לקראת השיעור השבועי של פרויקט 'שניים בריבוע', ד"ר חנה קטן מסבירה על תהליך הפוריות ועל המעכבים שיכולים להיות ולגרום לזוגות לאי פריון.
האמהות הוא ערך עליון בחיי כל אשה. לכן אין זה פלא שרק הגברים הצטוו במצוות פריה ורביה מהתורה ללדת בן ובת בריאים ופוריים (כשבנוסף קיימת המצווה מדרבנן 'לערב אל תנח ידיך שגם הנשים נצטוו עליה); את האישה אין צורך לצוות על כך, כי הערגה שלה להריון ולילדים הוא חלק פנימי בנשמתה ובאישיותה. התשוקה לילד עולה על כל מאוויה האחרים.
גיל הילודה הטבעי של האישה מוגבל למעשה לשנות עשרים ועד ארבעים לחייה, עם תנודות מסוימות בין אישה לאשה. בשנים האלו האשה עצמה, וגם העזר שכנגדה, נמצאים בשיא כוחותיהם הפיסיים, כוחות שנדרשים עבור גידול הדור הבא.
אי פריון ראשוני מוגדר כמצב שבו ההריון המיוחל מתעכב במשך שנה. קרוב ל-10% מהאוכלוסייה נמצאים בשלב מסוים בתוך ההגדרה הזו. הסיבות לכך מגוונות, והם מתחלקות בערך שווה בשווה בין הגברים לנשים, וליתר דיוק – בערך ב-40% מהמקרים הגורם לאי הפריון נמצא אצל האשה, בערך ב-40% אצל הגבר, ובעוד כ-20% אצל שניהם. בערך בעשרה אחוז מכל מקרי האי פריון מדובר באי פריון 'בלתי מוסבר', דהיינו שנעשה בירור מקיף ולא נמצאה סיבה לאי פריון.
סיבות לאי פריון אצל האשה כוללות הפרעות הורמונליות שונות המשפיעות על הביוץ; ביוץ מוקדם ('עקרות הלכתית'); ביוץ לא סדיר (שחלה פוליציסטית); וכן הפרעות ביוץ בעקבות השפעות נפשיות, תזונתיות (תנודות במשקל, הרזיית יתר, הפרעות אכילה עד אנורקסיה), עקרות הלכתית מופיעה ב 1.5% מכלל הזוגות הסובלים מאי-פריון.
הבעיה מתבטאת במחזורי וסת קצרים ו/או בדימום ויסתי ארוך, הגורמים למצב המכונה 'עקרות הלכתית'; הכוונה היא שאצל אותם בני זוג הגורם לבעיית הפריון אינו חוסר אפשרות פיסיולוגי להרות - אלא שהצורך ההלכתי לדחות את הטבילה מונע מהם להשיג הריון. ככל שמתאחר יום הטבילה כך יורדת האפשרות להרות. לעיתים הביוץ המוקדם הוא ביטוי לשחלה מזדקנת ואז סיכויי הצלחת הטיפול יורדים.
אנו מטפלים בכל מקרה לגופו, לצורך אבחון מדויק של הבעיה קיימת חשיבות לערוך מעקב אחר רמות ההורמונים של האישה בזמנים שונים של המחזור הווסתי, כאשר העלייה ברמת הפרוגסטרון בדם היא המצביעה על הביוץ קיימות שיטות אחרות לקביעת יום הביוץ, אך הן אינן מדויקות לעיתים מצרפים לכך מעקב זקיקים או מדידת הורמון הLH המגיע לשיא רמתו כעשרים וארבע שעות טרם התרחשות הביוץ.
הטיפול ההורמונלי בעקרות ההלכתית הוא קל ופשוט מאד ללא סיכונים לאשה.
אם מדובר על איחור קל של הטבילה אחרי הביוץ - המענה הטיפולי בדרך כלל יעיל: אפשר לגרום לדחיית הביוץ בכמה ימים בעזרת טיפול הורמונלי קצר טווח ובמינון נמוך, ע"י מתן אסטרוגן טבעי בצורת כדור או מדבקה או ג'ל במינונים שונים כמו אלו הניתנים בגיל המעבר באופן ממושך, וכאן הוא ניתן רק במשך יומיים ובכמות קטנה; האסטרוגן גורם לדחיית העלייה בהורמון FSH, ובעקבות כך לדחיית 'גיוס' הזקיקים למשך מספר ימים, עקב יצירת אשליה של רמת הורמון גבוהה ברמה של יותרת המח. מדובר על טיפול קצר טווח ויעיל מאוד, אם אכן מדובר אך ורק על בעיית פריון על רקע של ביוץ מוקדם
מה שחשוב להדגיש הוא שבשורה התחתונה כמעט כל זוג יוכל לזכות בפרי בטן בסייעתא דשמיא בסופו של התהליך, גם אם במקרים מסוימים התהליך יהיה מורכב יותר ממה שתיארנו לעיל.. ולפום צערא אגרא, וחשוב מכל לדעת שבדרך כלל ההמתנה לפרי בטן מולידה נשמות גבוהות במיוחד!
ד"ר חנה קטן תתארח הערב (ראשון 24.4) בפרויקט 'שניים בריבוע' - קהילת הזוגות של ערוץ 7 - ותרחיב עוד בנושא פוריות. עדיין לא מנויים לפרויקט 'שניים בריבוע'? הצטרפו בקלות בלחיצה כאן>>