יוסף שפייזר
יוסף שפייזר צילום: אריאל זנדברג

אינני סבור שמספר רב של אנשים הופתעו מהכרזת ימינה על כך שח"כ עמיחי שיקלי יוכרז, בסופו של דבר, כפורש. גם הדרך שבה נעשה המהלך לא הפתיעה רבים. כבר מהרגע הראשון ששיקלי החליט ליישם את צו מצפונו בשליחות מאות האלפים ששלחו אותו לכנסת, היה ברור שבמוקדם או במאוחר חרב המרידה תונף על צווארו.

החרב הזו הונפה בשבוע שעבר, לאחר פרישתה של ח"כ עידית סילמן מהקואליציה. עיתוי מקרי? כנראה שלא. הסיבות לכך שדווקא עכשיו הוחלט לכנס את ועדת הכנסת לשם המהלך הן כבר עניין לטור אחר, ואולי שמורות לדיון מצד הפרשנים הפוליטיים. במקום זאת, אני מעוניין לעסוק במהות הדבר ובשאלה לאן הולכים מכאן. אלו הן שאלות כבדות משקל, במיוחד כשמסתמן כי ייתכן שאנחנו בדרך לבחירות נוספות - סיבוב חמישי בשלוש שנים.

אני מניח שלא אזרוק כאן פצצה כשאעדכן שאם שיקלי אכן יופרש מימינה, הוא לא יוכל להתמודד בתוך רשימה קיימת. הסנקציות שיופעלו עליו יחייבו אותו לרוץ לכנסת הבאה ברשימה חדשה, כזו שלא הייתה בכנסת הנוכחית. אך האמת היא שגם אם בסופו של דבר מהלך הכרזתו כפורש לא יצא אל הפועל, כמו שאמר ח"כ קארה בשבוע שעבר, כשהודיע שיעשה ככל יכולתו לסכל את המהלך - שיקלי צריך לרוץ ברשימה עצמאית.

הסיבה הראשונה לכך, והיא פרקטית לחלוטין, היא העובדה שאם יש מישהו שיכול לפתור את הפלונטר הפוליטי שאנחנו תקועים בו זה עמיחי שיקלי. הרי כבר היינו בסרט הזה. אנחנו מכירים בדיוק את היכולת של כל השחקנים הקיימים להרכיב ממשלה, והיא לא מאוד גבוהה, בלשון המעטה. אבל אחרי כל מה שעברנו בשנים האחרונות, ישראל צריכה יציבות.

לתוך הפלונטר הזה נכנס שיקלי. כי נכון לעכשיו, ולא עושה רושם שזה ישתנה יותר מדי, שיקלי הוא היחיד שיכול להביא את הקולות הנדרשים כדי לייצב ממשלה. נכון, שיקלי לא יהיה "לשון מאזניים", אותו ביטוי שפרשנים פוליטיים מאוד אוהבים להשתמש בו. הוא יהיה ימין מוחלט. איש המחנה הלאומי ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. המשמעות לכך ברורה - שיקלי לא רק יכול להיות זה שיפתור את הפלונטר הפוליטי, אלא גם יכול להחזיר את הימין לשלטון.

בסוף, כפי שמראות תוצאות הבחירות, הסקרים וכל מחקר שהוא, שלטון ימין זה מה שרוב הציבור בישראל רוצה. בכנסת הנוכחית ישנם 70 מנדטים ימניים, שנבחרו על ידי אנשי ימין. מן הראוי שהממשלה שתקום תייצג את העמדות שלהם. לכן, רק נכון יהיה שהמפלגה שוברת השוויון שצריכה לקום במפה הפוליטית, תייצג את מצביעי הימין האידיאולוגי שמחפשים היום בית.

זאת נקודה שראוי להרחיב עליה, והיא גם הסיבה השנייה לכך ששיקלי צריך לרוץ ברשימה עצמאית. יש סיבה לכך ש־70 מנדטים ימניים בכנסת הנוכחית לא הצליחו להרכיב ממשלת ימין. זאת לא רק ההחרמה של נתניהו, אלא אירוע גדול הרבה יותר, שנתניהו הוא רק חלק ממנו. בסוף, אותם 18 מנדטים ימניים שנמצאים היום בממשלה הנוכחית לא מצאו את מקומם בגוש הימין. יש לכך מגוון סיבות. חוסר היכולת או הרצון להזדהות עם ההתנהלות הלא ממלכתית של הליכוד היא אחת מהן, לצד התחזקות עמדות קצה בתוך מפלגות בימין, וגם חוסר עמידה בהבטחות למדיניות ימין. במילים אחרות, לאותם מצביעים, במיוחד אנשי ימינה ותקווה חדשה, הייתה סיבה טובה שלא להרגיש בנוח בשום שורה משורות הימין.

אז למה דווקא שיקלי יכול לפתור את הפלונטר הזה? התשובה פשוטה: שיקלי הוכיח שהוא מזוהה עם כל הערכים הללו ועמד בכל המבחנים. גם איש ימין עם אידיאולוגיית ימין מוצקה, גם אדם ממלכתי, גם איש נאמן למסורת וגם בעל עמדות מיושבות. הוא אינו נגרר לקיצוניות, אינו מתפתה לאתנן פוליטי, אינו משנה עמדות לפי הכיוון שאליו נושבת הרוח, ואולי הכי חשוב: הוא אדם ראוי ומוערך. לא מדובר בחתול בשק, לא מדובר במישהו שמונע ממניעים אישיים. מדובר באדם שמונע מאידיאלים ומתחושת שליחות עבור מדינת ישראל ועם ישראל.

מפלגה בהובלתו של שיקלי תהיה בית וגשר עבור ימין ממלכתי, לצד ציבור מסורתי ומיינסטרים דתי. היא תהיה בית למצביעים רבים שלא מוצאים את מקומם היום בשום רחוב באזור חיוג "ימין". היא תהיה שובר השוויון שאנחנו כל כך זקוקים לו, והיא זאת שתחזיר את הימין לשלטון.

הכותב הוא חבר מועצת העיר ירושלים