ד''ר מיכאל אבולעפיה
ד''ר מיכאל אבולעפיה צילום: מכון אבולעפיה

בפסח בכלל ובליל הסדר בפרט אנחנו יוצאים ממצרים. יוצאים מתבניות החשיבה שהיו לנו, משתחררים מכל מיני משקעים שנטמעו בתוכנו.

אחד המפתחות הגדולים של העבודה הזו, טמון בהתבוננות על המציאות המתכתבת עם הילד הקטן שנמצא אצל כל אחד ואחד מאיתנו.

ישנו דו שיח מתמיד בין כל אדם ואדם ובין המציאות שהוא פוגש. ניקח לדוגמה את ליל הסדר. כל מי שנמצא בשולחן הוא חלק מהנפש שלי, ועל כן, אם לדוגמה הבן שלי מתנהג באלימות כלפי אחיו, כנראה שגם בי יש חלקים שלא חיים בהרמוניה זה עם זה.

ההורים שלנו, הילדים שלנו, השכנים, החברים, הבן או בת זוג, כולם שחקנים שמשתקפים בחלקים השונים של הילד הזה שנמצא בתוכנו.

אם כן, עלינו להפסיק להאשים, להשליך ולהדחיק. עדיף להביט במציאות המקיפה אותנו כדי ללמוד לתקן קודם כל את עצמנו. החירות האמיתית שייכת רק למי שמבין שעליו לתקן קודם כל את עצמו ומתוך כך הכל יתוקן.

החמץ משול לרצון לשנות את האחר, המצה היא כנגד ההבנה שהכל תלוי בי בעבודה שלי עם עצמי. יש אצל כל אחד מאיתנו חלקים שונים. חלקים מאוד אנושיים הומניים מחד, חלקים מאוד אידיאליים מאידך. עלינו רק לחבר בין החלקים שנראים כסותרים אבל בעצם משלימים זה את זה.

המצווה בחג הזה היא לעבור תהליך מעבד לבן, כלומר מאדם שהוא ללא דעה עצמית לאחד שיש לו דעה עצמית, והדעה העצמית היא זאת שאני מפסיק להרגיש תלוי במה שהשני חושב עלי, והופך להיות חופשי, עם אמונה שאת הכל ניתן לתקן.

מצווה והגדת לבנך שבך היא בעצם המצווה לגדל אותו (את הילד שבך), לחבק אותו, להסביר לו שלפעמים העולם נראה מאיים ומפחיד אבל באמת בשורשו הוא טוב ואלוהי, אם רק נשתדל לראות אותו במבט עמוק ואחראי.

כנגד ארבע בנים, כנגד ארבע חלקים באישיות שלנו דיברה התורה. יש לנו מוח רשע והוא המוח החותך הכל דק דק, השכל הביקורתי שלנו, ועלינו לחבר אותו פנימה, לטהר אותו, לקדש אותו בתכנים עמוקים.

יש לנו מוח חכם שזקוק לתוכן ציורי עשיר. יש לנו חלקים מתוחים כמו הבן שאינו יודע לשאול, הילד המתוח הלחוץ הדואג, ועלינו להפרות אותו, ויש לנו ילד תם, נאיבי, פשוט, רך אבל לא מוגן, ועלינו לעזור לו לבנות הגנות.

לשם השלמת התהליך, עלינו כאמור להתעלות מרמה של עבד שעושה בלי להבין, מגיב רק אל המציאות לדרגה של בן שמבין, ובונה את העולם, על ידי שהוא עצמאי, עצמי, עוצמתי.

לכן בליל הסדר אנחנו נעבור סדנה כל כך עמוקה המשלבת את כל הכלים הטובים של הטיפול הנפשי, בלוגותרפיה, בפסיכודרמה, בדמיון מודרך, טיפול דרך שיח עמוק, דרך יצירה.

אשרינו שזכינו כל שנה מחדש עוד קצת לצאת מגלות הדעת, גלות ההנדסה התודעתית של פרעה, וככה להתעורר כל שנה מחדש עם דעה מחודשת, דעה השייכת לקדושה כלומר לערך העצמי של חיינו. לעבור מלהיות פסיביים לאקטיביים, מעבד לבן, וזה בעיקר על ידי כך שאנחנו מבינים שאין לנו יותר מי להאשים אלא עלינו לעבוד עם התוכן היהודי העמוק שלנו יחד עם הכלים הכל כך מרפאים שהדור הזה מציע לנו.

ד"ר מיכאל אבולעפיה הוא פסיכיאטר מומחה להורות וילדים, ראש מכון אבולעפיה, מרצה וסופר בנושא פסיכולוגיה יהודית