רוצה איש שלו בתפקיד מנכ"ל הרבנות. השר לשירותי דת מתן כהנא
רוצה איש שלו בתפקיד מנכ"ל הרבנות. השר לשירותי דת מתן כהנא צילום: דוברות

עוד בתחילת הדרך, כשרק התחיל במסע הרפורמות המתארך שלו, אחת השאלות הפופולריות בראיונות שהעניק שר הדתות מתן כהנא לתקשורת הייתה כיצד הוא מתכנן ליישם אותן בפועל כאשר הרבנות הראשית מתנגדת להן נחרצות. בהתחלה הוא עוד הביע ביטחון שבסופו של דבר יזכה לשיתוף פעולה, לאחר מכן אפילו ניהל מגעים לריכוך רפורמת הכשרות בתמורה לשיתוף פעולה, אך אחרי הכישלון בניסיונות הגישור, הציבור בישראל התוודע בעיקר למכתבי מחאה הדדיים ולכיפופי ידיים בין הניצים. אלא שמתחת לפני השטח, כפי שאנחנו חושפים כעת, מנהל שר הדתות מערכה מסוג אחר לגמרי: תוך רמיסה של תקנון שירות המדינה והתעלמות מהמלצותיה של ועדת האיתור, מתן כהנא מתעקש למנות מועמד משלו למשרת מנכ"ל הרבנות.

כבר שנתיים שהרבנות הראשית ממתינה למנהל כללי קבוע. המשברים הלא פשוטים שהיא חוותה בתקופה הזאת הפכו את התפקיד לקריטי עוד יותר. המשבר הפוליטי והחילופים המהירים בלשכת שר הדתות – הגורם הממנה את המנכ"ל – מנעו את השלמת תהליך המינוי. במהלך 2020 ניסה שר הדתות דאז יעקב אביטן לצאת עם קול קורא להגשת מועמדויות, אך לא הצליח להשלים את המהלך. עם כניסתו של מתן כהנא לתפקיד, הוא החליט להניע את התהליך וגם להשלים אותו, יהיה אשר יהיה.

אבל עוד קודם לכן, לכהנא היה חשוב לשים את היד גם על מילוי המקום של המשרה. כבר ביוני בשנה שעברה הוא החליף את ממלא המקום עודד פלוס בממלא מקום שנשלף מהמחלקה המשפטית של הרבנות הראשית – עו"ד הראל גולדברג. גולדברג, בן הציונות הדתית, הוא משפטן מוערך שעבד בעבר במשרדי ממשלה שונים, אך נעדר ניסיון ניהולי בכיר. למשרת מילוי המקום זה אומנם הספיק, אך במעלה הדרך התעוררו הבעיות.

כהנא רוצה את גולדברג

הבחירה של כהנא בגולדברג לא הסתכמה רק במינוי לממלא מקום המנכ"ל. כמה גורמים מעידים כי שמעו אותו בשיחות פרטיות מביע באופן גלוי את העדפתו לגולדברג בתפקיד הנכסף. מבחינת כהנא מדובר בצומת קריטי ליישום הרפורמות שכבר עברו ואלו שבדרך, ולכן הוא מדייק מאוד בבחירת האנשים שהיה רוצה בתפקיד. אחרי שסימן וי על איוש המינוי הזמני, עבר כהנא למינוי הקבוע של מנכ"ל הרבנות הראשית.

ב־27 באוקטובר דאשתקד פרסמו נציבות שירות המדינה והמשרד לשירותי דת קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד מנכ"ל הרבנות הראשית. שלא כמו באיוש משרות בכירות אחרות, בהליך המינוי של מנכ"ל הרבנות הראשית מוחלפת הפרוצדורה של מכרז בוועדת איתור הכוללת חמישה חברים: מנכ"ל משרד הדתות, נציג נוסף מטעמו, נציג הרבנות הראשית ועוד שני נציגים מטעם נציבות שירות המדינה. העדיפות המספרית של חברי ועדה ממשרד הדתות על פני נציג הרבנות הראשית אמור היה להיטיב עם עמדתו של כהנא, אבל נכונו לו הפתעות.

