את היין ואח"כ את האגוזים (הפוך מהסדר הרגיל); יעשה בלילה נוזלית, ולכתחילה יערב באצבעו (לדעת החזו"א, ניתן לערב בכף). מי שעושה בלילה עבה, בשני השינויים הנ"ל, יש לו על מי לסמוך. אם נתנו מעט משקה בחרוסת לפני שבת (אך קצת יותר מכמה טיפות), ניתן להוסיף בשבת עוד משקה.

זרוע – יש לצלותה כמובן לפני שבת. אם לא צלו, יניחו זרוע מבושלת, שאינה צלויה.

ליל הסדר (ליל שבת) - אין אומרים מגן אבות ו'מעין שבע' (אך אומרים 'ויכולו'). טעם הדבר: הגמ' בשבת כד: אומרת שברכת מעין שבע נתקנה מפני הסכנה. רש"י שם מבאר, שבתי הכנסת שלהם לא היו ביישוב, ולכן בימות החול היו מתפללים ערבית בביתם. בשבת היו באים לבית הכנסת, והיו כאלה שאחרו בתפילה, ונשארו יחידים, ונשקפה להם סכנה בחזרתם בלילה. לכן, האריכו את התפילה ע"י מעין שבע [=חזרת הש"ץ]. כאשר פסח חל בשבת, כתב הריטב"א (ר"ה יא: ד"ה לילה המשומר. בשם תוס') שלא אומרים מגן אבות ומעין שבע, כיוון שליל הסדר משומר מן המזיקין. אמנם, יש שחלקו על כך, אבל המנהג המקובל, שלא לומר.

יש האומרים 'שלום עליכם' ויש שאינם אומרים. ייתכן להציע לומר פעם אחת כל בית (ולדלג על 'אשת חיל'), אך ראוי לזכור את בעלת הבית שטרחה יותר מכולם (ויש הסוברים שהמזמור מתייחס אף אליה) ולהודות לה בצורה ישירה!

הכנות לשביעי של פסח - יש לעשות (ביום חמישי) 'עירוב תבשילין' ע"י מצה ותבשיל נוסף. גם מי שלא יבשל מיו"ט לשבת, אלא רק ידליק נרות, יעשה 'עירוב תבשילין', שהרי מדליק נרות ומחמם אוכל מיו"ט לשבת וכדומה. אם מתארח – לא יעשה עירוב תבשילין.

שביעי של פסח - ניתן להתיר לבשל משביעי של פסח לשבת, 'מצה שרויה' (אף למחמירים בכך) או קטניות עבור שבת. אמנם, ייזהר שלא לאכול בטעות מתבשילים אלו (ויברור את הקטניות לפני הבישול, גם מחשש לחיטה הנמצאת ביניהם). אמנם, כיום שיש אמצעי קירור כדאי להכין את הקטניות כבר בחול המועד או אף לפני החג (כשמכינים בפסח, ניתן להכין מעיקר הדין גם בכלי פסח, ובמיוחד שלא ישתמשו בהם בעשרים וארבע שעות הבאות, אך טוב יותר כיום להכין במקרה זה בכלים חד פעמיים [ובכל מקרה אין להכין בכלי חמץ!]).

בשבת הצמודה לשביעי של פסח – נחלקו האם מותר לאכול חמץ. למעשה, ראוי שלא להקל בחמץ, אבל ניתן להקל בממרחים וכדומה, שאין בהם באמת חמץ, אלא שאינם כשרים לפסח, ובוודאי שניתן כאמור לאכול קטניות.

בדרך כלל, ישנו הבדל משמעותי בין שבת ובין חג. שבת היא קדושה עליונה, קביעה וקיימא. לעומת זאת את החגים מקדש עם ישראל על ידי קידוש החודש "החודש הזה לכם", מסור הוא בידכם. "מקדש ישראל והזמנים".

אולם, ביחס ליום טוב ראשון של פסח, מצאנו שהתורה קוראת לו "שבת": "ממחרת השבת..." (ויקרא כ"ג. ממחרת יו"ט ראשון של פסח, כפירוש הפרושים). לכל פסח, יש בחינה של "שבת". השנה, כאשר פסח חל בשבת, זוכים אנו לקדושה על גבי קדושה, לקדושת שבת – קדושה עליונה וקבועה, המתחברת עם קדושת הזמן וקדושת ישראל. בע"ה שנזכה בליל הסדר לחוש בקדושה זו, ולהגיע לחירות פנימית מיוחדת, לשעבוד מוחלט לקב"ה, לטהרת הנפש ולשמחת הלב.

מאמר זה הינו תקציר הדברים שנאמרו על ידי הרב יוסף צבי רימון במסגרת בוקר עיון שנערך לקראת פסח במדרשה בקמפוס טל של המרכז האקדמי לב.