נדבר לקראת פסח על הכלת ארבעת הבנים
אבל את הספרים של הרב אליעזר מלמד, נחרים.
נזמין לשולחן הסדר שלנו את כל מי שרוצה,
אבל אם השר מתן כהנא פה - אז שייצא.
כל ח"כ סרוג שיושב בממשלה הזאת, מבית הכנסת נעיף
אבל לא ח"כ חרדי שישב בממשלה שעקרה את גוש קטיף
נטיף לפעול בדרכי נעם ובאהבת ישראל,
אבל נקרא לראש ממשלת ישראל נוכל
נצטט פסקאות על 'יסוד כיסא ה בעולם',
אבל כשהנשיא מותח ביקורת, נצעק בוז באולם.
נחלוק כבוד ויקר לכל רב עם תואר
כל עוד הוא לא משתייך לארגון צוהר
נחנך לאמונת חכמים ולדעת תורה.
אבל נזלזל ברב שלא חושב שרפורמת הגיור היא דבר נורא.
נקרא לציית לכל מה שהרבנות הראשית אומרת,
אבל נעלה להר הבית, למרות שהיא אוסרת.
נדבר על חשיבות החיבור ל'ישראל השנייה' ולמסורתיים
אבל נשאיר אותם מחוץ למוסדות החינוך, והישובים הקהילתיים
והכי חשוב - נחבק חזק כל חילוני, גם אדוק וכופר, בלי לשאול שאלה,
אבל, רק כל עוד הוא ימני, שפועל להפלת הממשלה.