ח"כ איימן עודה בשער שכם בשנה שעברה
ח"כ איימן עודה בשער שכם בשנה שעברה צילום: הרשימה המשותפת

העובדה שאיימן עודה אינו נמנה עם אוהבי מערכת הביטחון ידועה לכול, אך כנראה שבתחילת השבוע הצליח יו"ר הרשימה המשותפת להגיע למחוזות חדשים בדבריו נגד כוחות הביטחון ומדינת ישראל.

במהלך יום ראשון השבוע העלה עודה לחשבון הפייסבוק שלו סרטון שבו אמר את הדברים הבאים: "זהו שפל שיהיה מקובל על צעיר או משפחתו שאחד מבנינו יצטרף לכוחות הביטחון. העמדה ההיסטורית שלנו היא שנהיה עם בני עמנו בשביל לסיים את הכיבוש הרצחני ובשביל שתוקם מדינת פלשתין ויהיו דגלי פלשתין על חומות ירושלים. אסור לכל צעיר להצטרף לכוחות הכיבוש, ההשפלה והשנאה. אני קורא לצעירים שכבר הצטרפו - תזרקו להם (לישראלים. א"מ) את הנשק בפרצוף ותגידו להם: המקום שלנו לא איתכם. לא נהיה חלק מעוול ופשע".

את ההקשר של הסרטון המדובר ניתן למצוא במיקום שבו צולם - שער שכם, שכבר תקופה ארוכה מתרחשות בו מהומות חוזרות ונשנות על ידי צעירים ערבים כנגד כוחות הביטחון. הסרטון, שפורסם פחות משלושה ימים אחרי הפיגוע הרצחני ברחוב דיזינגוף בתל אביב, אינו ניתן לפירוש בשום צורה אחרת - מדובר בקריאה של ח"כ בישראל למרד של אנשי כוחות הביטחון מהמגזר הערבי. בניגוד לאירועים קודמים, משטרת ישראל פנתה לפרקליטות על מנת לפתוח בחקירה כנגד עודה בחשד להמרדה. העונש על עבירה זו עומד על חמש שנות מאסר.

דבריו החמורים של יו"ר הרשימה המשותפת זכו לגינוי נרחב מרוב הקשת הפוליטית, כולל של אנשי שמאל מובהקים דוגמת השר לביטחון הפנים עמר בר לב, שהגדיר את הדברים "אמירה מקוממת, מסוכנת וחסרת אחריות". ח"כ יאיר גולן ממרצ אמר כי פרסום הסרטון הוא "מעשה חמור וגם טעות אווילית מאין כמותה". סגן שר החוץ עידן רול צייץ: "במקום לקרוא להרגעת השטח ולאחדות, ח"כ עודה קורא למרד", ואילו יו"ר מפלגתו, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, כינה את האמירה "מחפירה", ולאחר מכן עבר לתקוף את חברי הכנסת של הציונות הדתית.

הקריאה למרד, כפי שהגדיר זאת סגן שר החוץ, מתרחשת על רקע המציאות של בני מיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון שנהרגו במהלך גל הפיגועים האחרון. רש"ט יזן פלאח, בן העדה הדרוזית, נהרג בפיגוע בחדרה, ורס"מ אמיר חורי, בן העדה הנוצרית, נהרג במהלך הפיגוע בבני ברק. משפחתו של חורי אף הוציאה הודעת גינוי לדבריו של עודה.

מסורת של הסתה

דבריו של עודה אומנם היו הקיצוניים ביותר, אך זה תקופה ארוכה שלצד ההסלמה בשטח ישנה גם הסלמה בהסתה נגד מדינת ישראל ברשתות החברתיות מצד אישי ציבור ערבים. "אנחנו רואים את הדברים האלה כבר תקופה ארוכה. מאז שומר החומות יש עלייה בקריאות הלאומניות, בקריאה לטרור ובאהדה לטרור מצד ערבים־ישראלים. זה התחיל עוד לפני, אבל בשנה האחרונה זה התגבר", אומר אלון שוורצר, ראש אגף המחקר והמדיניות של תנועת 'אם תרצו'.

עד כמה הדברים של עודה חריגים בקרב אישי הציבור הערבים?

