הסימפונית ירושלים
הסימפונית ירושלים צילום: אבינה גולן

נועם שריף, שנפטר לפני כשלוש וחצי שנים, היה חתן פרס ישראל למוסיקה, וחתן פרס א.מ.ת, מלחין, מנצח, מעבד ומחנך. "מחיה המתים" היא היצירה הראשונה בטרילוגיה של שלוש מיצירותיו החשובות ביותר.

היצירה נכתבה ב-1986 לפתיחת המוזיאון היהודי באמסטרדם ובוצעה בבכורה עולמית ב1987, ביום הזיכרון לחללי צה"ל, על ידי הפילהרמונית הישראלית. היצירה כתובה לתזמורת, מקהלת גברים, מקהלת נערים ושני סולנים (חזן טנור ובריטון).

"מחיה המתים" מבוססת על המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה וגם על נעימות מהמסורת האוריינטלית הקדומה של השומרונים. היצירה מחולקת לארבעה חלקים: 1. חיי היהודים בתפוצות (עד השואה); 2. שואה; 3. קדיש ויזכור; 4. תחייה ותקומה.

"יום אחד בקיץ 1983 התקשר אליי אדם בשם ברנארד ברונקהורסט מאמסטרדאם" סיפר נועם שריף על יצירתו בתכנייה של הפילהרמונית ב1987, "בקול נמוך ובדיבור איטי סיפר כי ייעוד חייו הוא להנציח את קורות יהדות אירופה בשואה וקבע איתי פגישה".

"לפגישה הופיע גבר נמוך קומה, בחליפת קטיפה שחורה עם שיער לבן ארוך הגולש על כתפיו ומבטו יוקד, הוא נראה כאיש חזון כנביא כמישהו שלא מן העולם הזה, וכך שכנע אותי לכתוב את היצירה "מחיה המתים" שבוצעה ושודרה בשידור חי בכל העולם. בביצוע הבכורה באמסטרדם לא האמנתי למראה עיניי, בראותי רבים כל כך מוחים דמעה מלחייהם, ידעתי עתה היכן מקומי ברב המוסיקה בת זמננו והשורשים שלי".

מאז היצירה בוצעה בארץ וברחבי העולם, במקומות מאוד מרכזיים, כמו פסטיבל זלצבורג, לונדון ניו יורק, ברלין ועוד, וביום העצמאות ה- 74 של מדינת ישראל הסימפונית ירושלים תבצע אותה בקונצרט חגיגי בניצוחו של מאסטרו סטיבן סלואן.

"נועם שריף הוא אגדה" אומר סלואן, "הוא היה אחד המלחינים הגדולים בארץ ובכלל. לא סתם נבחרה היצירה לקונצרט יום העצמאות: היצירה היא עמוקה מאוד ובעצם מסמלת את כל החיים של העם היהודי, עם המקורות האשכנזיים וגם הספרדיים וכמובן יש חלק חשוב וקשה ומרגש של השואה, והפרק האחרון הוא על הקמת המדינה שנגמר בהללויה, תפילה מאוד חיובית לעתיד המדינה, שמסמלת תקווה, וחוגגת את החיים היהודיים. זה כבוד בשבילי לנגן את יצירותיו של נועם, ואף חובה. גם הפתיחה של בטהובן: לאונורה מס' 3 מסמלת את היציאה לחופשי".