חודשיים לאחר סגירת האפשרות להגיש מועמדות לתפקיד, ואחרי שנבחנו מועמדויות של 29 ניגשים, המליצה הוועדה ב־13 בינואר על שלושה מועמדים סופיים שאחד מהם ייבחר לתפקיד המנכ"ל הקבוע: יהודה כהן, לשעבר ראש מועצת אלקנה ומי שהיה ראש המועצה הדתית בחדרה ובנתניה; הרב הלל הורביץ, שהיה מנכ"ל מועצת בתי העלמין בירושלים וראש מינהלת היישוב היהודי בחברון; ומשה דגן, מנכ"ל הרבנות בעבר וכיום ראש המועצה הדתית בחיפה. גם קריאה חוזרת של השמות תוביל לאותה מסקנה: הראל גולדברג, המנכ"ל הזמני והמועדף על כהנא, לא נכלל ברשימה. הסיבה: היעדר ניסיון ניהולי בכיר של לפחות ארבע שנים - תנאי בסיס בהגדרות הוועדה.

התקדימים המשפטיים לא עומדים לטובתו של כהנא במקרה הזה. מקרים קודמים שבהם ניסו שרים למנות מועמד משלהם בניגוד להמלצת ועדת האיתור הביאו את בג"ץ לקבוע הלכה שלפיה להמלצת הוועדה יש תוקף מחייב. בלשכת כהנא הבינו את המצב המשפטי, אך לא אמרו נואש: מיד לאחר היוודע המלצות הוועדה דחפו את גולדברג להגיש ערעור לנציבות המדינה על המלצות הוועדה. על פי נוהלי ועדות האיתור שנקבעו בהחלטות ממשלה שונות, ניתן להגיש השגות על החלטות הוועדה מיד לאחר פרסום המסקנות ו"ללא שיהוי". ואכן, על פי דברים שאמר נציב שירות המדינה בשיחה ל'בשבע', השגה אחת כזאת הוגשה באותו יום ונדחתה, אך לגבי ההשגה השנייה הדברים מעורפלים במידת מה. "ההשגה בנושא זה בטיפול, כמו שמטפלים בכל השגה שמוגשת. טיפלנו בהשגה שהוגשה ב־13 בינואר, אך מאז הייתה השגה נוספת, שאמורה להיות מטופלת בזמן הקרוב", דברי הנציב.

ההתנהלות סביב השהיית המינוי מעלה את החשד שהשר כהנא אינו מוכן לוותר על מינוי גולדברג, על אפה ועל חמתה של הוועדה. מאז ההחלטה הראשונה של הוועדה, שבראשה עומד כאמור מנכ"ל משרדו של כהנא, חלפו שלושה חודשים שבהם לא הצליחה לתת מענה לשתיים או שלוש השגות - זמן ארוך יותר מזה שנדרש לוועדה לסנן 29 מועמדים ולראיין רבים מהם. בינתיים התעוררה סערה סביב דוח ישן של מבקר המדינה ובו האשמות על אי־סדרים בהתנהלותו של יהודה כהן, אחד משלושת המועמדים שאיתרה הוועדה. כהנא קפץ על המציאה וביקש לכנס את הוועדה שוב כדי שתבחר מועמד אחר במקומו. הבקשה מוזרה כשלעצמה, מפני שאין חובה לוועדה להציג יותר משני מועמדים או אפילו יותר מאחד, אך בכל מקרה גם הניסיון הזה של כהנא לא צלח, וגולדברג נותר בחוץ.

בכל הזמן הזה ממשיך גולדברג לשבת על כס המנכ"ל לשביעות רצונו של כהנא, בשיטת "הזמני הוא הקבוע" המפורסמת. אלה ימים קריטיים, שבהם השלב הראשון של רפורמת הכשרות מתחיל להיות מיושם בשטח ורפורמת הגיור עושה את דרכה לספר החוקים, וכהנא זקוק לאחיזה הזאת ברבנות הראשית. המועד החוקי המקורי לכהונת ממלא מקום – שישה חודשים – כבר פקע בינואר, אך מאז ממשיך השר כהנא להאריך את הכהונה עד לקבלת החלטה סופית בוועדה. בסך הכול, גולדברג מכהן כבר עשרה חודשים בתפקיד ממלא המקום הזמני.

משפטן מוערך אך חסר ניסיון ניהולי מספיק. עו"ד הראל גולדברג, ממלא מקום מנכ"ל הרבנות הראשית
משפטן מוערך אך חסר ניסיון ניהולי מספיק. עו"ד הראל גולדברג, ממלא מקום מנכ"ל הרבנות הראשית צילום: דוברות הרבנות הראשית

"שומרי הסף נרדמו"

גם באופק הקרוב קשה לראות מינוי של אחד משלושת המומלצים של הוועדה. על פי נוהלי פעילות הוועדה, במקרה שמוגשת השגה מצד מי שלא אותר לתפקיד ומתגבשת המחשבה לקבלה ולו באופן חלקי, ניתנת למי שהוועדה בחרה בהם זכות לטיעון בכתב נגד קבלת ההשגה, עוד לפני ההחלטה הסופית. פנייה כזו לא הגיעה למי משלושת המועמדים, כך שלא ניתן אפילו לומר שהחלטה כלשהי מתגבשת בוועדה.

