בעקבות המשבר הפוליטי הוחלט לדחות את החלטת שר האוצר למנוע סיבסוד מעונות למשפחות לומדי התורה לשנת 2024. נעמה מושקוביץ, מראשי פורום 'תורתם אמנותן', מסבירה בראיון לערוץ 7 מדוע הדחייה אינה בשורה של ממש מבחינת משפחות האברכים.
"יצאנו למאבק גם מתוך מצוקה אישית, שאין לנו דרך לממן את המעון, אבל יש כאן גם עניין מהותי של כבוד התורה", אומרת מושקוביץ ומפרטת: "אנחנו מוסרות את הנפש על לימוד התורה דרך הבעלים שלנו, וכבוד התורה מושפל כשליברמן משווה את לימוד התורה לאבטלה. זו אמירה ערכית עקרונית קשה. זה מה שהדריך אותנו לאורך המאבק ומדריך אותנו כעת".
לדבריה כל עוד לא נאמרת אמירה ערכית שרואה בלימוד תורה ערך משמעותי הדבר אינו מספק את משפחות האברכים. "נכון שאורבך הביא לדחיית יישום המתווה, אבל זה מה שגם בג"ץ עשה קודם לכן. זה עניין טכני ולא מהותי. גם אם אורבך חשב שהדחייה תביא לביטול, אולי זה יקרה ואולי לא, עדיין חסרה האמירה העקרונית שלימוד התורה חשוב ויקר למדינת ישראל כערך לאומי".
על האמירה העקרונית ערכית הזו מוסיפה מושקוביץ גם את הקושי המעשי שאינו מגיע לכדי פתרון בדחייה של הגזירה לשנה נוספת: "זה גוזר עלינו המשך אי וודאות. אנחנו נשים שצריכות לתכנן את החיים קדימה מבחינת עבודה ולימודים. אי אפשר לא לדעת מה קורה בשנה הבאה. זה פוגע בנו גם כרגע כשאנחנו יודעות שהדברים חסרי וודאות. לא מספיק לדבר על שנה וחצי של שקט כי אנחנו צריכות לדעת מה עומד לקרות אחר כך. אם המצב יחזור לקדמותו בעוד שנה וחצי, ואז מה?".
עוד מספרת מושקוביץ כי כששמעה על האולטימאטום אותו הציב חבר הכנסת אורבך בפרשת המעונות שיגרה לו הודעה מרוגשת מתוך תחושה ש"זו ההזדמנות לקבל על מגש של כסף את הכול", היא אומרת ומוסיפה: "ניר אורבך ידע א הכוח שלו באותו רגע, הוא ידע שעל זה תלויה הממשלה והוא יכול היה לקבל הכול. אני לא מצליחה להבים מה גרם לו להסתפק בדחייה ולא לדרוש יותר מזה. גם פוליטיקאים הם אנשי ערכים גם אם הם צריכים להגיע לפשרות".
"אם לליברמן היה כוח לומר את האמירה הערכית שלו כשהוא יודע שזה מנוגד לאמירה הערכית של ימינה, אז להחמיץ הזדמנות כזו לומר את האמירה הערכית שכנגד, זה גורם תחושת השפלה לערך התורה. אפשר היה אחרת", אומרת מושקוביץ.
על הקשר שהיה עם חבר הכנסת אורבך אומרת מושקוביץ: "היינו בקשר לאורך כל הדרך. בתקופה האחרונה היה פחות קשר. הוא ראה בדחייה הישג אבל אנחנו עדיין מצפות ממנו לאמירה ערכית שתחזיר את כבוד התורה לראש סדר העדיפות, להצהיר על ערכים ולא רק על פרקטיקה".
מושקוביץ' מציינת בדבריה כי אמנם מלכתחילה ראוי היה לבטל את גזירת המעונות מעיקרה, אך לפחות ניתן היה לצפות לחזור למתווה הפשרה שעליו התנהל מו"מ ארוך ולפיו סיבסוד יינתן ללומדי תורה עד גיל 28 ומכאן ואילך יקבלו אותו רק לומדי דיינות ורבנות. במו"מ זה, היא מציינת היו מעורבים בשעתו שקד, סילמן, משרד ראש הממשלה וניר אורבך. לשאלתנו אם שקד שומרת על קשר עם הפורום, משיבה מושקוביץ: האמת היא ששקד מעולם לא הייתה בקשר ישיר. מתחילת הדרך היא סירבה להיפגש איתנו ולדבר איתנו. רק ניר אורבך ועידית סילמן ניהלו איתנו את הקשר המשמעותי, בעיקר ניר הוא שהיה אחראי על המו"מ".
בפורום מדגישים כי לעומת כל זאת "בפרישתה מהקואליציה הביעה עידית סילמן אמירה ערכית שהיא לא תיתן לפגיעה הזו בלומדי התורה להתרחש, ועל כך אנחנו מעריכות אותה".