צמאה תשעט
צמאה תשעט צילום: מאיר אלפסי

פרויקט 'צמאה' חידשו כבר לא מעט ניגונים חסידיים עתיקים בששת האלבומים שהוציאו, ולכבוד פסח הם עוזרים לנו להכין פלייליסט מיוחד וממליצים על ארבעה שירים שיעשו לכם את החג: שניים מהאלבום הראשון, אחד מהחמישי ואחד מהשישי שיצא ממש לא מזמן.

השיר הראשון הוא אחד השירים הכי מזוהים עם פסח, והכוונה היא כמובן ל'והיא שעמדה' שבוצע באלבום הראשון על ידי שולי רנד. לא קל להיות יהודי. דומה שאין עם שנרדף במשך שנים רבות כל כך ובמקומות רבים כל כך על פני הגלובוס. למרבה הפלא, העם הזה, שכל כך הרבה פעמים חשב שהגיע קיצו, ממשיך לחיות כנגד כל הסיכויים.

גלות מצרים היא אב טיפוס לגלויות רבות שהגיעו אחריה, והבטחת הגאולה גם היא נצחית: בכל דור קמים עלינו ומבקשים לכלות אותנו, ובכל דור ודור מתגלה הקדוש ברוך הוא מזווית חדשה ומפתיעה, ושרשרת הדורות ממשיכה בגאון.

שימו לב ללחן של המילים הלקוחות מההגדה של פסח. בתחילתו, הניגון נוגה מעט. מרגישים בו את לחץ ועוני הגלות. אט אט הוא הופך לעליז (דווקא במילים "עומדים עלינו לכלותינו"), וצהלת השמחה ואומץ הלב על גאולתנו משונאי ישראל ממלאת את הלב, יחד עם בטחון בבורא שהבטיח לשמור עלינו
לעד.

השיר השני הוא 'ממצרים' שביצע יעקב שוואקי באלבום השישי והאחרון. החסידות מדברת הרבה על 'יציאת מצרים' במובן הרוחני-נפשי. לצאת מה'מְצָרִים', מהמגבלות, מהדברים הכובלים אותנו. ברוח זו מפרשים גדולי החסידות את הוראת חז"ל "בכל דור ודור )ובכל יום ויום( חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים" – זה אתגר תמידי של יציאה ממגבלות, משימה יום-יומית.

כאשר חסידים שרו את הניגון "ממצרים גאלתנו, מבית עבדים פדיתנו" (המילים מתפילת שחרית של יום חול) – הם חשבו על הצורך להיגאל מ'מצרים' הפרטי ולהיפדות מ'בית העבדים' האישי.

הניגון הזה היה חביב מאוד על רבי הילל מפַּאריץ', מגדולי חסידי חב"ד בדורות הראשונים. בשנת תר"ע (1910) הובא הניגון לאדמו"ר החמישי, רבי שלום-דובער שניאורסון, על-ידי חסידי חב"ד מהעיר ניקולייב שבאוקראינה, ומאז היו שרים אותו בהזדמנויות רבות.

גם הרבי מליובאוויטש ביקש לשיר את הניגון פעמים רבות במהלך ההתוועדויות הגדולות שהיו נערכות בבית מדרשו, ולעיתים הוסיף שבשעת השירה יחשוב כל אחד ואחד לצאת מה'מצרים' שלו והקב"ה יעזור לו להצליח בכך.

השיר השלישי הוא 'הללו את ה'' בביצוע של עקיבא מהאלבום החמישי. הפרק הקצר ביותר בספר התהילים הוא בן שני פסוקים בלבד, והוא אחד מפרקי ההלל הנקראים בראש חודש ובמועדים. בפרק הזה נקראות כל אומות העולם להלל ולשבח את הבורא, לנוכח החסדים הגדולים שהוא מחולל לעם ישראל.

והשיר הרביעי והאחרון הוא 'אתה בחרתנו' בביצוע של אהרון רזאל, גם הוא מהאלבום הראשון. "בתפילות החגים אנחנו שרים ורוקדים את "אתה בחרתנו" כי זכינו בפרס הגדול מכולם – להיות השותפים של הקב"ה, לפעול יחד איתו לתיקון העולם. שמחת החג היא הזדמנות להיזכר מי אנחנו, עם ישראל, מאין באנו ואנה פנינו מועדות – ולהתרומם, לשמוח בייעוד שניתן לנו.

אם תאזינו לניגון תשמעו שהוא נחלק לשניים. החלק הראשון עליז ומבטא את כל אלה שיהדות באה להם בקלות. לא נותר להם אלא לשמוח ולעלוץ בה. החלק השני נשמע כמו מארש צבאי. למה צבא? כי יש כאלו שבשבילם הסיפור הזה הוא כמעט מלחמה. ה"אתה בחרתנו" לא מקל להם על החיים. אך למרות זאת, המארש הזה הוא שמח ומקרין עוצמה.