וויכוח ער מתנהל ביממה האחרונה בטוויטר, סביב הביקורת שמתח העיתונאי קלמן ליבסקינד בטורו השבועי ב'מעריב' על התבצרות הצדדים במחנה הימין בשאלת "רק ביבי או רק לא ביבי".
"על האידיאולוגיה שמתה באגף הימני שבקרב שורות הקואליציה, נדמה שאין מה להרחיב", כתב ליבסקינד. "זה מתחיל בגדעון סער, שפעם היה איש עם תפיסת עולם לאומית חדה, ברורה ובלתי מגמגמת, והיום משועבד כולו, מתחילה ועד סוף, למלחמה אישית נגד יו"ר הליכוד".
לדבריו, "זה ממשיך באביגדור ליברמן, שעשה קריירה מההתקפות שלו על הח"כים הערבים, שבאחת ההזדמנויות הזכיר להם ש'גם בסוף מלחמת העולם השנייה הוצאו להורג במשפטי נירנברג לא רק הפושעים, אלא גם משתפי הפעולה עמם', וגם הוסיף ש'אני מקווה שזה יהיה גורלם של משתפי הפעולה בבית הזה' - ואז החליט לשבת איתם בקואליציה, רק משום שהשנאה שלו לנתניהו היא הדבר היחיד שגדול יותר מהשנאה שלו אליהם. וזה נגמר במופע העצוב של נפתלי בנט וחבריו, אלה ששום דבר לא מחבר בינם לבין החבורה האידיאולוגית שרצה פה לפני שנה מאולפן לאולפן וביקשה את אמון הציבור בבחירות".
ליבסקינד הוסיף: "כמו שבנט וליברמן וסער יכולים היו, לו רק רצו, להקים ממשלה לאומית, גם נתניהו מחזיק בכיסו מפתח להקמת ממשלה כזו. תזוזה קטנה שלו הצדה, ויש לנו ממשלה אחרת. ממשלה ימנית. ממשלה שדואגת לזהות היהודית. ממשלת החלומות. זה לא קורה, משום שבדיוק כמו שבנט וליברמן וסער מוכנים לזרוק לפח את כל האידיאולוגיה שעליה גדלו ובלבד שנתניהו יישאר באופוזיציה, כך הליכודניקים מוכנים לזרוק את כל האופציות להחליף את "ממשלת האסון" - ובלבד שבראש המפלגה שלהם יעמוד בנימין נתניהו".
ח"כ גלית דיסטל אטבריאן הגיבה לליבסקינד בטוויטר: "קלמן יקר אני חושבת שאתה לא מזהה את התדר האמיתי שמפצל את הימין - הוא לא בטחוני או כלכלי. הוא חברתי. ישראל השנייה מעוניינת שיכבדו את בחירתה. זה באמת נורא בסיסי ופשוט. גם עם בגין הם עשו את זה והם יעשו זאת שוב כשישראל השנייה תעמיד מנהיג חזק. בשלה העת לשבור את הדפוס, בטח לא להכנע לו".
ליבסקינד השיב לה: "גלית היקרה, את עושה לעצמך חיים קלים. אם יש אפשרות להקים ממשלת ימין בראשות נתניהו, אני איתך. מכיוון שזה לא הצליח עד כה, אציב בפנייך ברשותך שאלה קטנה: אם עומדות מולך שתי אפשרויות. האחת, להקים ממשלת ימין בראשות איש ליכוד שאיננו נתניהו. השניה, להמשיך עם הממשלה הנוכחית. מה תעדיפי?"
איש התקשורת ברל'ה קרומבי גם הגיב לטורו של ליבסקינד. "קלמן יקר, חשוב שתזכור: כניעה לחונטה המשפטית ופרישת נתניהו משמעותה העברת ניהול המדינה דה פאקטו לכנופיית שלטון החוק בצורה בלתי הפיכה", כתב. "על זה המאבק".
ליבסקינד לא נותר חייב. "ברל'ה יקר, אני מקווה שאתה זוכר מי בנה את החונטה המשפטית הזו ומי לא איפשר לגעת בה לרעה", כתב.
המגיב עומר אריכא כתב לליבסקינד: "עכשיו נתניהו גם בנה את החונטה? מה יהיה הצעד הבא? נתניהו יזם את ההתנתקות כדי לחמוק מאימת הדין בתיק 4000?" וקלמן ענה לו "לא יזם את ההתנתקות, אבל בהחלט הצביע בעדה".
על כך כתב קרומבי לקלמן: "זה הענין, שנתניהו לא האישו. המאבק הזה הוא בין מערכת המשפט שהחליטה שבידה הכח לבטל את החלטות העם ולנהל את המדינה כראות עיניה, לבין מחנה הימין/ ישראל השניה והמאמינה. הם לא מנסים לבטל את נתניהו אלא את היכולת של רוב העם שמורכב מישראל המאמינה לבחור את מנהיגה, כי מבחינתם העם לא לגיטימי".
לתגובה זו הדיב ליבסקינד: "ברל'ה, אתה בורח. מי בנה את מערכת המשפט הזו וחיזק אותה כשהציונות הדתית והחרדים נהילו נגדה מלחמה של עשרות שנים? מי התעקש למנות את שי ניצן מול התנגדות של הציונות הדתית? מי התגאה שהוא מנע כל חקיקה שתחליש את בית המשפט העליון? אני מציע לך להתחיל בעובדות, ורק אז לגבש עמדה".
קרומבי השיב: "יש הרבה מה לדבר על עובדות. למשל שבקדנציה של 2015 עד 2019 ממשלת הימין בראשות נתניהו התחילה סוף סוף לטפל במערכת המשפט - כולל ניסיון לפסקת התגברות ואז פתאום צצו התיקים. ואת זה גם מנדלבליט הסביר בהקלטות "הארץ". אבל יותר מהכל חשוב להבין שלא אנחנו ליהקנו את נתניהו לתפקיד סמל הימין אלא מערכת המשפט".
גולשים רבים הגיבו לדיון ושיבחו את סגנון הדיון המכבד בין כל המכותבים. הגולש אביתר כהן כתב "איזה שיח מכבד. תענוג".