
הטיול יצא מדי יום בחול המועד עם בית ספר שדה כפר עציון, בהדרכת מדריכים מנוסים שמכירים היטב את המערה.
רקע על המערה והטיול:
מערת חריטון היא אחת המערות הגדולות ביותר בארץ. זו מערה קארסטית שנוצרה כתוצאה מהמסת הגיר. היא נמצאת בגדה המערבית של נחל תקוע, כחצי ק"מ מדרום לחורבות המנזר. פתחה קל לאיתור בזכות שני גושי סלעים מרובעים, המכונים "לוחות הברית", אשר ניצבים לפניו.
במאה הי"ב, כאשר הנזירים חזרו לשכון במנזר ובמערות שסביבו, זוהתה המערה בטעות כ"מערת עדולם" שבה נחבא דוד בבורחו מפני שאול (שמואל א, כב).
פרשה אחרת, שבה אכן שימשה המערה כמקום מקלט, התרחשה באותם ימים. בשנת 1139, כשכוח צלבני גדול אשר חנה בסמוך לתקוע עבר לגלעד, פשט גדוד בדואים על העיר תקוע, שהייתה יישוב צלבני חשוב. תושבי העיר חסרי המגן נמלטו אל מערת חריטון ומצאו בה מסתור מפני הפולשים. כוח צלבני שיצא מירושלים להגנת תקוע ניגף לפני הבדואים בקרב שהתחולל בין תקוע לחברון.
המערה נחקרה בשנת 1853 על ידי החוקר טיטוס טובלר. בתיאורו הוא מספר בין השאר על חלקי ארונות מתים, תעלת מים ובריכה בעומק המערה, כתובות רבות (ביוונית, בערבית וגם בעברית) וקטעי חציבה במעברים. בשנת 1873 ביקרה במקום משלחת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בראשות קונרד ודרייק ושרטטה מפה ראשונה של המערה. מפה זו מצטיינת אומנם בדיוקה, אך מכילה קטע קטן בלבד מן המערה.
92 שנה לאחר מכן, בשנת 1965, ביקרה במקום משלחת גרמנית בראשות סטרובל, אשר חקרה את המערה ושרטטה מפה חדשה. תיאור המערה בהיר ומפורט, אך המפה אינה מדויקת ויש בה שגיאה חמורה בכיוון.
בשנת תשכ"ט (1969) החלה קבוצת מתנדבים מירושלים, חברי החברה להגנת הטבע, ובראשם גדעון מן, בפעולת מיפוי מחודש ומקיף של המערה. העבודה נמשכה כשנתיים, ובסיומן שורטטה מפה מדויקת ומפורטת הכוללת את כל המחילות והאולמות הניתנים למעבר אדם.
התברר כי המערה גדולה ומורכבת פי כמה מאשר שיערו החוקרים הקודמים והמסיירים בה.
להמחשת גודלה של המערה, הנה כמה מספרים:
עומק המערה (כלומר, המרחק מפתחה עד לנקודה הרחוקה ביותר ממנה): כ־400 מטר.
אורך כולל של כל המחילות: כ־4 ק"מ.
מספר האולמות והחדרים: 55.
במערה ארבעה מפלסים. הפרשי הגובה ביניהם אינם אחידים, ומגיעים עד שלושה מטרים בין הקומה הראשונה לשנייה, עד 7 מטרים בין הקומה השנייה לקומה השלישית, ועד 12 מטרים בין הקומה השלישית לרביעית.
המערה נמצאת על מצוקי נחל תקוע וההליכה אליה אינה קשה ונעשית על רקע נוף בלתי רגיל. לעומת זאת, הזחילה בתוך המערה מחייבת כמה קטעי זחילת גחון ממש. המתקשים בזחילה כזו יוכלו לשלוח את הילדים קדימה לזחילה ולהמתין בחלל הראשון של המערה, שהוא מעין אולם גדול.
נטייל בעקבות הנביאים והנזירים בנחל תקוע, נטייל בנופים המדבריים המרהיבים סביבותיה וכמובן נספר על נביא המדבר עמוס.
הסיור בדרגת קושי קלה, מסלול קל וקצר עד המערה, זחילה קשה בתוך המערה ולאחר מכן הליכה על גדת נחל תקוע.
אורך הסיור 3 ק"מ.
מעוניינים לקרוא עוד או להצטרף? מוזמנים להיכנס לאתר של בית ספר שדה כפר עציון.
***