השורות הבאות עשויות להיחשב כסיכון של ממש בימים סוערים שכאלה, ובכל זאת נדמה לי שצריך לכתוב אותן. אז נפתח בעיקרי הדברים כדי לשחרר כעסים וכדי לאפשר לאבירי הזעם לנטוש את העמוד בזעף קדוש: הנה זה בא - מצטער, אבל לא הצלחתי להבין מה רוצים משלמה גרוניך.
ועכשיו לפירוט: להתבטאותו של שלמה גרוניך נחשפתי דרך התגובות. שמעתי אותן לפני ששמעתי אותו, ועל פי גובה הלהבות הייתי משוכנע שממרומי הבמה השתלח גרוניך והשפיל את בני עדות המזרח, אולי תיאר אותם כבבונים, אולי כתת אדם, מי יודע, חשבתי. אבל אז הגיע הסרטון, ראיתי אותו פעם אחת, ועוד פעם, ועוד, ולא הצלחתי להבין על מה המהומה.
אמני גינוי יצאו מכליהם בסערת רגשות מתפרצת. כמה אמני מחאה שעשו קריירה על אירועים שכאלה לא פספסו את ההזדמנות לקפוץ על עגלת האומללות והדהירו את סוסיה אל כל מיקרופון פתוח. "התבטאות מזעזעת", נאמר שם, "גזענות עלובה ומחליאה", "רגע מביש", "אמירה משתלחת" "לא סולחים לך", "בזים לך", "דברים מכוערים משסעים ומיותרים" ועוד ועוד כיד הדמיון המקורי של כל מגיב ומגיב. אבל הלו... הוייסה, תנשמו רגע, תרגיעו ובואו נחשוב לרגע ביחד.
קשה לי להאמין שאני הולך לעשות ניתוח ספרותי לדברים מקריים שאמר אמן בפסטיבל מוסיקאלי, אבל לפעמים זה מה שצריך לעשות כדי שלא לנהות עם העדר הגועש והרוגש.
אז ככה, הנה הציטוט של מה שאמר האיש: "הסתכלתי על הקהל, אמרתי, כזה קהל אני רוצה תמיד, באמת, אתם כל כך אשכנזיים כאלה. אין פה אפילו צ'חצ'ח אחד, ואתם משתפי פעולה כמובן, כמו ווזווזים. יפה, אני גאה בכם, אתם שרים יפה". עד כאן לשונו.
אז מה היה לנו כאן? גם צ'חצ'חים וגם ווזווזים? ווזווזים, למי שלא יודע, הוא כינוי הזלזול שבו השתמשו יוצאי צפון אפריקה כלפי האשכנזים מהם שמעו שוב ושוב את מילת השאלה 'ווס?' והמציאו את ה'ווזווז', אז מי כאן אמור להיעלב מגרוניך, הספרדים או האשכנזים? הרי לא יכול להיות שהאיש מעליב את כולם ומתנשא על כולם, נכון? (שמתם לב שממרבית הדיווחים התקשורתיים הוסרו המילים 'כמו ווזווזים'? תרשו לי לנחש שזה לא מקרה. המדווחים לא רצו לבלבל אתכם עם דבריו המלאים. אם אפשר להדליק כאן תבערה, אז למה להסתבך עם המשך הדברים. נחתוך, נשדר ויאללה בלאגן).
אולי בעצם הזמר הזה, שלאורך שנותיו לא רק שיתף פעולה עם אמנים מזרחיים לרוב, אלא שידע לשלב בשירתו שלו מוסיקה מזרחית, סלסולים ודרבוקות כמו גם מוסיקה חסידית, בכלל לא התכוון להעליב אף אחד? ומה פתאום שיעליב?
בהחלט יכול להיות שעדיין יש גזענות עדתית בארצנו, ויעידו על כך הרכבי בתי המשפט ואצולת האקדמיה. בהחלט יש מקום לפתוח לדיון את מה שנעשה או לא נעשה עם העלייה מארצות המזרח בשנות החמישים, אבל צר לי, אחיי הנעלבים, נראה לי שטיפסתם על העץ הלא נכון. גם אם יש לכם טענה של ממש על אפליה ועדתיות גזענית זה עדיין לא אומר שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרככם כדי לנופף בדגל המסכנים, האומללים המופלים והנדכאים. לתחושתי ולאמונתי גרוניך הוכנס למגירה הזו בלי סיבה של ממש.
מה הוא בסך הכול ניסה לומר? לא יותר מבדיחה פנימית שבין זמר לקהל. האיש התבדח על כך שהקהל השתתף בשירה ("אתם שרים יפה") וליווה אותו במנומסות אשכנזית שכזו. זה כל הסיפור. לא גזענות ולא עדתיות, וכן, הוא יהיה שמח אם תמיד יהיה באולמות הופעותיו יהיה קהל שמשתתף ושר איתו שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים.
במחוזותינו יש התבטאויות הרבה יותר גזעניות שעוברות מתחת הרדאר בלי זעקה ומחאה (כן, כולל הביטוי שהפך כבר למטבע לשון - 'גבר לבן אשכנזי ופריבילג'. גם זו גזענות, אבל מהכיוון ה"מותר"...). עזבו את שלמה גרוניך, עם או בלי דמנציה, גזען הוא לא. שחררו ותמצאו לכם קרבן פסח אחר.
(הערה: הכותב הוא יוצא ג'רבה שבטוניס, גאה במוצאו, על אף שעד כה לא מצא לנכון לנופף בכך)
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com