במשך כמעט 7 שנים עו"ד שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עמותות לאיכות השקר כלשהו וחבורת עיתונאים משועממת (כן רביב דרוקר ואביעד גליקמן, אני מתכוון גם אליכם) מטרללות את המדינה על כל שקל שיוצא בבית ראש הממשלה.
חשבוניות כביסה, חמגשיות, בקבוקים למחזור ועוד אלף פרשיות שונות. כל חשיפה על גרביים במקרר, מקפיצה את העולם ופותחת מהדורות.
ואז, מתחלף ראש ממשלה.
ברנע פרגו נותנת צ'ק פתוח להשקעה של מיליונים בבית הפרטי של בנט. אותה "שומרת סף" שביקשה 3 הצעות מחיר על כל תריס שזקוק לתיקון, משחררת את החגורה ומפנקת כמו שרק דיפ סטייט יודע לפנק.
הפרקליטות משקרת לשופטי בג"ץ ומעלימה מהם את חוות הדעת הזו, כמובן "בשגגה". וכל כלבי השמירה עברו לתפריט דיאטתי, כשר לפסח.
המסמך שהוגש היום לבית המשפט העליון לדרישתו של סולברג אמור היה לפתוח מהדורות.
יש אנשים שמעלו בכספי המדינה בהיקף של מיליונים מסיבות פוליטיות. וראש הממשלה, שממרר את חיי השכנים שלו, ומפזר מיליונים על הבית שלו בזמן שיוקר המחיה משאיר אנשים עם מקרר ריק לכבוד הפסח, עסוק בלהסית נגד האופוזיציה.
אין תקשורת במדינת ישראל. אין שומרי סף. אין בית משפט. אין מבקר מדינה. הכל בסדר. כשהשמאל בשלטון, מותר הכל.