הר הבית
הר הביתPhoto by Yonatan Sindel/Flash90

ד"ר אמנון רמון, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות סיפר בריאיון לכאן 11 כיצד הועבר הר הבית לשליטה ירדנית בעבר.

"משה דיין הקשיב ליועצו דוד פרחי, התפיסה של היועץ הייתה שאי אפשר יהיה לנהל את הכיבוש של מזרח ירושלים והגדה המערבית בלי להסדיר את עניין הר הבית והמפתח הוא שהר הבית יהיה בשליטה של המוסלמים וישראל תהיה במעטפת החיצונית. אם יהיה מצב שהר הבית יהיה מקום פולחן יהודי ומוסלמי ביחד לא יהיה רגע אחד של שקט", הסביר ד"ר רמון.

לדבריו, ההחלטה עברה בלי התנגדות. "מה שסייע להחלטה של דיין, שקיבלה את האישור של ועדת השרים והממשלה כולה, היה האיסור ההלכתי ששורשיו מסוף המאה ה-19. זה היה איסור של הרב קוק וכל הרבנים החשובים מתקופת המנדט והפיכת הכותל להיות מקום הפולחן העיקרי של היהודים".

ד"ר רמון ציין כי יהודים החלו לבקר בהר מיד עם כיבושו בשנת 1967. "השינוי המרכזי, שהוא זה שמשפיע גם על האירועים היום, הוא שתלמידי תלמידיו של הרב קוק במחנה הדתי לאומי מתירים עלייה להר הבית לאזורים המותרים, האזורים שמחוץ לחלק הדתי שלו".

"ברגע שהגענו לכותל, הכול התערער. אם נכנסים לראש פלסטיני מוסלמי, אם היו מדברים לפני חמש שנים על תפילת יהודים בהר הבית זה היה דבר שהמשטרה נאבקה בו. אם בחודשים האחרונים המשטרה מאפשרת תפילה בלחש ושיעורי תורה, בעיניים מוסלמיות זה נראה מאיים", סיכם.