ביום כדור הארץ המצוין מחר (שישי), ברור כבר לכולם שמשבר האקלים מאיים מאי-פעם. בשבוע שעבר, פורסמו נתונים חדשים מדו"ח ההערכה השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC).
הדו"ח מעיד שחור על גבי לבן כי משבר האקלים מחריף, ותעשיית המזון מן החי עומדת כעת במקום השני והלא מכובד בין הגורמים המאיצים את המשבר דרך פליטת גזי חממה.
בלשון חלקו השלישי של הדו"ח שפורסם כעת נכתב: "מַעֲבָר לתזונה עם אחוז גבוה יותר של חלבון מהצומח, צריכה מתונה של מזונות מהחי וצריכה מופחתת של שומנים רוויים יכולים להוביל לירידה משמעותית בפליטת גזי החממה". הדו"ח מוסיף, כי חלופות צמחיות למוצרי מזון מהחי ובשר מתורבת יכולים להביא להפחתה משמעותית בפליטת גזי חממה.
נהוג לומר שבני האדם מחריבים את כדור הארץ דרך דברים שהם מייצרים (כגון דלק מטוסים או כלים רב-פעמיים). הדו"ח של ה-IPCC עשוי לרמז שהמחשבה הנ"ל נובעת מגישה אנתרופו-צנטרית. גישה זו, שלפיה האדם הוא מרכז ותכלית היקום (ולראיה: הוא יוצר), אינה אלא חנופה-עצמית, המשכיחה מאיתנו את הגישה השפויה יותר, הביו-צנטרית, שלפיה לכל יצור חי ערך משלו מעצם היותו חי, ולא מפני שהוא עשוי לספק תועלת לאדם.
כיום ממילא איננו זקוקים עוד למזון מהחי בשביל לשרוד. מה שאנחנו עושים כיום לשכנינו בעלי החיים על כדור הארץ, בשם צורך היסטורי, אינו רק חטא כלפיהם, אלא דבר הפועל כבומרנג נגדנו. כל עוד לא נגמל מההתמכרות שלנו לטפיחה העצמית על השכם הגלומה באנתרופו-צנטריזם, וכל עוד לא ניגמל מטעם בשרם של בעלי החיים ותוצריהם, לא נוכל לפתור את משבר האקלים.
האנתרופו-צנטריזם הוא כמו משקפיים מעוותי-מציאות, שאינם מאפשרים לנו לראות את האמת כהווייתה, שהמאבק למען שלום הכדור, עיקרו לא בעניינים כמו כלים רב-פעמיים, אף שזה מה שנוח לציבור לראות, אלא במזון שכל צרכן מניח בעגלת הסופר שלו. האם אנחנו מספיק אמיצים כדי להסיר את המשקפיים ולראות?
הימנעות ממוצרים מהחי (בשר, דגים, ביצים, חלב), או לפחות הפחתה משמעותית בהם, היא המפתח העיקרי למאבק יעיל במשבר האקלים, ובמאבק הזה יכולים וצריכים להשתתף כל קורא וקוראת של שורות אלה. אחרת, לנוכח ההחמרה במשבר האקלים, אולי אחרי איתן סטיבה מוטב לשלוח נציגים נוספים לחלל, שמא בקרוב לא נוכל עוד לחיות על כדור הארץ.
ד"ר דורון מודן הוא פעיל זכויות בעלי חיים בארגון "חופש לבעלי חיים".