"לצערי הם ממש לא. רק השבוע שני חברי מועצת העיר נצרת כתבו פוסטים שמביעים תמיכה במחבלים מג'נין. יש גם המון עובדי ציבור שפרסמו פוסטים לאומניים. במקרה הזה אני יכול להגיד לך שאלה שעדיין עובדים במשרדים הציבוריים זומנו לשימועים בעקבות תמיכה בטרור".

אומנם עוד שורה ארוכה של נבחרי ציבור ערבים הביעו בשבועות האחרונים תמיכה כזאת או אחרת בטרור, ואף נפרט זאת בהמשך, אך גם שוורצר סבור כי דבריו של עודה חצו את הגבולות שהכרנו עד היום. "אין דרך לפרש את זה חוץ מהמרדה. לכן, ובניגוד לפעמים אחרות, כשהתבטאויות כאלה נסגרו ללא כלום - הפעם המשטרה ביקשה לפתוח בחקירה כנגד ח"כ מכהן. זה לא עניין של מה בכך", מסביר שוורצר.

מה שונה הפעם? הרי עודה אמר דברים דומים בעבר לא פעם.

"נכון, אבל לא בצורה הזאת. קודם כול, הניסוח הפעם היה המרדה בצורה הכי פשוטה שלו. אין דרך אחרת לתאר את זה. דבר שני, העיתוי - באמצע גל טרור שבו בני מיעוטים מקריבים את חייהם בהגנה על המדינה. דבר שלישי, המיקום - בשער שכם, שאנחנו יודעים איזה טריגר הוא לאירועים אלימים. בסוף, עודה פגע בכל ערבי או בן מיעוטים אחר שרוצה להשתלב ולהיות חלק ממדינת ישראל".

זאת לא הפעם הראשונה שעודה קורא לציבור הערבי להימנע מלשרת בכוחות הביטחון השונים. למעשה, במשך שנים הוא היה פעיל מרכזי לסרבנות גיוס במגזר, כולל בקרב בני העדה הנוצרית. מעבר לכך, בחודשים האחרונים רשם עודה שורה של התבטאויות בשבח מחבלים. "לפני חודשיים הוא הילל מחבלים שרצחו עשרה ישראלים בטלוויזיה של הרשות הפלשתינית, וקרא להם מהוללים. בדצמבר הוא בירך את ראאד סלאח לאחר שחרורו מהכלא. הוא כותב פוסטים שמביעים אהבה לרב־המרצחים ערפאת. בנובמבר האחרון הוא ביקר מחבל ששבת רעב, והתחייב לאמו של אחד האסירים כי ישקיע את כל מרצו כדי לשחררם. אלה רק הדברים מהחודשים האחרונים", אומר שוורצר.

לצד הרשימה הארוכה מהחודשים האחרונים, קשה לשכוח את הציוץ של עודה מאירועי הר הבית בתחילת ימי הפרעות במבצע שומר החומות. כזכור, באירוע ההוא, בזמן עימותים בין ערבים על ההר לכוחות הביטחון השליכו הערבים לעבר השוטרים בקבוק תבערה, וזה פגע בטעות בעץ עתיק במקום והעלה אותו בלהבות. למרות העובדות הברורות מאוד של האירוע, עודה צייץ שמי שהעלה את העץ העתיק בלהבות היו השוטרים הישראלים. הציוץ, שצויץ באנגלית, תפס תאוצה ברשתות החברתיות בכל רחבי העולם, הגיע לערוצי תקשורת מרכזיים ויצר גל של הסתה אנטישמית נגד יהודים ונגד מדינת ישראל.

כאמור, עודה לא לבד בקרב חברי הרשימה המשותפת, ואף מחוצה לה. בשבועות האחרונים חברי הכנסת מהמשותפת מרבים להתבטא בתמיכה כזו או אחרת במחבלים ובטרור נגד מדינת ישראל. ח"כ תומא סלימאן פרסמה השבוע ברשתות החברתיות את סיפורו של מחבל שבזמן שהיה בן 13 יצא יחד עם בן דודו למסע הרג בפסגת זאב, שלא צלח. יחד עם זה, השניים הצליחו לפצוע קשה שני ישראלים, אחד מהם נער בן 13 בעצמו. בסיפורה של סלימאן פרטי הפיגוע כמובן לא הופיעו, ולעומת זאת סופר בהרחבה על הסבל הרב של אותו מחבל צעיר, שנגזרו עליו תשע וחצי שנות מאסר.

