בירושלים נערך השבוע כנס תורה ומדע ה-28, בהשתתפות עשרות חוקרים ומומחים ממוסדות אקדמיים מרחבי הארץ וכמאתיים משתתפים.
מושבי הכנס עסקו בנושאים דוגמת, חקר השפה העברית, שמיטה ומזון חדשני מאוכמניות עד בשר מתורבת, חידושים גיאוגרפיים והיסטוריים בספרות החכמה היהודית וסוגיות שונות בפיזיקה ומתמטיקה המשיקות לעולם היהודי ולמסורת ישראל.
"הדת משתלבת במדע וכל העמים בעולם מכבדים ומחבקים את התלמוד. תורה ומדע אינם תחומי ידע שיש להם נקודות השקה, אלא המדע שאנו עוסקים בו הוא מדע של תורה", בהצהרת כוונות מחייבת זו פתח יו"ר הכנס פרופסור נח דנא-פיקארד. "העיסוק המשולב בתורה ומדע נמצא איפשהו ברצף הקודש המחבר שמיים וארץ, לכן בין ברכות הראיה ישנה גם ברכה מיוחדת כשרואים מדען גדול".
"הדת תשפיע על המדע ויתכן שגם תהווה מקור השראה למדענים בעתיד," הוסיף הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה וראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב. כדוגמה לכך הביא את הסוגיה החמה בתחומי הביוטק והפוד טק. "המונח 'בשר מתורבת' מעסיק מדענים רבים. לפיכך חובה ללוות את תהליך הפיתוח של בשר מלאכותי באנשי תורה והלכה, לצד אנשי מדע ובשיתוף פעולה מלא של כלל הגורמים - זאת לצורך הקביעה אודות מעמדו ההלכתי."
טרם פתיחת שלב המושבים, הוענק פרס לב לשנת תשפ"ב על ידי נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק, לרב פרופ' יגאל שפרן אודות פועלו רב השנים בסוגיות של אתיקה, תורה מדע ויהדות. "דורנו תובע שאלות קשות בהלכה ומדע. לכן עלינו להיצמד לדיני התורה הרפואיים, אחרת תהיה מבוכה גדולה לדור כולו," אמר הרב שפרן. "לדוגמה ישנן שאלות אתיות הלכתיות ורגשיות רבות שעולות בקרב אנשים רבים, כאשר קרוביהם מגיעים לסוף חייהם. כל הנושא של טיפולים שגרתיים להארכת חייו של חולה סופני מיוסר, הוא עיסוק שאינני מאחל לאף אחד, אך הציבור צריך תשובות."
כנס תורה ומדע ה-28 של המרכז האקדמי לב בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן שנערך השנה בקמפוס לב בירושלים הוקדש השנה לזכרו של חיים קוברסקי ז"ל, איש חינוך ועשייה ציבורית רבת-שנים שלדברי בתו מיכל לנגר- פעל כל חייו לאחדות העם והורה לאנשי הציונות הדתית לייצג נאמנה את כל הדעות שבין תורה עם ומדינה.