יועז הנדל
יועז הנדלצילום: Tomer Neuberg/Flash90

אני לא זקוק לבית הכנסת שבו מחרימים יהודים כי זה לא באמת בית כנסת. בבתי הכנסת של עם ישראל לא מתחלקים על פי ביבי כן או לא ובטח שלא על פי מפלגה.

אין ביהדות צורך באישור כשרות כי כמה עסקנים עושים מזה כסף, כי זה לא באמת כשר. אין יהדות בפולחן אישיות, בגנבה, בכחש, בהבטחות על ערבויות, זה סתם פוליטיקה זולה כמנהג הגויים. לא הרציניים שבהם.

אין יהדות בהקשחת פנים לגר, לאונקלוס, לרות או למי שעבר גיור ממלכתי. אין יהדות בשנאת אחים. את הטריק הזה המציאו עמים אחרים שקרסו וגם אנחנו שלמנו מחיר כבד על זה.

אין יהדות בתורה בלי קמח, במצוות שבין אדם למקום בלי מצוות שבין אדם לחברו. אין יהדות בהתנגדות לשירות צבאי.

ובוודאי שאין עגלה ריקה מול מלאה. מי שלא יודע היסטוריה יתקשה להבין לעומק דף גמרא. ומי שלא יודע תנ"ך לא יבין את הויכוח בין הלל לשמאי. מי שלא יכיר יהודים בני זמנינו לא יבין את חז"ל.

עגלה מלאה זה גם גמרא וגם היסטוריה, ביאליק והשולחן ערוך. בספרים, בלימוד, בפולמוס. כך היה מאז ומעולם וכך יהיה.

למי שייכת היהדות? לי, לכולם בעצם. בספרים, בלימוד, בפולמוס. כך היה מאז ומעולם וכך יהיה.

מדינת היהודים ויתרה על היהדות זמנית כשהעניקה מונופול לחרדים. זה היה ויתור מודע. חוסר רצון להתחבר לשורשים, אולי זלזול. זו בעיקר היתה טעות גדולה שעתידה להשפיע על יחסי עם ישראל בתפוצות ובתוך המדינה. עיוורון לגבי שיעור חשוב מההיסטוריה שלנו לגבי קנאות ושנאת אחים שתמיד מתחילה במחשבה שהיהדות ואלוהים הם רק שלך.

לכן אני לא מוכן לוותר. לא במעשה ולא בויכוח הציבורי.