לה פן
לה פןצילום: רויטרס

כצפוי, ללא הפתעה, עמנואל מקרון ממשיך לקדנציה שנייה כנשיא צרפת. אמנם העיתונים מכריזים שהוא ניצח את מארין לה פן "בהליכה", אבל האמת מעט שונה.

בפעם הראשונה, הסקרים לפני הבחירות לסיבוב השני אמנם ניבאו ניצחון למקרון, אבל בד בבד הדגישו שהניצחון אינו מובן מאליו, ותתכן הפתעה, או כלשונם: "תאונה" בהצבעות, שתביא את לה פן למשרה הנכספת.

אז תאונה לא הייתה והוא ניצח. אבל לה פן קיבלה מעל 40% מהקולות. אם נדייק: 41.5% מהקולות!

לא רק שלה פן ומפלגתה הימנית אינה נתפסת יותר כ"ימנית קיצונית", היא אף זוכה לסוג של לגיטימציה ומתקבלת כאלטרנטיבה סבירה ומקובלת למפלגת מקרון [שהיא היחידה שהיא מפלגה גדולה ומשמעותית, לעומת כל שאר המפלגות (מימין ומשמאל) שהתרסקו לגמרי].

החלוקה הפוליטית לא תהיה יותר בין ימין לבין שמאל, אלא בין ימין-מרכז של מקרון לבין ימין של לה פן. לדעתי, אם יציבו מועמד [ולא מועמדת] צעיר, שלא יישא את השם 'לה פן' הזכור לשמצה, למפלגת הימין, יתכן מאוד שהוא יגבר על המרכז המתון חסר התוכן של מקרון.

למה אני שוב עוסק בבחירות בצרפת? לא מפני שנולדתי שם, כי - ברוך ה' - עזבתי סופית את צרפת לפני עשרות שנים. אלא מפני שהמצב שם משקף את מצבה של אירופה ושל כל העולם המערבי.

למרות שבשנות התשעים הכריזו בקול גדול שהלאומיות מתה, ואירופה מאוחדת צועדת לקראת גלובליזציה של הפוליטיקה, המציאות טופחת על פניהם, וחוזרים הגבולות בין המדינות. המאבק במהגרים המסתננים הופך לאחת הסוגיות העיקריות, בעולם כולו.

לה פן מייצגת את רוב אזרחי צרפת, ולמעשה רוב אזרחי אירופה, שרוצים חומות וגבולות בינם לבין הפלישה המפחידה משאר היבשות; שרוצים להגן על תרבותם ועל כלכלתם בפני ה"כובשים" שהולכים ומשתלטים על אירופה.

אמנם עדיין אחוז משמעותי מפחד מהתדמית הקיצונית של לה פן ולא העזו להצביע עבורה, אבל ברור שהם שם, אִתה, וכמהים למדיניוּת הרבה יותר קשוחה כלפי ה"זרים".

לא נשמע טוב? גזענות? ממש לא. צריך להפסיק להדביק תוויות על הפחדים והחששות של אזרחי אירופה, ולראות את המצב הפוליטי לאשורו: העולם המערבי הולך ומתפרק מבחינה תרבותית-חברתית, ועולם חסר סובלנות שמורכב מקיצוניות פוסט-מודרנית שמשתפת פעולה עם קיצוניות דתית, מאיים להחליפו.

התמונה מפחידה ויש להם סיבה טובה לדאוג. לכן, הם מנסים לבלום את ההתדרדרות ולהשיב את הסדר המערבי על כנו. מקרון ניצח והוא יכול להתעלם מהאיתותים המדאיגים, אבל אם הוא חכם ובאמת דואג לארצו, עליו ללמוד היטב מכמעט-ניצחון יריבתו, ולחזק את הלאומיות הגוועת של מדינתו.

בכל מקרה, "לנו", לעם ישראל - "זה" טוב.

הרב ראובן עוזיאל הוא רב היישוב טל מנשה