ח"כ סמי אבו שחאדה, יו"ר בל"ד, קרא גם הוא למרד של המשרתים הערבים, ואמר שיש חיילים רוצחים בצבא. חברי כנסת נוספים ברשימה המשותפת העניקו גיבוי מלא לדבריו של עודה. עוזרו של ח"כ אוסאמה סעדי, בן מפלגתו של אחמד טיבי, פרסם פוסט הזדהות עם אחד המחבלים מג'נין, ולאחר מכן טען כי חשבון הפייסבוק שלו נפרץ ולא הוא פרסם את הדברים.

"התרגלנו לשמוע דברים כאלה מח"כים ערבים, ולכן אי אפשר לתת לאירוע הזה, שהוא עליית מדרגה חמורה, לעבור בשקט. יש חוק בישראל, חוק ההדחה, ובדיוק בשביל זה הוא נוצר. לא הגיוני שהוא ימשיך לכהן כח"כ. גם משטרת ישראל והפרקליטות צריכות לעשות את עבודתן ולהעמיד אותו לדין", אומר שוורצר.

כשבג"ץ מצמצם פרשנות

ההצעה להדיח את עודה החלה השבוע לקרום עור וגידים. גם בקרב חלקים מסיעות הקואליציה, דוגמת מפלגת ימינה המתפוררת, ישנה תמיכה מוחלטת בנושא. אלא שמדובר בהליך ארוך ומורכב, שכלל לא בטוח שניתן להוציא אל הפועל.

"סעיף ההדחה בחוק יסוד: הכנסת כמעט בלתי ניתן להפעלה, והאמת שטוב שכך", אומר ד"ר שאול שארף, מרצה למשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס ברחובות. "מבחינה פרוצדורלית, בשביל להתחיל את הדיון צריך לפחות 70 ח"כים שיחתמו על הבקשה, שלפחות עשרה מהם יגיעו מהאופוזיציה. לאחר מכן צריך להתבצע דיון בוועדת הכנסת, ושם צריך רוב של שלושת רבעי הוועדה. אם היא מאשרת את הבקשה, הדיון עובר למליאה, ושם צריך רוב של 90 חברי כנסת שיצביעו בעד ההדחה. גם אחר כך יש למודח אפשרות לערער על ההחלטה לבג"ץ על פי חוק".

עד כמה תמיכה של 90 ח"כים היא דרישה חריגה בספר החוקים הישראלי?

"מאוד חריגה. למעשה יש רק עוד שני מקרים שבהם נדרש רוב כזה: הדחת נשיא והדחת מבקר מדינה. יש לכך סיבה טובה. אנחנו לא רוצים להביא לכך שחברי כנסת יוכלו להדיח בקלות את מי שלא בא להם טוב בעין. המחוקק הבין שיש כאן בעיה, הוא יודע שבמקרים כאלה, בדומה לפסילת מועמדות לכנסת, הוא עלול לפעול ממניעים פוליטיים ולא ממניעים חוקיים. זה לא אירוע טריוויאלי, ולכן צריך לצמצם אותו ככל הניתן. זאת הסיבה שמצוין בחוק במפורש, כמו בסעיף 7א (הסעיף שעוסק בפסילת מועמדים ורשימות לכנסת. א"מ), שיש מקום לבית המשפט להתערב. יחד עם זה, אם בפסילת מועמדים מלרוץ לבחירות יש חובת אישור בבג"ץ, כאן למודח מותר לעתור, אבל אין חובה".

הסיכוי להשיג 90 אצבעות להדחתו של עודה אינו רב במיוחד, ולשם כך יצטרכו כל סיעות האופוזיציה, למעט המשותפת כמובן, לצד רוב הקואליציה, להצביע בעד ההדחה. אלא שהקואליציה, כידוע, אינה הומוגנית במיוחד, ומלבד רע"מ, שקשה לראות אותה תומכת בהצעה, כלל לא ברור אם מרצ ומפלגת העבודה יתמכו בהדחה. בלעדיהן נותרים רק 97 ח"כים, שגם הם אינם מקשה אחת.

