בעתיד הקרוב מוצרי בשר מתורבת ימכרו במרכולים ברחבי הארץ. הבשר המתורבת שמקורו מתא גזע של בעל חיים, הוא הדבר החם שעל עולם הביוטק, הפוד טק ושל ההלכה.
הטכנולוגיה של ימינו כבר מאפשרת יצירת בשר מתורבת והתעשייה עומלת על כך שיהיה טעים ומזין ומעל הכל שיהיה זול יותר מבשר חיה שחוטה. יש לכך מגוון סיבות חלקן כלכליות וחלקן מתוך מניעת צער בעלי חיים. כצפוי, המוח הישראלי ותעשיית הפוד טק הישראלי כצפוי מככבות בתעשייה שתכבוש את העולם.
עולם ההלכה גועש לנוכח ההתפתחויות. כבר נשפכו גלונים של דיו ונשברו קולמוסים רבים של תלמידי חכמים וגדולי ישראל בשאלת מעמדו של הבשר המתורבת. כיוון שמדובר בתרבית של תא של חיה, הדעות חלוקות האם הבשר בשרי או שמא הוא פרווה. ואם הוא פרווה, מה מעמדו ההלכתי של סטייק מתורבת מבעל חיים שאינו כשר. הנושא גולש לכיוונים הלכתיים בלתי צפויים שגם עליהם ישנן מחלוקות דוגמת השאלה אם תרבית שמקורה מדגימת ביופסיה מבהמה חיה הינה בגדר אבר מן החי.
המורכבות בבשר מתורבת פוגשת גם את לוח השנה העברי. במסגרת מחקרי בית מדרש מדע תורתך שבמרכז האקדמי לב הגיעה שאלה מעניינת. האם בשר מתורבת המיוצר בסביבת גידול הכוללת חומרים מחמשת מני דגן הוא חמץ? הליך הפקתו של בשר מתורבת כרוך בגידולו של תא גזע במצע גידול. במצע התא ניזון מחומרים שונים עד שהוא נהפך לרקמה. כעת עולה השאלה האם הרקמה 'חתיכת הבשר' שגדלה על מצע גידול שיש בו חומרים מחמשת מיני דגן, כשרה לפסח?
ראשית יש לבדוק האם אותם חומרים מחמשת מיני דגן עברו תהליך של 'חמוץ', במידה ואותם חומרים לא עברו חמוץ המוצר יהיה כשר לפסח. אולם אם היה חמוץ השאלה חוזרת ועולה. לשאלה זו יש כבר תקדים בדברים הפוסקים, הגאון רבי משה פינשטיין ועוד רבים לפניו דנו בשאלה: האם מזונם של בעלי חיים משפיע על כשרות הפסח של המוצרים המופקים מהם. לדוגמה האם הפרה שניזונה מתבואה של חמץ ומייצרת חלב, האם החלב יהיה כשר לפסח. תשובת הרב פינשטיין שניתן להקל בדבר (אג"מ או"ח חלק א קמז), אולם יש אחרונים שהחמירו בכך.
בחלב המיוצר בישראל קיימת הקפדה שהמזון אותו יצרכו הפרות יהיה מזון ללא חשש חימוץ לתקופה של 14 יום (מתאריך ז' בניסן עד סוף חג הפסח). על כן החלב שיוצר קודם הפסח ותוך כדי חג הפסח יחשב כשר למהדרין.
הפתרון לתעשיית הבשר המתורבת במידה ולא ניתן יהיה להחליף את החומרים עם חשש חמץ מתהליך הייצור, היא לייצר את הבשר המתורבת המיועד לשיווק בתקופת הפסח קודם החג, בתקופה זו גם לשיטת המחמירים ניתן יהיה לקל שכן רכיבי החמץ מתבטלים במהלך תהליך הייצור.
הרב אביעד ברטוב מנהל מכון 'מדע תורתך', בית מדרש ומכון מחקר לשאלות העתיד של המרכז האקדמי לב וסולמות. הרצאתו בנושא זה נערכה השבוע במסגרת בכנס תורה ומדע ה-28 של המרכז האקדמי לב ואוניברסיטת בר אילן.