"השר כהנא שולח את המועמד שהוא רצה לתפור לו את המכרז, הראל גולדברג ממלא מקום המנכ"ל, להגיש הסתייגויות, ובינתיים מאריך לו את המינוי ומנסה להפוך את הזמני לקבוע", מטיח חבר הכנסת משה ארבל מש"ס את ההאשמה בשר הדתות. "תהליך קבלת ההחלטות מתנהל בצורה שמותירה הרבה סימני שאלה. חד־משמעית, מי שרוצה את הראל גולדברג וביקש ממנו להגיש את ההשגות זה מתן כהנא. תראה כמה הוא נאבק עליו. אנחנו מדברים על מקרה שבו הוועדה הלכה לקראת השר ואפשרה לו בחירה בין שלושה מועמדים, ובכל זאת לכהנא יש מועמד ספציפי שלא נמצא ברשימה ולו הוא מעוניין לתפור את התפקיד. מבלי לפגוע בכישוריו של גולדברג, שומרי הסף של מדינת ישראל נרדמו מול השר כהנא".

ארבל ממשיך את הקו הזה, וטוען שהייעוץ המשפטי, שזכור לנו כקפדן ומשתלט בימי ממשלות נתניהו, מתגלה בממשלה הזאת כגורם גמיש שמשתדל לא להפריע. "האירוע כולו הוא התנהלות של היועצת המשפטית של משרד הדתות גליה קליין, הכול מתחיל ונגמר שם", הוא טוען, "היא נותנת לכהנא לעשות ככל העולה על רוחו. יש פה תקלה מערכתית. הדרג המקצועי הפך להיות פעילים פוליטיים בשירות השר. זו פגיעה אנושה באמון הציבור ובמערכות".

ארבל מדגים את הטענה שלו, שבאה לידי ביטוי גם במקרים נוספים. "כאשר יעקב אביטן היה השר לשירותי דת, הנחיית היועצת המשפטית גליה קליין הייתה שמינוי ממונים למועצות דתיות ייעשה בהסכמת ראש העיר, למרות שהנוהל מחייב רק התייעצות. באופן מוזר, כשנכנס השר מתן כהנא קליין שינתה את ההנחיה בחזרה וקבעה שחובת היוועצות היא רק היוועצות ולא הסכמה. קל להבין מה המשמעות ומה הגמישות שניתנה לשר למנות ראשי מועצות דתיות בלי הסכמת ראשי הערים, ועד כמה זה הגביל את השר הקודם בפעילותו".

הסחבת עובדת לטובת השר

נכון לעכשיו, פעילות הוועדה ולוח הזמנים שלה מצויים בחוסר שקיפות קיצוני כלפי הציבור. חוץ מהריח הרע שנודף מכך ברובד של מינהל תקין, יש כאן גם פגיעה קשה בשלושת המועמדים שאותרו לתפקיד לפני שלושה חודשים. מדובר בשלושה אנשים עם רקורד עשיר בניהול ובתפקידים ציבוריים, ומן הסתם הם לא מתכננים להמתין עד בוש למשרת מנכ"ל הרבנות. ייתכן שזו גם חלק מהאסטרטגיה הננקטת בלשכת השר כהנא, בתקווה שהזמן החולף יגרום למועמדים לנשור ויחיה את הסיכויים של ממלא המקום הזמני, שלו שום דבר לא בוער.

מלשכת השר כהנא נמסר: "נציבות שירות המדינה בודקת טענות שעלו כלפי המועמדים שבחרה ועדת האיתור. לאחר שתסתיים הבדיקה המשפטית ובהתאם להנחיית הנציבות, השר כהנא יוכל להתקדם בבחירת מנכ"ל לרבנות הראשית. על מנת שלא להשאיר את הרבנות הראשית ללא מנכ"ל בתקופה זו, באישור נציבות שירות המדינה, הוארכה כהונתו של ממלא מקום המנכ"ל הנוכחי. השר ואנשיו אינם מעורבים בשום צורה בערעורים שהוגשו".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "מאחר שאחד המועמדים הגיש השגה על החלטת ועדת האיתור, ההליך הוקפא עד לסיום בדיקת ההשגה על ידי הלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה". בתשובה לשאלתנו מי הגיש את הערעור, ענו בנציבות: "איננו נוהגים לפרסם שמות של מועמדים במכרזים, וכמובן לא שמות מערערים".

***