גם אם יושג הרוב הדרוש, הליך ההדחה צפוי להיתקל בקשיים נוספים בדמות אי־עמידה בעילות שהחוק דורש להליך הדחה. "אני רוצה שלא יהיו טעויות חס וחלילה: מה שעודה אמר מזעזע בכל קנה מידה, ובאופן אישי הייתי שמח לראות אותו מחוץ לכנסת", אומר ד"ר שארף, "אבל אני לא בטוח שזה אפשרי במסגרת החוק. ישנן שתי עילות הדחה בחוק: הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור כנגד מדינת ישראל. הסתה לגזענות אין כאן, ודי ברור שאם זה הסעיף שאיתו ינסו להדיח את עודה, בג"ץ יבטל את זה מהר. השאלה היא אם יש כאן תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור".

מה הסיבות להניח שלא?

"כי עודה לא קרא לתמוך במדינת אויב או בארגון טרור. בפרשנות המצמצמת של החוק - ובית המשפט כבר הודיע בעבר שלשני הסעיפים הללו, גם מניעת השתתפות בבחירות וגם הדחה, הוא דוגל בפרשנות מצמצמת - אין כאן מעבר על החוק. בפרשנות רחבה שלו כנראה שאפשר להכניס המרדה, בטח בצורה שעודה עשה, להגדרת תמיכה במאבק מזוין כנגד מדינת ישראל. אבל בכנות, אני לא רואה את בג"ץ מפרש כך את החוק".

אם החוק לא מדבר על מקרים כאלה, בשביל מה הוא נוצר?

"הדוגמה הכי טובה היא של עזמי בשארה, שסייע לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. במקרה כזה ברור שהחוק מתיר להדיח אותו מהכנסת. בשארה פשוט היה חכם יותר - ברח מהארץ והגיש את מכתב ההתפטרות שלו בקונסוליה בקהיר לפני שהדיחו אותו. גם באסל גאטס התפטר לפני שהחל הליך הדחה. אבל אלה מקרים שבהם החוק מאפשר פסילה. אני לא בטוח שאיימן עודה עונה על ההגדרה הזו".

אז המשמעות היא שאין למדינת ישראל אפשרות למנוע מחברי כנסת לקרוא למרד כנגד המדינה?

"היא לא יכולה להדיח אותם, אבל אף אחד לא מונע מהפרקליטות לפתוח בחקירה פלילית. צריך לזכור שח"כ שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, והמרדה היא בהחלט כזאת, מושעה מתפקידו, וברגע שמדובר בפסק דין חלוט הוא גם מודח מהכנסת. כמו כן, במקרה של בחירות נוספות, המעשים של עודה דווקא כן נכנסים לעילת הפסילה הנוספת של שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל האמת היא שאני לא רוצה שחברי הכנסת ימנעו מעודה לכהן. מי שצריכים לעשות זאת הם האזרחים הערבים ששלחו אותו לשם. הם צריכים להראות לו את הדרך החוצה. הם צריכים להעביר מסר ברור שמבחינתם שוטרים ערבים הם חלק מרכזי משילובם בתוך החברה הישראלית".

"בנט הפנים שלימינה אין בייס ימני"

הדברים של עודה מגיעים בימים שבהם הממשלה איבדה את הרוב שלה בכנסת, לאחר פרישתה של ח"כ עידית סילמן. לאור זאת, החלו גישושים בממשלה בקרב חברי המשותפת, במטרה לשתף עימם פעולה. חברי הממשלה לא הכחישו זאת, ואמרו שישתפו פעולה עם המשותפת בדיוק כמו שנתניהו שיתף איתם פעולה בעבר. אלא שבניגוד לנתניהו, ששיתופי הפעולה עם חברי המשותפת בתקופתו היו נקודתיים, הפעם מדובר למעשה בתלות כמעט מוחלטת של הממשלה בעודה ובאנשיו, לאור אובדן הרוב בכנסת.

