הצביעות החוגגת

אספר מעשה מדומה. ישוב אחד בדרום סבל רבות מפולשים ערבים החודרים בלילות לישוב וגונבים כלי-עבודה יקרים, טרקטורים וכדומה.

ומפני שמועות נפוצות שיש גם תופעות של מחבלים הפולשים לישובים והורגים נפשות, פנו חברי היישוב למשרד הבטחון לשלוח אליהם קבוצת חיילים לשמור עליהם בלילות. אחרי הרבה הפצרות, צה"ל שלח להם קבוצה של שבעה חיילים לשמור עליהם בלילות. שבעה אלו תפשו עמדות במקומות שונים סביב לישוב, במרחק מסוים מהישוב, כדי לשמור נגד פולשים בלתי רצויים.

אמנם אחרי עבודות מייגעות כל היום הקודם בתפקידיהם כחיילים, קשתה עליהם התפקיד להיות ערים כל הלילה. בהיות כל אחד עומד במקום נפרד ורחוק מחבריו, החליטו כמה מהם לנום קצת, "רק לכמה דקות". גם הקצין הממונה עליהם נרדם במקומו, עייף ויגע מהיום הקודם, וגם הוא "ניצל את הזמן", כביכול לאגור כוחות.

אבל חייל אחד מהקבוצה, עמיחי שמו, והוא נאמן לתפקידו, נלחם נגד השינה, וחשב להחזיק עירנותו על ידי שישוחח עם חבריו דרך אמצעי קשר. אבל להפתעתו אחד לאחד לא ענה לקשר, והוא קם ממקומו לבדוק "מה ענינים" ומצא לצערו שהם ישנים בתפקיד. הלך משם אל עמדת הקצין הראשי, ומצא כי גם הוא בעולם החלומות, ישן. עמיחי זה, שחבריו קראו לו "עמיחי שיקול-דעת", העיר את החברים, והעיר גם את הקצין כדי שיהיו נאמנים לתפקידם לשמור על חיי האזרחים.

כל ששת החברים שלו כעסו עליו מאד מאד, על שהוא היפר את שלוותם המתוקה, והחליטו לנקום בו. ערכו משפט-שדה ולפי החלטתם רשמו נגדו תלונה רשמית אשר כיוונו לשלוח למג"ד כדי להעניש את עמיחי (שיקול דעת). וכך כתבו:

א – הוא הפר משמעת הסיעה לציית למפקד

ב- הוא הזיק להם במה שמנע מהם לאגור כוחות לתפקידים הבאים

ג – נהג בחוסר אחוות ריעים, קלקל את אוירת הסולידריות. זָרַע גרעיני פירוד ומחלוקת ביניהם

ד – הוא התחצף אל הקצין, לא שמר על כבודו ואף ביזה את הוראותיו.

ה – הוא משמש דוגמא שלילית לאוירת צה"ל, במה שנוהג בעצמאות על פי דעתו האישית, ואינו כנוע לפנות ולקבל הוראה מהממונים עליו.

אי לכל זאת, המפקד של הקבוצה פונה למג"ד להעניש כראוי את עמיחי, ואם לא עונש מעצר בפועל, לכל הפחות לפלוט אותו משירותו בצה"ל, ובלי לקבל שום זכויות לתגמול כספי הניתן לכל חייל המשתחרר, וגם לרשום רשמית שאין לקבל אותו בעתיד לשום תפקיד צהל"י.

עד כאן הסיפור המדומה. וכעת למציאות הכואבת. מפלגת "ימינה" חרתה על דגלה כמה עקרונות יסוד, בהם היא פנתה לבוחרים לכנסת. כל אחד מאתנו יכול לפנות לגוגל, לחפש "מפלגת ימינה" ולראות מה הם פרטי מצע שלהם. אבל בפועל, כדי להשיג שלטון, נמנעו מלקיים כמעט כולם. נתקיים בהם המקרא "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (תהלים קמד, ח). "ימינה" אינה ימינה, כמו שהוכיחה משך שנה שלימה שעברה עלינו.

מפני מה אני מצטער ומתבייש? כי כמעט כל הגברים במפלגה זו הם חובשי כיפות, ולכאורה דתיים. כיצד לא די שהם לא מקיימים מה שהבטיחו לכל עם ישראל, אלא הם גם מענישים לאותו ח"כ בודד שהוא כן נאמן להבטחותיו לבוחר? כל הקבוצה חָבְרוּ יחד, לכסות על קלונם במה שהם עצמם אשמים, ולהעניש את מי שהוא היחיד שכן נאמן לדיבורו?

אני קורא להם לחזור בהם ממעשה ההכרזה של "פורש". צריכים יראת שמים בחיים.