הרב ליעד אוריין, מנהל אגף החסד באיגוד רבני הקהילות ומזכיר בית דינו של הרב שמואל אליהו, מספר על מעשי החסד הרבים שמלווים את התקופה הנוכחית לקראת חג הפסח. אלפי משפחות תורמות למשפחות אחרות הנזקקות לכך ועושות זאת דרך מאות רבני איגוד רבני הקהילות.
לדבריו סוגיית החסד היא חלק בלתי נפרד מתפקידו של רב קהילה שאיליו מתנקזים המקרים הדיסקרטיים שבקהילה, וכמי שמודע לסדרי הקדימויות בקבלת החסד על פי ההלכה והן כמי שמהווה דוגמא אישית לבני הקהילה. "זה קידוש ה'", אומר הרב אוריאן המדגיש את ההבדל בין קמחא דפסחא לבין מעות חיטים: בעוד קמחא דפסחא הוא קמח שנטחן ולא ניתן להפיק ממנו יותר ממה שיש בו, בעוד חיטים ניתן לזרוע, להנביט ולהצמיח הלאה.
ברוח זו מגוייסים לעזרת משפחות נזקקות מתנדבים רבים המחלצים את המשפחות מהמצוקה ובכך מקיימים את מצוות החסד המובחרת, כפי שתיאר אותה הרמב"ם, להפוך את הנזקקים לשותפים של ממש בקהילה.
לתרומות קמחא דפסחא של ארגון רבני קהילות לחצו כאן
הרב אוריין מספר על מיזם מיוחד בהובלת האיגוד לסיבסוד בגובה של 35 אחוזים שמתווסף לתרומה שניתנת בקהילות עצמן. המהלך זוכה לתהודה רבה וצפוי להתרחב לקראת פדיון כפרות ביום כיפור המתקרב בעוד חודשים אחדים.
הרב אוריאן נשאל על הקשר בין מעשי החסד לבין פעילות בית דינו של הרב אליהו שחשף וטיפל במקרים רבים של הטרדות ופגיעות שבוצעו בידי אישים שונים. בעיניו הדברים נכרכים בפסוק 'עושה משפט לעשוקים, נותן לחם לרעבים', ביטוי המאגד את הדברים יחד. "הרב שמואל אליהו לא חושב רק על טובת הנפגעים והנפגעות אלא גם מי יטפל בפוגעים. עומק הדין גם הוא חסד", אומר הרב אוריאן ומספר כי רבים מהפוגעים שעניינם מטופל על ידי בית הדין מודים לרב על פועלו ורק בודדים נאבקים ושוכרים עורכי דין על מנת להתעמת עם בית הדין ומסקנותיו. הפוגעים, מספר הרב אוריאן, ברובם יוצרים קשר עם בית הדין, מודים על הטיפול ומבקשים להורות להם דרך תשובה.
על הצורך בבית הדין מבלי להסתפק בפועלה של המשטרה, אומר הרב אוריאן כי לא בכל מקום ובכל קהילה קיים אמון במשטרה ובית הדין מהווה גשר של דעת תורה המפנה אל המשטרה. בנוסף, הוא מספר, ישנם שיתופי פעולה גם עם המשטרה. זאת לבד מכך שפועלה של המשטרה אינו מתיימר לפתור את מכלול ההתמודדות, כלומר גם הטיפול והשיקום של הפוגע, מה שאין כן בבית הדין.
עוד מספר הרב אוריאן כי מתוך מגמה להעצים את רבני הקהילות פונה הרב אליהו לרב קהילה ומיידע אותו בתיאום עם המשפחה הנפגעת על המתרחש בקהילתו ומייעץ לו כיצד להתמודד. באשר לסגירות התודעתית של קהילות דתיות בתחומים שהצניעות יפה להם, אומר הרב אוריאן כי אכן ככל שהקהילה סגורה וחרדית הדברים קשים יותר ומורכבים יותר, אך השינוי כבר מתרחש והאמון ברב אליהו ובדיינים שאתו גדול מאוד.
סוגיית הפרסום הציבורי היא סוגייה מורכבת והרב אוריאן מבהיר כי הפרסום אינו הדרך הראשונה בה נוקט בית הדין והראיה לכך היא שמתוך כמאה מקרים שבהם טיפל בית הדין בודדים נודעו בציבור. לדבריו ככל שקיים שיתוף פעולה של הפוגע עם בית הדין ניתן למנוע את הפרסום לאחר שברור שהפגיעה נפסקת. לעומת זאת אם קיימת סכנה ציבורית דמם של הנפגעים והנפגעות חשוב יותר. "האומדנא שלנו היא אם אנחנו יכולים למנוע את הסיכון. אם יש התעקשות והתנגדות חשוב לנו שלא יהיה סיכון", הוא אומר ומבהיר כי אין כל חרטה על הפרסומים האחרונים שנועדו רק לתועלת, מעבר לכך שהפרסום התקשורתי והציבורי לא הגיע מכיוונו של בית הדין עצמו, אלא לאחר פרסום שהגיע מהתקשורת נדרש בית הדין להתייחס.
הרב אוריאן מספר על יום הקמתו של בית הדין, וכיצד הכול החל בשיחת טלפון שהגיעה למכון ההוראה של הרב אליהו. הרב אוריאן עצמו היה באותו לילה כונן. מעבר לקו הייתה אישה שסיפרה על מתחזה לרב שפגע בה וקבעה כי אם לא היה מענה מהעבר השני של הטלפון הייתה מתאבדת. הרב אליהו הועלה לשיחה ולאחר שהרגיע את אותה אישה והשיחה הסתיימה אמר שבמציאות שכזו אין מנוס מהקמת בית דין.
לתרומות קמחא דפסחא של ארגון רבני קהילות לחצו כאן