"עודה לא עשה את המהלך הזה סתם. זה נועד כדי לסכל כל אופציה לשיתוף פעולה מוסדר עם הקואליציה", פוסק היועץ האסטרטגי ברק סרי, לשעבר יועצם של מספר שרים בכירים. "המשותפת היא לא מקשה אחת. יושבות שם מספר מפלגות, שלכל אחת אג'נדה משל עצמה, לא פעם מנוגדת למפלגות האחרות. החברים שם שונאים אלו את אלו בצורה תהומית. עודה שמע את הקולות לשיתוף פעולה עם הממשלה, ידע מה זה יגרום לו בתוך הסיעה שלו - והחליט לשרוף את העסק".

עד כמה האג'נדות של המפלגות הללו אכן מנוגדות? הרי בסוף, שלושתן מתנגדות בצורה כזו או אחרת לשיתוף פעולה עם כל ממשלה, וזאת בניגוד לרע"מ.

"נכון, אבל יש הרבה מנעד בין ההתנגדות המוחלטת והבדלנות הידועה של המשותפת ועד להצטרפות לקואליציה כמו שרע"מ עשו. יש במשותפת כאלה שחושבים שצריך לסחור באצבעות שלהם כדי להגיע להישגים, ועכשיו הם יכולים להגיע להישגים טובים כי הקואליציה תלויה בהם. אלה בעיקר אחמד טיבי וסעדי מתע"ל. לעומת זאת, עודה, שלא לדבר על אבו שחאדה, בכלל לא מוכנים לשמוע על האופציה הזו".

בממשלה באמת בונים על אצבעות המשותפת?

"לא על כולן, זה ברור. אבל הם גם לא צריכים את כולן. מספיקים להם שניים, ואת זה חושבים בקואליציה שניתן להשיג, תמורת מתנות נאות כמובן. צריך להבין משהו חשוב, שבקואליציה סוף סוף הבינו אותו. הם חלמו שחלקים מהחרדים יצטרפו אליהם, או שיהיו מורדים בליכוד. רק עכשיו נפל להם האסימון שזה פשוט לא יקרה. לא נשאר להם מאיפה להביא אצבעות בשביל לשרוד. לכן הם פונים למשותפת. וזה מה שמעיד יותר מכול על כך שהעסק גמור".

העסק באמת גמור? הרי השבוע ראש הממשלה בנט אמר בראיונות שאפשר לתפקד גם בלי רוב בכנסת, ורק על ידי החלטות ממשלה.

"ומה רצית, שהוא יגיד את האמת? הוא יודע טוב מאוד שאי אפשר לתפקד ככה. צריך לומר משהו על סדרת הראיונות האלה", מסביר סרי, "בדרך כלל כשראש ממשלה נותן ראיונות, הוא עושה את זה כשיש לו הישג להציג לציבור ולקחת את הקרדיט עליו. זה לא המקרה כאן. הפעם הוא הגיע כדי לשדר שהעסק תחת שליטה. וכשזאת המטרה, הוא לא יכול להגיד שהממשלה בקריסה".

במקביל לגישושים מול המשותפת, אנחנו רואים את חברי ימינה מנסים לרשום שורה של הישגים ימניים. שני הדברים הללו יכולים בכלל להתקיים יחד? הרי אין סיכוי שהמשותפת תצביע עם ממשלה שמחברת את ההתיישבות הצעירה לחשמל.

"הדברים האלה לא הולכים יחד, וחברי ימינה יודעים את זה טוב מאוד. לדעתי, גם הם מבינים שתם הטקס, והם מחפשים נדוניה כדי לחזור לימין בבחירות שבדרך. אבל חשוב לדעת שלא מדובר בבנט. הוא כבר הפנים שלימינה אין שום בייס ימני, ולכן הוא פנה בעצת יועצים כאלה ואחרים לכיוון המרכז. שים לב שהוא לא הגיע לשום זירת פיגוע ולשום ניחום אבלים, חוץ מלבר שבו היה הפיגוע בחמישי שעבר. לדעתי הוא חשש מפיגועים תקשורתיים בזירות האחרות, וידע שבתל אביב, מעוז מרכז־שמאל, הוא לא יקבל את זה. אבל חבריו לרשימה רוצים לחזור לימין ויוזמים מהלכים פרטיים כדי לנסות ולפלס את דרכם בחזרה לימין".

***