איש החינוך הערבי-ישראלי נאיל זועבי מתייחס בראיון לערוץ 7 לדבריו של איימן עודה כפי שהם מתקבלים בציבור הערבי.
בראשית הדברים ביקשנו לשמוע כיצד הדברים מתקבלים בפועל ברחוב הערבי ולא כיצד זועבי עצמו כתומך מדינת ישראל מקבל אותם והוא משיב: "הרבה אנשים כועסים וממורמרים ממה שהוא אמר. אנשים מתארים את מה שהוא אמר כדברי בלע והם צודקים. אלו לא רק דברי בלע, אלא דברים של אדם לא אחראי ולא ראוי לכהן כנציג ציבור במדינת ישראל וכחבר כנסת".
לדבריו ההתנגדות הערבית לדבריו של עודה נשמעת גם בפרהסייה ולא רק בהתקהלויות מצומצמות. "זו אמירה עם חציית קווים מאוד אדומים. זו אמירה מאוד קשה שהציבור יצא נגדה גם ברשתות החברתיות ומביע את הזעם על איימן עודה".
אם כן, מדוע הציבור הערבי בוחר באיימן עודה ובאחמד טיבי שוב ושוב? על כך משיב זועבי ומציין כי לכך שתי סיבור מרכזיות. האחת היא שרק חמישים אחוז מהציבור הערבי משתתף בבחירות בעוד השאר, שבהם גם מתנגדיו של איימן עודה, נשארים בבתים ואינם חשים עניין בהשתתפות בבחירות, וכאן הדברים נוגעים לסיבה השנייה, והיא חוסר מעורבות של המפלגות היהודיות במגזר הערבי. לדבריו "אין באמת תחרות של המפלגות היהודיות במגזר הערבי".
"מפלגות יהודיות צריכות לגלות יותר עניין בעולם הערבי ולהתמודד יותר במגזר הערבי", הוא אומר ולשאלתנו אם אכן ש"ס היא המפלגה הישראלית שאינה נוהגת כך ודווקא זוכה לתמיכה במגזר הערבי, אומר זועבי כי "ש"ס לא קיבלה הרבה קולות במגזר הערבי. הליכוד היא המפלגה שקיבלה שלושים ואחד אלף קולות במגזר הערבי והיא המפלגה שקיבלה הכי הרבה קולות, יותר מהעבודה ומרצ".
"המפלגות היהודיות צריכות לגלות יותר קשר עם הבוחר הערבי לא רק ערב הבחירות אלא באופן יומיומי ולא להפקיר את הציבור הערבי לרשימה המשותפת שפוגעת במרקם היחסים הקדוש בעיני בין הציבור הערבי ליהודי".
בימים אלה יוצא לאור ספר שכתב הסופר עמנואל בן סבו ופורס את קורותיו של זועבי, 'ערבי בשביל ישראל' שמו ובו ההתמודדויות של זועבי המבקש להשמיע קול אחר בחברה הערבית בישראל. "בספר אני מנסה להביא סיפור אמתי שאומר דבר פשוט, ככל שאנחנו נפגשים יותר, שומעים אחד את השני יותר וחיים את החיים האמתיים זה מוריד הרבה מחסומים וכיסויים. הספר הוא על מפגש בהיותי ילד עם המשפחה הגרעינית שלי ועם חברים מהמגזר הערבי ומהמגזר היהודי שראינו בהם כחלק מהחברה המשותפת.
הסיפור מתגלגל לכך שנהייתי מורה ומחנך בתקופה קשה שבה רצינו לשמור על השלום של שנות התשעים, אבל לצערי זו הייתה גם תקופת הפיגועים האכזריים, וכאן נכנסתי לבלבול, ראיתי את תמונות המנהיגים שאנחנו מריעים להם בעוד יש רצח ופיגועים בכבישים בעפולה ובכל מקום. הספר מתקדם עד שהייתי מנהל בית ספר ופעיל יותר בחברה".