יהודה ולד
יהודה ולד צילום: הלל מאיר

כשקראתי את הטור של חגית רוזנבאום לפני שבועיים הייתי בעיקר עצוב. היא תיארה את ניסיונותיה ככתבת למצוא רבנים שיסכימו להתייחס להשתתפותה של לוסי אהריש בוועידת התנ"ך של 929 בבית הנשיא וכיצד נתקלה בסירוב.

חגית תיארה: "משתתפים נוספים בוועידה שאליהם פנינו סירבו להביע את עמדתם, על אף שגם הם חשו מורת רוח לנוכח אלמנטים מתוך הוועידה. רב נכבד אחר הסכים למתוח ביקורת, אולם רק בעילום שם". הרבנים תיארו חשש מעליהום ציבורי שיתייג אותם כמחרימים ומעוררי ריב ומדון. האש הציבורית של "הליברלים המכילים" הילכה אימים והובילה לסתימת פיות של רבנים.

ואין זה חשש בעלמא. רוזנבאום מספרת כי אחד הרבנים שבחר למתוח ביקורת על השתתפותה של אהריש ספג ארטילריה כבדה בימים שלאחר מכן, כולל נזק ממשי לפרנסתו (אציין לטובה את הרב רא"ם הכהן, הרב אביה הכהן והרב יהושע שפירא שהביעו דעת תורה בפומבי בנימוק ובשום שכל).

לצערי, זה לא חדש. לאחרונה סיפרו לי מספר רבנים שהם קיבלו איומים לפגיעה בפרנסתם אם יתקפו פומבית את הרפורמות שמוביל השר כהנא בכשרות ובגיור. איומים אלו הגיעו גם לעיתונאים שרצו לפרסם מידע בעייתי מסוים ביחס לרפורמות.

אחד מהעיתונאים אף סח לי שחלק מגופי התקשורת המגזריים סירבו להכניס תחקיר שלו על אחד מהארגונים המוכרים בציונות הדתית, שבו חשף מידע מוטעה לציבור והתנהלות בעייתית מאוד בארגון. "אנחנו לא רוצים להיפגע כספית", אמרו לו.

חופש הביטוי והמחשבה של הציבור בכלל והרבנים בפרט הוא לחם חוקה של הדמוקרטיה. אל לנו לבנות חברה שבה רבנים, מכל בית מדרש, מפחדים להביע את דעתם בכל נושא שהוא, ובמיוחד בנושאים שהם בליבת מסורת התורה והמצוות.

היכולת להכיל דעות שונות ולקבל שיש שבעים פנים לתורה, השמעת קול של תורה והעברת המסורת מדור לדור הן אבני יסוד בקבלת התורה מסיני. אם הגענו למצב שרבנים מפחדים להביע את דעתם על כנס לתנ"ך שמובילה אותו ערבייה שהפכה לסמל להתבוללות, אנחנו בבעיה.

אנו עומדים ערב חג הפסח, מציינים את היום שבו נהיינו לעם. עם שיש לו תפקיד בעולם, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. זכינו בדורנו להיות חלק מתהליך הגאולה. אחרי אלפי שנות גלות עם ישראל חוזר לארצו ומקים מדינה יהודית שתקדש שם שמיים בעולם.

דווקא בעת הזו נדרשת ביתר שאת ההדרכה של גדולי ישראל ושמירה על התבטאותם החופשית ללא מורא. העם צמא למי שיאירו לו את הדרך בסוגיות הציבוריות ויורו כיצד עלינו לעצב את המדינה היהודית.

סוגיות אלו שבנפשה של האומה, אל לנו שיונחו רק על ידי פוליטיקאים בעלי אינטרסים, אל לנו שיוכרעו על ידי כותרות העיתונים או שיקולים זרים. זקוקים אנו לרבותינו שידריכו וישמיעו קול של תורה מתוך נאמנות למסורת ישראל ולכללי פסיקת ההלכה, קול שיאיר דרך לאומה. זו זכותנו וחובתנו, ובמיוחד בעת הזאת.

אוי לנו אם רבותינו יחששו משיימינג ברשתות או מכמה כתבות זועפות באתרים שמנסים לחנך אותם. אוי לנו אם גורמים מסוימים ילכו בדרך של איומים וניסיונות השתקה, תוך פגיעה בפרנסתם של רבנים או עיתונאים, כדי להסתיר את האמת ודעת תורה.

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, לא בכך שהם שותקים או מהנהנים בראשם לכל דבר, אלא בכך שהם מביעים את דעתם ונלחמים עליה, וכל אחד מאיר אור אחר בתורה גדולה ומאוחדת. בתוך כותלי בית המדרש חייבים להישמע קולות רבים הנאמנים לאמיתתה של תורה. עלינו להיזהר מניסיון לייצר שלום מדומה שמשתיק את הרבנים באצטלה של טשטוש וליברליות שקרית.

בואו נחזק את רבותינו, נקשיב בענווה ונלמד מהם. בואו נבנה יחד את המדינה היהודית, בואו נרבה שלום בעולם. באמת.

הכותב הוא מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית